ילדי הדיסק
חברה טובה של אשתי שלא ידעה על הטיפולים שעשינו, אמרה לנו יום אחד, "מעניין... יש אנשים שיש להם ילדי טיפולים, לכם יש ילדים של דיסק..."
"מזל טוב! בשנה הבאה בן זכר…" איחלו לנו בחתונה, עם תקווה ולתפילה לחגוג את ברית המילה.
אין מה לומר, השמחה הייתה עצומה, זכינו להקים בית נאמן בישראל. בית מלא בשלום, אחווה ורעות. היה בו הכל.
הכל, חוץ מדבר קטן.
חיכינו שהוא יבוא, רצינו שהוא יבוא, התפללנו עליו. אבל הוא לא בא.
קשה לתאר לאדם שלא עבר את הניסיון הזה, את התחושה, את הריק, את החוסר. יום אחרי יום של שקט. והימים האלה נערמים לחודשים, ובכל חודש אכזבה מחדש. חודשים שהצטברו והפכו לשנים.
מאמרים נוספים בנושא:
התכנסנו בתוך עצמנו, לא שיתפנו אף אחד. פנינו לטיפולים שהיו מאוד קשים. כמעט כל שבוע מצאנו את עצמנו נוסעים לירושלים ומגיעים לכותל כדי להתפלל, לבקש ולהתחנן, "אבא שבשמים, בבקשה, תושיע אותנו".
אחת הנסיעות לכותל הייתה בשעת לילה מאוחרת. פנינו כהרגלנו כל אחד להתפלל במקומו. אני שטחתי בפני הקב"ה את כאבי ותפילתי ופניתי לצאת כשעל פני ארשת של עגמימות.
בדרך החוצה ישב לו חסיד ברסלב. החסיד הסתכל על הפנים שלי והושיט לי דיסק. לקחתי את הדיסק והסתכלתי על מה שהיה כתוב עליו – תפסיק להתבכיין ותראה ניסים, היה שמו. החסיד לא ביקש שום דבר, לא צדקה ולא כסף עבור הדיסק, גם לא אמר דבר.
אני לא מאלה ששומעים דיסקים בכלל, אבל כדי לא להיות כפוי טובה אמרתי לו תודה רבה, לקחתי את הדיסק ושמתי כמה מטבעות לידו והלכתי.
פגשתי את אשתי ויצאנו מהכותל. דבר הדיסק נשכח ממני, הנחתי אותו אחר כבוד ברכב מבלי לשמוע אותו. ממילא המערכת לא הייתה טובה ולא תמיד הצליחה לקרוא את הדיסקים, זו הסיבה שלא ראיתי שום טעם אפילו לנסות לשמוע אותו.
שגרת ימינו המשיכה לה עד שיום אחד, באחת הנסיעות השגרתיות האזנו לרדיו שנשמע משעמם מהרגיל. חיפשנו משהו לשמוע, משהו קצת לרוחנית, שידבר לנשמה. ואז ראינו אותו, את הדיסק. ניסינו להכניס אותו למערכת בתקווה שנצליח לשמוע אותו, ובאורח פלא, הוא החל להתנגן.
… ושינה לנו את החיים.
כבר מהרגע הראשון הבנו שיש פה משהו שונה, קדוש, דברי אלוקים חיים. הדיבור שבקע מהדיסק הצליח בצורה כל כך מופתית ובהירה להיכנס לשכל ולהיגיון, לחדור אל תוך הנשמה. דיסק פשוט של כמה שקלים הסביר משהו שלא הובן לעומקו גם אחרי קריאת ספרים, לימודים ושיעורים.
שמענו את הדיסק שוב ושוב, ובכל פעם הבנו עוד משהו חדש שפספסנו בהאזנה הקודמת. נדהמנו מהסוד "הפשוט" והניסי הזה של לומר תודה ולהפסיק להתבכיין. התחלנו ליישם. אט אט, הכנסנו מושגים מוכרים אבל כאלה שלא היו שימושיים בחיי היומיום שלנו – תודה, הכרת הטוב, שירה, והפכנו אותם לחלק בלתי נפרד מחיינו. הדיסק הזה לא הפסיק להתנגן אצלנו, וכל פעם ששמענו אותו שרנו ביחד עם הרב.
אולי גם זה יעניין אתכם:
עמדנו באותה תקופה לפני סדרת טיפולים נוספת, קשה גם כן, אבל הפעם זה היה שונה. הפעם היינו חדורי אמונה ומלאים בתודה והודיה לבורא עולם. את מקומם מושגים כמו מתח וחרדה, מרירות ועגמומיות, פתאום תפס שירו המפורסם של הרב שלום ארוש 'מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה' כל הדרך לטיפולים.
אשתי, אישה גיבורה ואמיצה עם גוף מרוסק מרוב תרופות, התחילה לשיר, לחייך ולהודות לבורא עולם. נדהמתי ממידת הביטחון ונסחפתי אחריה.
בת יפה ומתוקה נולדה לנו אחרי תשעה חודשים. לא יכולנו שלא לתת לה את שמה מתוך הדיסק…
את ילדנו, כך החלטנו, נלמד לומר תודה.
"…דוד מלך ישראל, שהוא הגואל, נבחר להיות משיח" אומר הרב שלום ארוש בדיסק המיוחד הזה, "למה? מה מיוחד בו? הוא כולו שירה והודאה! הוא הגיע לעניין השירה וההודאה הכי הרבה מכולם, מכל העולם, לכן הוא נבחר להיות המשיח! מה הוא מבקש מכל העולם הזה? מעם ישראל? כל מי שקורא תהלים, מה הוא קורא בתהילים? תשירו להשם! תהללו אותו! תודו לו!…"
הניסים לא פסקו. לתא המשפחתי שלנו נוספו עוד שני ילדים מתוקים שגם בשמם ביטאנו את ההודיה וההלל לבורא עולם.
אז זהו, רק רצינו לומר תודה.
תודה לרב שלום ארוש ששינה לנו את החיים ולימד, ומלמד, אותנו "הלכות בני אדם" – מה צריך לעשות כדי להיות בן אדם באמת.
תודה לכל האנשים היקרים שעומדים לצד הרב ומאחורי המנגנון הנפלא של ההפצה. בזכותכם נושענו, בזכותכם נהיו לנו ילדים.
ותודה… האמת אנחנו לא יודעים איך להודות לבורא עולם על מה שעשה בשבילנו. אבל הכי פשוט, תודה, אבא יקר.
נ.ב. הנה משהו קטן לסיום. חברה טובה של אשתי שלא ידעה על הטיפולים שעשינו, אמרה לנו יום אחד, "מעניין… יש אנשים שיש להם ילדי טיפולים, לכם יש ילדים של דיסק…"
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור