זוג או פרה?

זוג או פרה או פרד? תלוי איך מסתכלים על המצב, איזו פרשנות נותנים לו ועל מה שמים את הפוקוס. הרב ברוידא על השאלה שמעסיקה רבים וטובים מאיתנו.

4 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 05.04.21

אחרי שתי פגישות, כבר היו לדני ונעמה לבבות בעיניים.

 

'היא החצי השני שלי' הוא אמר לעצמו, 'מושלמת. כל מה שחיפשתי באשתי לעתיד – חכמה, יפה ובעלת מידות נפלאות. הגיע הזמן להעביר הילוך ולהתקדם הלאה', החליט וסלל את הדרך לקראת השלב בהא הידיעה. הפגישה הגדולה תתקיים במסעדה יוקרתית, בעוד יום בשעה שמונה בערב.

 

הבחור הזה רציני ומשקיען לא קטן. לפגישה עם נעמה הוא פינק את עצמו עם בגדים חדשים משל היה חתן. היי, אנשים! הערב הזה עומד לבשר על הערב הגדול והמיוחל, הצעת הנישואין שתביא איתה את ה'כן', החתן והכלה והצעידה מתחת לחופה, זאת סיבה מספיק טובה להרגיש חתן כבר עכשיו, מה לא ככה? בכל אופן, הוא הסתכל במראה, הידק עוד קצת את העניבה, בחן שוב את עצמו מכף רגל ועד ראש… 'מושלם' מלמל לעצמו עם חיוך ענק על הפנים, 'הכל הולך בדיוק כמו שאני רוצה'.

 

מאמרים נוספים בנושא:

היא מספר אחת!

הבעל שאני צריך להיות

שניים זה ביחד

סוד הזוגיות המוצלחת

 

נהג המונית שהסיע את דני למסעדה היה בר מזל. את הטיפ השמן הזה הוא לא ישכח לעולם. אפשר לומר שדני עשה לו את היומית. כי דני, עמוס בטונות של שמחה, לא עשה חשבון לשום דבר, גם לא לטיפ לנהג. הוא גם שילם תוספת מחיר לקבלת שולחן ליד האח בפינה שקטה ונעימה במסעדה. 'כל שקל שווה' חשב בליבו, 'אחרי הכל, הקמת משפחה זו מצווה גדולה ועצומה ובדבר כזה לא חוסכים…'

 

דקה לשמונה, נעמה בכלל לא נראית באופק. דני כבר התיישב ליד השולחן וחיכה. 20:02, 'נו, אז מה' הוא מלמל לעצמו שוב, 'נשים תמיד מאחרות…' 20:10, המלצר הגיש לו צלחת ירקות טריים חתוכים לרצועות, על השולחן כבר היה כד מים עם קוביות קרח שדני לגם ממנו תוך כדי ההמתנה. 20:13 דני כבר החל לזוז בעצבנות-משהו בכיסא כשהוא בוחן את התפריט, ב-20:15 הוא כבר התקשר לנעמה. הטלפון צלצל וצלצל וצלצל… אבל שום דבר, נאדה, אין קול ואין מענה, רק תיבה קולית. ב-20:17 הכפתור העליון בחולצה החדשה הרגיש לוחץ משום מה. "אתה רוצה להזמין?" שאל אותו המלצר. "אה… עוד כמה דקות בבקשה" ענה. רגע, האם הוא רואה חיוך של גיחוך על פניו של המלצר? חיוך שמתלווה למשהו שנשמע כמו 'נראה לי שעבדו עליך בחור'… לא, זה לא מה שהוא צריך עכשיו…

 

דני המשיך לחייג לטלפון של נעמה. 20:30 ועדיין אין מענה. 'איזה זלזול' הוא כבר רתח מבפנים. 20:40 הזעם התגבר עוד יותר והמלצר שוב ניגש לשולחן, "אדוני, אם אתה לא מתכוון להזמין, אז בבקשה ממך, עשרה זוגות ממתינים לשולחן הזה". 15 דקות נוספות הוא חיכה על המדרכה ממול המסעדה, אולי נעמה תגיע עכשיו?! הוא לא האמין שזה קורה לו. היום, כשהטכנולוגיה כל כך מתקדמת אפשר להודיע לבן אדם שאתה לא מגיע גם אם אתה נמצא בצד השני של העולם. וואטסאפ? סמס? משהו?!?

 

'ואני עוד חשבתי שהיא מושלמת…' מלמל באכזבה.

 

הזעם והכעס שדדו לו את השינה. הוא התהפך מצד לצד, הצטער שחזר הביתה מוקדם. מטח השאלות מההורים, שהצריך מטח של תשובות ממנו, הוסיף עוד מלח על הפצעים שממילא הכאיבו לו.

 

'הלוואי ולא הייתי נפגש עם נעמה בכלל…'

 

בקושי הצליח להוציא את עצמו מהמיטה בבוקר. אבל הקול של אמא שלו שדיברה בטלפון היה חזק מדי ונשמע מאוד לא רגיל. "מה? תאונת דרכים?? איפה? מתי? ליד המסעדה!… היא בהכרה?"

 

דני רץ למטבח וראה את אמא שלו בוכה. היא דיברה בטלפון עם אימה של נעמה, שסיפרה לה שנעמה נפגעה מרכב שנהג בו אדם שתוי, ממש סמוך למסעדה בה הם היו צריכים להיפגש. "היא נפגעה ברגל, היא סובלת מכאבים והיא בהכרה מעורפלת מרוב כאבים וכדורים, אבל היא בחיים…" אמרה לו אמא…

 

הוא הסתכל על עצמו במראה של האמבטיה. דמעות זלגו על לחייו. 'טיפש שכמותי, איך יכולתי לחשוב רק על עצמי? איך יכולתי להאמין שנעמה עובדת עלי?! למה רק אני המסכן והצודק והנפגע? מסכנה, היא עברה טראומה ואני… אוי, רק על עצמי חשבתי…'

 

אולי גם זה יעניין אתכם:

זוג טוב עושה שיעורי בית

לומדים לאהוב

לא שם בשבילה

איך נשמור על זה?

משחקי חיזור

מחכים לבשורות הטובות

 

* * *

 

בגלל שאנחנו אוהבים 'הפי אנד' אז הנה הסיום: דני למד מסר ושיעור חשוב לחיים, נעמה החלימה והם נישאו והם חיים באושר ובעושר לנצח. והלוואי שכך יסתיימו כל צרותינו – בקול מצהלות ושמחה, אמן.

 

זוג או פרה?

 

למה פרה, אתם בטח שואלים? זה לא צריך להיות זוג או פרד?… ובכן, במשך אלפי שנים (3,300 ליתר דיוק) אנשים הולכים עם סימני שאלה מעל לראש בכל הקשור למים המטהרים בהם יש את האפר של הפרה האדומה. איך זה יכול להיות?! אותם מים מטהרים את אלה שנטמאו, ומצד שני מטמאים את הכוהנים שעורכים את טקס הטיהור ומכינים את המים. איך קורים שני דברים כאלה בו זמנית?!

 

אז זה המסר שלה – לכולנו ולבני הזוג. זה העניין שלנו בחיי היומיום – אותו מצב הוא בדיוק כמו ההיפך, הכל תלוי בפרשנות שלנו את העניין. מצד אחד דנים לכף זכות, בדרך כלל את עצמנו, ומצד שני דנים לכף חובה ומרשיעים את הזולת או את בן/בת הזוג. וזה קורה בו זמנית, וזה קורה לנו הרבה מאוד בחיים. ולא רק, נתנו לנו את חופש הבחירה כדי לבחור איך וכיצד אנחנו רוצים להרגיש – להתמקד בעצמנו או להוציא את הראש מתוך הבועה של עצמנו ולהסתכל גם על המסביב.

 

להאשים את נעמה שלא הגיעה לפגישה ולחשוב שפתאום היא לא האישה המושלמת, או מצד שני להרגיש מסכן ולרחם על עצמי שעשו לי דבר כזה? למה לא לתת לצד השני ליהנות מהספק? למה לא לדון לכף זכות? למה לא לחשוב טוב? אותו מצב, אותה פרה, חופש בחירה, מים מטהרים עם אפר – טהור או טמא, צודק או חכם.

 

זוג או פרה או פרד?

 

תלוי.

 

זוג, אם חושבים נכון על המסר של הפרה האדומה. פרד, אם מסתכלים על צד אחד של מה שאפשר לעשות עם אפר הפרה.

 

בכל מקרה, הבחירה בידינו.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה