לא סתם פועל שחור

כל אדם זקוק נואשות לפקוח עיניים
אל מעבר למסך ההסתרה, לגעת
במשמעות העמוקה והטמירה המסתתרת
מאחורי כל פיסת מציאות. למה לפועל
השחור קשה לעשות את זה?
 
 
העולם הזה הוא שטח עבודה, והאדם פועל. כל פרט סביבנו דורש התייחסות, שימת לב, תיקון ותמיכה תמידית. החיים הם מלאכת כפיים רצופה בין מטלות שונות, סידורים דחופים יותר או פחות, ושאר עיסוקים. אין תחום שלא תובע מאיתנו עבודה, אם לשפוט לפי ראות העיניים, הרי שתמצית חיינו מסתכמת בעבודה תמידית שלא תסתיים כל עוד אנחנו כאן.
 
לגודל אסונו, הפועל השחור, זה שמתבוסס כאן בקשיי הקיום, סובל מקשיי ראיה. הוא רואה רק בעיות: דוחק הפרנסה, צרכים שונים של בית, שאלות חינוך ותהיות היומיום. העולם בעיניו הוא תביעה אחת מפרכת ומתמשכת הדורשת ממנו להושיט עזרה פה, לפתור בעיה שם, להתאמץ, לעמול ולהיחלץ שוב ושוב מתסבוכות. המשמעות מאחורי הסבך הזה מאוד מאוד נסתרת.
 
אבל אם הוא היה יודע, הפועל השחור, אם היה מרגיש, מבין או מעלה על דעתו כמה עניין מגלים בשמי-רום בכל פעולה 'אפורה', כביכול, וכל השתדלות שלו, לבטח היה חווה את חייו באופן שונה לגמרי. הבעיה היא שהוא לא יודע. למה? הסיבה לכך נעוצה בשלבים קדומים ביותר של הבריאה, בחטא עץ הדעת. מאז שטעם אדם מן העץ וסבר כביכול להעלים את עצמו ואת מעשיו מעיני ההשגחה המשוטטות בכל, עלטה איומה של שכחה והסתרה ירדו לעולם. החטא הקדום, כמו גם שאר עוונות, חטאים ופגמים, גורמים לאדם לבלות את חייו מאחורי מחיצות אטומות ומחוספסות של שכחה. לא יודע, לא שומע, רואה רק חומר, טבע, תביעות טבעיות ודרישות המציאות. עבודה בתנאים שכאלו קשה עד בלתי אפשרית.
 
לגעת במשמעות
 
חסרה לו לפועל האנושי התפקחות, הבחנה והכרה. כל אדם זקוק נואשות לזכות ולפקוח עיניים אל מעבר למסך ההסתרה, ולגעת במשמעות העמוקה והטמירה המסתתרת מאחורי כל פיסת מציאות. המשמעות הזו זוהרת מתוך עיני ההשגחה. בורא עולם משקיף וצופה, רואה ויודע כל מעשה, מתייחס לכל פעולה, ומעורב לגמרי בכל התלבטות שקטה המקננת בליבו של כל פועל. המעשים שלנו, הקשיים, ההתמודדויות, כל מה שנדמה בעינינו ככורח המציאות, זוכה למעלה להתייחסות מלאה. משום ששום דבר כאן לא יד המקרה, הכל מושגח והכל תחת שליטה עליונה. חסר רק שאנו נדע על כך.
 
זה בדיוק מה שמחולל בנו ירח האיתנים, חודש תשרי עמוס הימים הקדושים. בראש השנה, ימי תשובה שהחזירו אותנו אל נקודת ההתחלה, אל המקום של קודם ההסתרה. ביום כיפור, ביקשנו מחילה, התפייסנו, וזכינו לגלות מחדש את מי שאמר והיה העולם. התשובה מעניקה לנפש ראיה זכה והכרה בהירה יותר של המציאות. סוכות בפתח ואנחנו עומדים להיכנס אל הסוכה ולארח את האושפיזין הקדושים, שבעת הרועים, לשאוב מהם שפע של אמונה, לרקוד ולשמוח בשמחת בית השואבה, ובהמשך, בשמחת תורה. הימים הנעלים הללו מחזירים אותנו אל נקודת ההתחלה החיונית שלנו, אל בראשית. מתוך הבאר הזו אנחנו אמורים לדלות ולשאוב את המזון העיקרי שלנו לקראת השנה החדשה, את האמונה.
 
האמונה היא היסוד היצוק בבסיס הקיום שלנו ושל העולם כולו. ועל מה מבוססת האמונה גופא? על אמת. חותמו של הקדוש-ברוך-הוא אמת. האמת היא המציאות כפי שיודע ומכיר בה כל אדם במעמקי נפשו. כפי שזועק העולם ומעיד עליה באלף וריבי ריבואות עדים חיים. והאמת הזו נעוצה בראשית תורתנו הקדושה "בראשית ברא אלוקים". אדם נותן עיניו במעשי בראשית, רואה את השמים והארץ, נפלאות הבריאה, פלאי הטבע, ומבין את האמת הפשוטה והנהירה – שיש בורא לעולם והוא משגיח ומביט על פרט גדול וקטן. על האמת הזו צומחת ומתעצמת האמונה.
 
אילו ידעת לא שאלת                                                          
 
זו למעשה הכתובת היחידה לכל סוג של קושיא. המציאות מובילה אותנו להתמודדויות לא פשוטות. מטבע הדברים מתעוררות שאלות. בכל דרך שננסה לענות עליהן רק נסתבך יותר. הקרקע הבטוחה ביותר עבור שאלות ותהיות אלה היא האמת והאמונה. להכיר באמת ולהתחבר אל האמונה. לשם כך יש לחזור אל נקודת ההתחלה, אל בראשית. זו התשובה הטובה ביותר לכל סוג של שאלה. אתה לא מבין מדוע אתה כאן? מכרסמת בך התחושה שאתה מיותר? מטרידים אותך כל מיני 'מדוע?' ו'למה?' אילו נפתחו יריעות השמים ולעינינו היו מתגלים רזי שמים וסודות ההשגחה, ללא ספק, לאף אחד לא היו יותר ניסיונות ושאלות. ההסתרה מונעת מאיתנו בדרך כלל גישה אל המקום הזה. אבל עכשיו ניתנת ההזדמנות להבקיע את מסכי ההסתרה ולגעת במשמעות, להתחבר אל ההשגחה. לשפר באופן משמעותי את איכות חיי הרוח ולייעל את העבודה.
 
החודש הזה מצייד אותנו בצרורות של אמונה. לנו רק נותר להתחבר לזה. לנטוש את השאלות, לפקוח עיניים מחדש ולהכיר שוב שיש בורא לעולם. אין פעולה נעדרת משמעות, אין רגע מיותר, ואין תסבוכת של סתם. ואתה הפועל הקטן עושה עבודה חיונית. אל תשכח!