לא הדוברת של היהדות

כשאין לך אינטרס בשרוול וגם לא רצון
להיות "מיסיונר", אתה יודע בדיוק מי הגב
שלך. לא צריך להתנחמד או להתחנף,
לשייף ולעגל פינות כדי להיות הדוברים
של היהדות. היא לא זקוקה לזה.
 
 
האמת? קצת נמאס לי להתנחמד כל הזמן. ושלא תטעו לחשוב, אני לא מתכוונת למושג 'להסביר פנים'. זה פק"ל רצוי וכדאי בכל רגע.
 
אז למה כן?
 
לשיחות בהן אתה חושב פעם ועוד פעם איך לנסח את המשפט שאתה רוצה לומר לפני שאתה מוציא אותו מהפה. כשאתה מנסה לעגל ולשייף את הפינות, להתנצל ולייפות. כשאתה לא אומר את הדברים כפי שהיית רוצה להגיד, בשקיפות מלאה, את האמת לאמיתה, בלי להצטדק כל הזמן.
 
אני כמובן מתייחסת לשיחות שאני מנהלת בזמן האחרון, במטרה להגן על הדת היהודית, על מעמד האישה ועל הציבור החרדי.
 
בכלל, בכל פעם שאני מדברת עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות ונשאלת השאלה מדוע בחרתי בדרך הזאת, במקום לומר את מה שאני באמת רוצה לענות: "כי הבנתי שיש אלוקים, הוא אלוקי ישראל, ותורת משה היא אמת", אני מסבנת את זה בתירוצים נסיבתיים וטכניים, שהם נכונים וטובים אך הם התוצאה של הסיבה האמיתית, שהיא האמונה, וזה נשמע, פחות או יותר, כך: "כי זה שומר על התא המשפחתי/ הזוגיות/ על הילדים ועל הבית. החינוך למוסר הוא משהו שאין כדוגמתו" וכדומה…
 
לפעמים אני מרגישה ממש חנפנית. יש לי כמובן מלא תירוצים למה כדאי לי לנהוג בטקטיקת הסיבון הזאת. הרי כך אני מצליחה לחבב את היהדות ואולי לקרב את הרחוקים, ושזה הסטייל שלי ללכת בדרך רכה נעימה שמסדרת ומלטפת את האוזן כדי שחס ושלום לא ייווצרו ויכוחים ומחלוקות. אולי זוהי השליחות שלי, להגן על הדת היהודית וציבור המאמינים. להיות הדוברת של היהדות שמגנה ומסבירה, ולפעמים גם מוקיעה אם צריך. זוהי מסירות הנפש הנדרשת ממני.
 
בבדיקה מעמיקה יותר, אני מגלה כמובן הרבה פחד בתוכי. פחד ממה שיגידו כשישמעו את האמת על דעותיי הפוליטיות, החברתיות והמדיניות. איך יגיבו קרוביי כאשר יגלו שעשיתי סיבוב בקרוסלת הדעות בשלוש מאות ושישים מעלות?
 
אבל האמת, בזמן האחרון אני מתחילה לחשוב שכל המאמץ הזה אינו נחוץ כלל. אולי כל ההשתדלות שלי היא לא רק מיותרת, אלא עושה בדיוק את ההיפך ממה שאני מתכוונת.
 
בגמרא כתוב שארבע כיתות אינן מקבלות את פני השכינה הקדושה, ואחת מהן היא כת החנפנים. שוב היהדות מוכיחה לי שחשבתי הפוך מהאמת. כי להיות חנפן זה נראה כדבר רצוי ואוהב לפעמים, אבל בעצם זה מקום רחוק מהשם יתברך ומהשכינה.
 
כי כשאתה בטוח בעצמך ובדרך בה אתה הולך, ואין לך רצון להיות 'מיסיונר' ולקחת את כולם איתך באותו השביל, אלא יש בך רק רצון שיהיה טוב בעולם, טוב אמיתי  לכולם, אז דווקא שם, במקום הזה, אתה יכול לנהוג בביטחון מוחלט כשיש לך את הגב הכי חזק שיכול להיות – הגב של הקדוש-ברוך-הוא, ולהגיד בדיוק מה שאתה חושב בלי להתנחמד. ואולי, בגלל שאתה כזה חזק ובטוח ואין לך אינטרס בשרוול, דווקא אז יכבדו אותך יותר ודבריך ייכנסו ישר ללב השומעים.
 
אני מתפללת לקדוש-ברוך-הוא שייתן לי את האומץ לנסות טקטיקה חדשה, גלויה, שקופה ונאמנה לאמת ולדעותיי החדשות. כזאת שאין לה מורא מאדם, אלא רק מהקדוש ברוך הוא. ושהדברים יתקבלו באהבה ובהבנה גם אם לא בהסכמה מלאה. ושב"ה בקרוב האמת תהיה גלויה לכולם, האחדות תשרור בעם ובעולם ולא יהיו עוד ריבים, אי הבנות ומחלוקות. אמן ואמן.