ושוב, מתחילים מההתחלה

כן, זה קורה שוב, מתחילים מההתחלה! והפעם, עם קצת יותר תובנות, עם הרבה יותר רצונות ועם הרבה מאוד עבודה. שנסו מותניים וצאו לדרך.

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 17.03.21

כן, זה קורה שוב, מתחילים
מההתחלה! והפעם, עם קצת
יותר
תובנות, עם הרבה יותר
רצונות ועם
הרבה מאוד עבודה.
שנסו מותניים
וצאו לדרך.
 
 
ככל שמתקדמים הימים זה הופך ליותר רשמי. זהו, חגי תשרי מאחורינו ושבנו אל ימי המעשה, אל השגרה המבורכת (גם אם יש כאלה שלא מסכימים עם זה) עמוסים בטוב בו זכינו בחודש שפתח את השנה. והנה, אנחנו שוב מתחילים מההתחלה, את התורה, מבראשית, ויהי רצון שנזכה לשנה טובה ומבורכת ולחורף בריא.
 
ושוב, אנחנו מתחילים מההתחלה, את התורה, ממש מבראשית. ואחרי שנפעמנו מתיאור הבריאה המופלאה והמתוחכמת שבורא עולם ברא זה קורה שוב, אנחנו נפגשים עם יצר לב האדם שהורס ומקלקל כל חלקה טובה, זורע מוות ופירוד, קנאה, רצח, גזל וניאוף, עדי כדי השחתה מוסרית מוחלטת של כל העולם, מה שהוביל למבול המפורסם בימיו של נח ושמחק את האנושות ואת כל יצורי העולם.
 
ואחרי המבול הגדול ששטף את כל העולם מכל הרע, בורא עולם הבטיח לנח שלא יהיה יותר מבול. אולם, רבי נחמן מברסלב אומר שבימות המשיח, בעקבות משיחא, יהיה מבול אבל לא של גשם אלא שם אפיקורסות. תהיה מלחמה רוחנית נוראה שבמהלכה יירו באנשים עם אפיקורסות ומחשבות זרות, כאלה שיפגעו אפילו בלבבות האנשים הכשרים. וכמו שהמבול כיסה גם את ההרים הגבוהים, כך המבול של הדור האחרון – יכול להפיל גם אנשים גדולים וחשובים ברשת הכפירה והאפיקורסות, והשם ירחם על כולנו.
 
חז"ל מלמדים אותנו שהשורש של האפיקורסות הוא התאוות, כמו שנאמר: "אמר רב יהודה אמר רב: יודעין היו ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש, ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא" (גמרא). ואכן בדורנו, אנו רואים את המבול הנורא של התאוות ששוטף את כל העולם בזרם של תאוותנות ונהנתנות, של הרדיפה אחרי שקר החן והבל היופי ותענוגות העולם הזה. זו אחת הסיבות שהתנאים והאמוראים פחדו להיות בדור הזה, שעליו התנבאו חכמים ואמרו "עתידה תורה שתשתכח מישראל", ששוכחים משנה מפורשת האומרת מהי דרכה של תורה: "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה". דרך התורה היא להתרחק ולהתנזר מתענוגות העולם השקריות המרחיקות את האדם מהתכלית. נכון, לא צריך להסתגף אלא להשתמש במה שצריך לקיום הגוף והנפש, אך בשום פנים ואופן לא להפוך את התאוות לתכלית ולמרכז החיים, דבר שהוא כל כך הפוך מהאווירה ומהלך הרוח ברחובות העולם וארצנו כיום.
 
אין ייאוש כלל בעולם, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב תמיד, כי יש דרך להינצל מהמבול הזה – התיבה הפרטית שלנו, כלומר העבודה האישית של שלנו עם עצמנו. ומי שלא ייקח את עצמו במלוא הרצינות בעבודה אישית זו ייסחף בעל כורחו בזרם השוטף, וילך אחרי העדר מבלי להתבונן האם הדרך בה הוא צועד טובה או רעה, בלי לשאול את עצמו מה באמת בורא עולם שואל מעימו. וגם, אם אדם יצליח להחזיק מעמד וישמור על החיצוניות של היהדות ויקיים מצוות וירבה בצדקה וחסדים, יקבע לעצמו עיתים לתורה, וכל הפעולות הללו טובות וחשובות מאוד, אולם כל עוד אין לו עבודה עצמית לביטול התאוות שבוערות בו הוא עדיין רחוק מאוד מהפנימיות של היהדות, והוא עדיין לא זכה שליבו כל כולו יבער לבורא עולם.
 
זה דבר, שמבואר היבט בספרים הקדושים, לא מסכם רק בלקרוא וללמוד. צריך גם לקום ולעשות, להקדיש זמן בכל יום לחשבון נפש (התבודדות) ולעבודה נכונה.
 
"אם אין אני לי מי לי", כך לימדו אותנו חז"ל, כי אף אחד לא יעשה את העבודה שלך במקומך. הכתוב אומר: "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה" – אדם שעובד הוא אדם שמחפש ומבקש, הוא אדם ער וחי, וממילא הוא מבין מה רוצים ממנו, אבל אדם שלא מתעורר לעבודה הוא כסיל, הוא מקבל מכות ולא מבין למה ולעולם לא יוכל להשתנות. גם אדם שלומד תורה זה עדיין לא אומר שהוא חי את מה שהוא לומד, והוא יכול להיות כסיל שרחוק לגמרי מהתורה הקדושה, והוא יכול להיות מלא בכל התאוות ולא להרגיש שיש בזה בעיה או סתירה לדרך התורה, כי מלימוד לבד בלי עבודה אדם לא משתנה, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה. ומהו המעשה? העבודה האישית בפועל!
 
קום ובנה לך תיבה! כך תינצל מהמים השוטפים והמאיימים של המבול. ומהי אותה תיבה? שעת ההתבודדות של האדם כל יום! שעה שבה הוא עושה חשבון נפש ועובד על תאווה או מידה מסוימת באופן מרוכז, אחרת לעולם לא יוכל להתקדם באמת, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב: "עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ, וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ וְכוּ". ורבי נחמן גם מסביר איך עושים את זה: "הַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה יַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבַטֵּל זֶה הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ לְבַטֵּל מִדָּה וְתַאֲוָה זֹאת. וְאַחַר כָּךְ יַרְבֶּה עוֹד בַּהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל, עַד שֶׁיְּבַטֵּל מִדָּה וְתַאֲוָה אַחֶרֶת. וְכֵן יִנְהַג זְמַן רַב בְּהִתְבּוֹדְדוּת, בַּזְּמַן הַנַּ"ל, וּבַמָּקוֹם הַנַּ"ל עַד שֶׁיְּבַטֵּל הַכֹּל" (ליקוטי מוהר"ן, תורה נ"ב).
 
רבי נחמן לא אמר כמה צריך להתפלל, אולם בורא עולם נתן בליבי להבין שכדי שהאדם יזכה לראות תוצאות של ממש בעבודתו ויזכה לשנות את פנימיותו, עליו להקדיש חצי שעה בכל יום ויום בתפילה על תאווה או מידה מסוימת עד שבורא עולם יבטל אותה ממנו. זה מה שיכול לשנות את האדם, כי האדם יש בו יצר רע מנעוריו ויש לו תאוותו וחמדות שטבועות בתוך תוכו שהן הטבע שלו, אך על ידי התפילה הוא יכול לשנות את הטבע שלו ולזכות להתנקות באמת מכל הרע שלו.
 
ועם תודה גדולה לבורא עולם יצא לאור הספר הנפלא בריתי שלום, בו יש הדרכה מפורטת כיצד זוכים בעבודה האישית באחד הנושאים הכי חשובים ויסודיים של עבודה זו: תיקון הברית. ומכיוון שספר זה מיועד אך ורק לגברים, אני פונה לכל גבר שרוצה לחוס על עצמו ועל נפשו ולזכות להשתנות באמת, וממילא לזכות לחיים טובים של קדושה ומתיקות, לכל גבר שרוצה לזכות למצוא את זיווגו, ואם הוא נשוי לזכות לשלום בית אמיתי, שספר זה הוא חובה ללמוד בו ולקחת אותו לעבודה המוצעת והמפורטת שם. ספר זה הוא לא ספר קריאה אלא ספר הדרכה ועבודה, לכן חשוב שנתעורר ונבין שיש בפנינו שתי דרכים: אם אדם חלילה לא יעבוד על מידותיו הוא בסכנה נוראית של היסחפות בזרם התאוות שמושך למצולות, ואם יעבוד הוא יזכה להינצל ולראות את עולמו בחייו.
 
וגם נשים שרוצות לעבוד על עצמן ולהשקיע באמת בחיים שלהן צריכות להפנים היטב, שהכל תלוי בשינוי אמיתי ומהותי של הפנימיות, ובשביל לשנות את הפנימיות יש לעבוד עבודה אישית. אם, למשל, מפריעה לך העובדה שאת זוללת ומשמינה עלייך לתת את הדעת על כך, לפנות לשורש הבעיה כדי לקבל את הפתרון הנכון לאכילה נכונה, בריאה ומזינה, ואת זה עושים על ידי התפילה, חצי שעה כל יום, ולימוד על התאווה המדוברת. רבי נחמן מברסלב אומר (ליקוטי מוהר"ן, תורה מ"ז) שכאשר נכשלים בשקר, שזה כולל את כל הדיבורים האסורים כגון לשון הרע, רכילות, ניבול פה, חנופה וכו', על ידי זה נופלים לתאוות אכילה, וכאשר זוכים לתקן את ברית הלשון, זוכים לברכת השם שהיא "ואכלת ושבעת", כמו שמסביר רש"י, שהפת מתברכת במעיים שאוכלים מעט ובכל זאת שבעים.  ועל זו הדרך לטפל בכל מידה ותאווה שמפריעה לנו בחיים.
 
אין דרך נפלאה יותר שתועיל לעם ישראל ותקרב את הגאולה כמו העבודה האישית שלנו עם עצמנו, שהיא התיקון שלנו. ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את הדברים בתמימות ובפשיטות, ובזכות זה נזכה למבול המבורך לעתיד לבוא שבו יתגלה אור השם בעוצמה אדירה כמו שנאמר: "ה' למבול ישב ויישב ה' מלך לעולם" ונראה את התגשמות הנבואה: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה