יותר מרגש

מה אנשים עושים כשהם נפגשים לראשונה עם המושג "אמונה"? יהודית חנן חקרה את העניין יחד עם חברה מטופלת שלה והגיעה לכמה תובנות מעניינות בעניין.

3 דק' קריאה

יהודית חנן

פורסם בתאריך 17.03.21

הרבה אנשים מתבלבלים מעניין האמונה ואיך שהיא פועלת.

 

יש לי חברה שאמונה היא מושג חדש בשבילה, והיא עדיין מנסה לברר אותו. אבל משום מה, יש לי הרגשה שהיא שמה אותו על משוואה לא נכונה כשבצד השני נמצאת פסיביות.

 

כיהודים, אנו מאמנים שכל מה שהקב"ה עושה איתנו – הוא רק לטובה. בעצם, הכי טוב שיכול להיות. בכל אופן, זה לא מבטל את המאמצים שנעשה כדי לשפר את נסיבות החיים איתן אנו מתמודדים.

 

זה לא אומר שאנחנו צריכים לאהוב את המצבים האלה, אבל העובדה שקודם כל נודה עליהם ומיד לאחר מכן נתפלל שהמצב ישתנה רק תעזור לנו להתמודד איתם. ומצד שני, נחזק את שריר האמונה שלנו.

 

כשאנחנו מבינים שהניסיון או האתגר שהגיע לפתחנו, גם אם לא קלים, הם רק לטובתנו! וזה אומר שהפעולות והגישה שננקוט על מנת להתמודד עם המצב יכולות לקרב אותנו לבורא עולם. עם אמונה, אנחנו יכולים לחוות את ההתערבות השמימית של הבורא בניסיונות שלנו לפתור את הבעיות, ובדרך בה הוא עוזר לנו. אנחנו יכולים לקבל את מה שעובר עלינו בולהתקרב אליו בעזרת התפילות והביטול שנגלה במצבים אלה. ולא רק, אלא גם למצוא את הטוב בתוך "הרע".

 

כשהבת שלי שני חוותה דום לב, ידעתי שזה רצון השם. אך עדיין, עשינו כל שביכולתנו כדי לשפר את מצבה הגופני והנפשי. בנוסף לפיזיותרפיה השבועית בעלי ואני הצענו לשני, שהסכימה בשמחה, קורס להכנת תכשיטים כדי לעזור לה לשלוט שוב ביד, רכיבה על סוסים כדי לחדש שוב הביטחון העצמי שלה, שחייה, קורס בישול ואפייה, הוראה מתקנת וטיולים מעבר לים. שום פעולה כזו לא גרעה מהאמונה שלנו. אדרבה, היינו זקוקים לאמונה גדולה יותר כדי לספק לשני את כל הדברים האלה. זה הצריך כוח וכסף, והקב"ה נתן לנו את שניהם. הוא גם נתן לי את הזכות להיות עם שני בתהליך הקשה שהיא עברה, מהיותה נערה רגילה עם הרבה חברות והפיכתה לבת עשרה שונה, בעיקר ממי שהיא אהבה להיות.

 

מאמרים נוספים בנושא:

לעשות או לחכות שאלוקים יעשה?

במקום שהשכל נגמר

תמסור את עצמך

הופה, אמונה סטייל!

קודם להאמין, אחר כך להבין

המקום שאין בו גבולות

אבא, יש דברים שלא ידעתי

אומן האמונה

 

מבחינה רוחנית היינו צריכים להתמודד עם המציאות שהחולי שלה היה לטובתה ולטובתנו. השנים הראשונות היו מאוד אינטנסיביות ומלחיצות. הרגשות שלי כאילו עלו על רכבת הרים, אבל העובדה שלא חוויתי התמוטטות עצבים הייתה עדות לכוח האמונה שקיבלתי.

 

אבל אפילו עם אמונה, סבלתי ושנאתי את העובדה שהילדה הבריאה והיפה שלי הפכה למשהו שלא זיהיתי. מישהי שאהבתי פחות לראות. מצבי הרוח שלה השתנו מן הקצה אל הקצה וזה שבר לי את הלב פעם אחר פעם.

 

אחד הדברים החשובים שאסור לעשות במצבים כאלה, וברוך השם זכיתי לזה – שלא הרגשתי אשמה ולא חשבתי ש'אם הייתה לי אמונה זה לא היה קורה', או 'שאם הייתה לי אמונה לא הייתי צריכה לקבל ייעוץ בגלל הטראומה שחוויתי' ועוד אימים למיניהם. אמרתי תודה על כל עזרה הגדולה שקיבלנו, וזה השתלם. שני עכשיו בחורה מקסימה שהצליחה להתגבר על הקשיים מאותו אירוע הקשה שחוותה בליבה, והאמונה שלנו רק השתדרגה!

 

אמונה, זה לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג בפסיביות עם מה שקורה לנו. ואם באמת אין מה לעשות, אז כדאי להתפלל ולחכות בסבלנות שדברים ישתנו. אבל אם יש דרך לעזור לעצמנו ולאחרים, זה בהחלט מה שצריך לעשות.

 

בחזרה לחברה שלי.

 

בוקר אחד היא התעוררה וגילתה שבמטבח שלה התנחל לו קן מקקים. אחרי מאמצים רוחניים רבים מצידה היא בסוף הזמינה הדברה. היא הרגישה אשמה ומאוכזבת מעצמה ו'מחוסר האמונה' שלה. כי אם היא הייתה מתעקשת באמונתה אז הקב"ה היה לוקח את המקקים האלה לאנשהו. 'הוא הביא אותם והוא ייקח אותם'. כי ברור שהם היו אמורים להיות שם ובטח מסיבה טובה.

 

החברה שלי היא אישה אינטליגנטית מאוד, אבל היא הייתה כל כך מבולבלת עד שלא הצליחה להבין מה היא באמת צריכה, ובכלל, מה זאת אמונה?!

 

כן, המקקים הם מהשם. כן, המצב הזה הוא הדבר הכי טוב עבורה. אבל לקרוא למדביר זו תגובה נורמאלית והגיונית מאוד גם אם אנחנו אנשים עם טונות של אמונה. לעולם לא נהיה בטוחים למה הקב"ה הביא את הקן הזה לשם, אבל ישנם רווחים נצחיים והקן הזה הוא חלק מתוכנית שמימית ברורה.

 

אם נתעמק, אז נגלה שחלק מהרווחים יכולים להיות:

 

החברה שלי, שהיא גם מטופלת שלי, יכולה ללמוד להיות זהירה יותר ולא להשאיר אוכל בחוץ, במיוחד בקיץ. או שהיא יכולה לזכות בביטחון, כי על ידי מציאת מדביר היא יכולה לשלוט במצבים. אולי זה יעודד את השכנים שלה להתמודד עם בעיית המקקים בבתים שלהם, אולי כל הדיירים בבניין ירימו את הכפפה ויטפלו בכל פינה בו וידאגו להדברה וניקיון הסביבה כולה. אולי המדביר יגלה בעיה במטבח שלה שהיא לא ידעה עליה. אולי זו פשוט כפרת עוונות. מי יודע?

 

וכמובן, שהיא יכולה להודות לבורא עולם על המקקים. לפעמים בחיים צריך את הניסיונות הלא נעימים האלה כדי להגיע לנקודה מסוימת. האם אנחנו חייבים לדעת למה? לא. האם אנחנו חייבים שתהיה לנו אמונה? כן. האם אנחנו חייבים לחיות עם מקקים בבית? תגידו לי אתם.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה