לא מחכים. מתחדשים!

יום אחד זה קורה ואתה כבר לא
יכול לעמוד בזה יותר. תקופות ארוכות
של חושך וקרירות כבר נהיו עניין
שבשגרה, הייאוש מכרסם והכוחות
אוזלים. מה עושים?
 
 
כן, זה קורה. יום אחד, אדם מגיע למצב שהוא כבר לא יכול לעמוד בזה יותר. כאלה ירידות, השלכות ובלבולים, תקופות ארוכות של חושך וקרירות. הייאוש מטפס בקצב מהיר, הכוחות אוזלים וכבר אי אפשר להמשיך הלאה…
 
חכו רגע, אל תיפלו לתוך מלכודת הייאוש הזאת. רבי נחמן מברסלב נותן לנו עצה אדירה למצבים מהסוג הזה. והמצבים האלה, כמו שכולנו יודעים, הם לא משהו חד-פעמי שקורה בחיים. כן, כבר לא נשארו אצבעות לספור כמה פעמים הם קרו… אבל עם העצה של רבי נחמן מברסלב, ועם מה שכותב תלמידו המובהק – רבי נתן מברסלב, יש דרך לצלוח את הימים הסוערים שפוקדים אותנו.
 
"והכלל", אומר רבי נתן, "שכל מי שרוצה לחוס על עצמו ולחשוב על תכליתו הנצחי, כל תקנתו, שאיך שהוא, יהיה בעיני עצמו בכל יום כבריה חדשה ממש, כמו שמבואר בשולחן ערוך ובפוסקים לעניין ברכות השחר שמברכין בכל יום, וכולן (כל הברכות) הן בשביל שנעשה כבריה חדשה. למשל, "המחזיר נשמות לפגרים מתים" וכו', וכן "הנותן ליעף כוח" שנאמר על התחדשות הנשמה, היינו השכל וכו'. ועל כן איך שהוא, צריך שתהיה העבודה שעוסק בכל יום חדשה אצלו לגמרי" (ליקוטי הלכות, הלכות קריאת התורה, הלכה ו).
 
התחדשות! הבנתם נכון.
 
וההתחדשות, היא העצה היחידה שנמצאת בהישג ידו של האדם במצבים של התמודדויות, קשיים או הרגשות דכדוך. תתחיל כבר עכשיו. תאמר לעצמך שעוד לא עשית שום דבר (עבודת השם, עבודה, לימודים וכו'). 'רק עכשיו אני מתחיל לעשות את זה, העבר בכלל לא מעניין אותי. ברגע זה ממש אני מתחיל!'
 
ואתם יודעים? אלה דיבורים שנותנים לאדם כוח גדול לקום מכל נפילה. הוא שוכח את הכל ובכוחות מחודשים ניגש לקו הזינוק שוב ושוב, ובלי להתייאש, בכל תחום בחייו – עבודת השם, לימודים, שלום בית, חינוך הילדים וכדומה.
 
עוד בנושא
חירות  והתחדשות
הכל הולך אחרי השורה הראשונה
סוד  ההתחדשות
שלא יגמר לעולם
 
בהמשך דבריו (שם), רבי נתן נותן לנו חיזוק עצום ואומר: "כי כל אחד מישראל איך שהוא, כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, הוא עושה כמה מצוות בכל יום. כי מניח ציצית ותפילין, אומר ברכות השחר וקריאת שמע ותפילה, והרבה אומרים תהילים ולומדים תורה מעט או הרבה. אך העיקר, שיראה ליישב דעתו בכל יום, שזה היום שעומד בו עדיין לא היה בעולם, וכן לא יהיה עוד יום הזה בעולם. והעבודה להשם יתברך שצריכים בזה היום היא חדשה לגמרי, ורק האדם שעומד באותו היום באותו הדור צריך לעסוק בזה. כי עליך נפל חובת היום. ואפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלים הרבה וכו' וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, כי "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי" (מלאכי א), "בכל מקום" – דייקא, אפילו במקומות הטמאים לגמרי של העובדי עבודה  זרה, כמו שאמרו רז"ל (מנחות ק"י) על פסוק זה.
 
"מכל שכן איש הישראלי, אפילו הגרוע שבגרועים, מאחר שעתה כוונתו לשמים ורוצה עתה להניח טלית ותפילין ולהתפלל וכו', שבודאי הוא מגדל ומקדש שמו יתברך מחדש כפי אותו היום, שזאת העבודה אינו יכול להשלים שום מלאך ושרף וכו', ואפילו נשמות קדושות של ישראל שבגן עדן העליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת, כי "לא המתים יהללו-יה" וכו', כי במתים חופשי כתיב, וכמו שאמר חזקיהו (ישעיה לח) "חי חי יודוך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך", "כמוני היום" – דייקא. היינו, כמו שאני היום, באיזו מדרגה פחותה, מאחר שאני חי, אני דייקא צריך להודות לך.
 
ואדרבה, כל מה שיודע בנפשו שהוא גרוע ומקולקל ביותר, על ידו דייקא יתגדל ויתקדש שמו הגדול ביותר, בבחינת (מה שמובא בזוהר): 'כד אתי יתרו וכו' כדין איסתלק ואתייקר שמא דקודשא בריך הוא לעילא ותתא' – כשבא יתרו למדבר, אזי נתעלה ונתכבד שמו של הקב"ה למעלה ולמטה, כמו שאמר אדמו"ר ז"ל (בסימן י' חלק א) שעיקר גדולתו של השם יתברך כשהרחוקים מתקרבים וכו', ומביא שם מאמר זה של הזוהר הקדוש. וכן במקומות הרבה.
 
וזהו (נחמיה ט): "כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה", שדייקא על ידי מה שהזידו עליהם וכבשו אותם בגלות מר כזה בגוף ונפש וכו', על ידי זה דייקא – 'ותעש לך שם כהיום הזה'. כי כל מה שהבעל-דבר (היצר הרע) מתגבר על האדם ביותר, כשהאדם חזק בדעתו וחזק עצמו בכוחו של הצדיק, אזי אדרבה נתהפך הכל לטובה, בבחינת "נרדי נתן ריחו", שעל ידי זה נתגדל ונתקדש שמו יתברך ביותר על ידו דייקא".
 
תשכח מהכל
 
על מעלת השכחה רבי נחמן הרבה לדבר וציין (שיחות הר"ן, אות כ"ו) את הדברים הבאים: "אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם, אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא הייתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם. אם היה זוכר כל מה שעבר, לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאוד כל הדברים שעוברים עליו אבל עכשיו, על ידי השכחה, נשכח מה שעבר". 
 
רבי נחמן כותב שם על עצמו שכך היה מנהיג את עצמו – כל מה שעבר כבר הלך, נפסק לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל, גם לא מבלבל את עצמו עם זה (עם העבר ומה שקרה). כך היה צדיק האמת מנהיג את עצמו – שוכח הכל ברגע שהדבר חלף ועבר, לא חוזר לנקודה הזאת אפילו במחשבה, לעולם. ואם רבי נחמן הנהיג עצמו כך, כל שכן אנשים כערכנו, שבודאי מחויבים לנהוג כך ולשכוח את מה שעבר עלינו ולהתרכז בהווה עם הפנים אל העתיד, לראות מה אפשר מעכשיו והלאה לעשות טוב יותר.
 
למה?
 
כי זמן 'עבר' הוא מאותיות 'עבירה'. ההתעסקות עם העבר היא בעצם עבירה. במקום לחשוב מה בורא עולם רוצה ממני עכשיו, איך להתחזק ולעשות תשובה ולהמשיך הלאה, אדם חושב על העבר, וכתוצאה נחלש, מתייאש ונשבר.
 
חכו רגע, וגם למלכודת הזאת אל תיפלו. אלה תחבולות של היצר הרע. אדם שחושב כך על העבר – בייאוש ובעצבות, לא מצליח לעשות תשובה ולתקן את טעויות העבר. הוא לא מצליח ללמוד מהטעויות להבא, לא מגיע למסקנות וההחלטות שהוא צריך לראות בהווה וליישם בעתיד. הוא לא יצליח לבדוק את הנושא לעומק ועל ידי זה ללמוד להתכונן לניסיונות נוספים בהמשך הדרך. לא, הוא פשוט נתקע. 'קודח' שעות על גבי שעות בנפש שלו על מה שכבר היה, שוקע בביצת העצבות והייאוש, לא מצליח לשנות שום דבר, בטח לא להתפלל על המצב בו הוא נמצא. וכל זה, רק תרגיל של היצר הרע להפיל אותך מהכל. אל תיתן לו.
 
אל תחשוב פעמיים
 
אז זה המצב – אל תחשוב פעמיים ועשה התחלה חדשה. כן, זה רצון השם, ובכל מצב! גם אם היצר הרע מרים קול ומנסה להפחיד אותך: 'חוצפן! עז פנים! אתה חושב שאתה יכול לשכוח מה עשית לפני רגע/שעה/יום?…' אל תשמע לו בכלל. אדרבה, יש להעיז פנים כנגדו, להשתמש במידת העזות כדי לעשות התחלה חדשה. לומר בביטחון: 'לא מעניין אותי מה קרה לפני רגע. אין עבר! עכשיו אני מתחיל מחדש. מה שהיה – כבר איננו. נגמר. העיניים שלי מסתכלות קדימה, אל העתיד הטוב שמחכה לי, אני רק צריך להתחזק ולהתחיל מחדש…'
 
זה מה שאמר רבי נחמן מברסלב: זה רצון השם! אז תזכור את זה. כי הנה, מישהו גילה לנו מה בורא עולם באמת רוצה. ואם רבי נחמן – הצדיק – אמר לנו שזו העצה, וגם הוא נהג כך, והיא גם מובנת והגיונית מאוד, וזה גם ברור – אז רק כך נוכל להמשיך הלאה. לא להתעסק בעבר.
 
מתי כן? מתי ללמוד מטעויות העבר? רק בהתבודדות! אבל העיקר – קודם לכל לשכוח מהכל ולהתחיל מחדש.
 
הוא טוען? דבר על זה!
 
כדי לבטל את טענת היצר הרע – שחוזר שוב ושוב ומנסה לשכנע אותנו שצריך להתעסק עם העבר, כי זה נקרא 'לעשות תשובה', יש לזכור את מה שרבי נחמן אמר לתלמידיו – 'אתם לא יכולים לעשות תשובה אפילו על פגם אחד קטן שעברתם, אלא רק הצדיק עושה תשובה עבורכם!' ואם זה מה שרבי נחמן אומר, אז למה אנשים 'טוחנים' את המוח שעות על גבי שעות? הרי הם ממילא לא יכולים לתקן כלום, רק הצדיק עושה את זה בשבילם (יחד איתם בהתבודדות). ושלא תטעו, התלמידים של רבי נחמן היו תלמידי חכמים עצומים, אנשים יראי שמים, צדיקים ממש! כל אחד מהם היה יכול להיות אדמו"ר בפני עצמו. ואם כך, כל שכן אנחנו, שאיננו יכולים לעשות תשובה ולתקן שום פגם שפגמנו בחיינו. לכן, כל העבודה שלנו היא קודם כל לתת חיוך, אחר כך להמשיך הלאה – ולתקן בהתבודדות ביחד עם הצדיק, ולבקש מבורא עולם את הכוח והעזרה לא לקלקל להבא, וזהו. לא לחשוב על זה יותר.
 
זאת תשובה אמיתית של אדם. והעיקר, כמובן, הוא הרצון בעזרתו מחזקים את הרצון להיות כרצון השם (הרבה רצון צריך פה). מי שלא ישכח את העבר ולא יעשה התחלות חדשות בחייו, כוח רצון זה ייחלש והוא פשוט ייתקע בנקודת זמן שאין לו בה מה לעשות (נכון, שוב העבר…). אז מה עושים? מחייכים, מתחזקים בשמחה וממשיכים הלאה. כן, ביום מן הימים כל אחד יוכל להיות צדיק אמיתי.
 
"ועניין זה (השכחה)", ממשיך רבי נחמן (באותה שיחה) "הוא דרך עצה טובה גדולה מאוד בעבודת השם, כי על פי רוב יש להאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאוד ממה שחלף ועבר, בפרט בשעת התפילה, שאז באים עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר. לפעמים יש לו בלבולים מעניין המשא-ומתן שלו ועסקי ביתו וכיוצא, באשר כי לא טוב עשה בעניין זה וכיוצא, וכך היה צריך לעשות וכיוצא בזה הדבר. ויש שמבלבלים אותו בעת עבודתו בתורה או בתפילה וכיוצא, בהפגמים שפגם מקודם, באשר שבעניין זה לא עשה כהוגן נגדו יתברך, וכיוצא בזה הרבה מאוד כאשר ידוע לכל אדם בעצמו. על כן השכחה היא עצה טובה גדולה מאוד לזה, שתיכף ומיד שחולף ועובר הדבר יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי, ויסיח דעתו מזה לגמרי ולא יתחיל לחשב עוד במחשבתו בעניין זה כלל, והבן הדבר היטב כי הוא דבר גדול מאוד".
 
יש פה עצה מדהימה, אפילו סתם כך להנהגת האדם בחייו – לא לחשוב כלל על מה שעבר, אפילו על עסקים. למה? כי זה רק מבלבל. הכי טוב, לסמוך על האמונה. אחרי הכל, אנחנו רק עושים את ההשתדלות שלנו, ובורא עולם הוא זה שעושה הכל וגומר הכל כרצונו. ואם כך, ממה יש להתבלבל? צריך רק להישען על בורא עולם ולסמוך על רחמיו וחסדיו המרובים, ולהמשיך הלאה בחיים עם חיוך ענק על הפנים.
 
ובעיקר להתחזק עם עצה זו בתחום הרוחני, שם יש ליצר הרע אחיזה גדולה מאוד להפיל את האדם לייאוש ודיכאון. בתחום זה צריך להתחזק עוד יותר עם עצת ההתחדשות והשכחה, להיות עם הפנים אך ורק קדימה. יהי רצון שנזכה לזה כולנו ונקיים את עצותיו הנפלאות של הצדיק ועל ידי זה נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.