לסדר מגירות
אחרי שפרגנה לעצמה עם ערב המיועד רק לבנות, שרון רוטר מגלה את הקסם בסידור מגירות הבית שמשפיע על החיים והנפש. רוצים גם לגלות ולהיות אנשים שמחים?
סוף סוף פרגנתי לעצמי ביציאה לערב בנות. אמנם לא למסעדה או לבית קפה, אבל תאמינו לי שהבית של ענת עולה על כל מסעדה בנועם שלו, ברמת האוכל ובפינוקים הנלווים. מה גם, שלא צריך לשלם בסוף ואפילו לא להשאיר טיפ (ואפילו יצאתי עם טייק אווי). מעין עולם הבא…
אז אחרי שאכלנו, עשינו לחיים ופטפטנו על הילדים, בעלים, הכביסות ומה לא, לפתע נשמעה דפיקה בדלת. ברוב הוד והדר נכנסה חברתנו היקרה, סן שלא ראינו זה זמן רב מאז שבעלה חלה וחייה השתנו באחת.
צעקות של שמחה, שירים וריקודים ליוו את כניסתה והמון חיבוקים חמים. אחרי שהתיישבה ראיתי שמשהו בה השתנה. בפעמים המעטות שראיתי אותה, מאז שהשתנו חייה מקצה לקצה – אז היא נראתה עייפה, מוטרדת וכמו זקנה יותר מגילה האמיתי. אבל עכשיו, הפנים שלה נראו נקיות יותר, חלקות וצל של חיוך קרץ בעיניה.
"מה סוד הקסם?" שאלתי אותה ישירות.
"מגירות", היא ענתה בפשטות וסקרנה את כולנו.
"מה זאת אומרת?" המשכתי להקשות.
"זה אומר, שבכל יום אני מסדרת מגירה בבית".
טוב, כמו שאומרים "הרגה אותנו זאתי"… מה הקשר בין לסדר את המגירות בבית לבין עור הפנים החלק שנהיה לה? ציפיתי שתספר לי על איזה קרם טבעי אורגני, שיטה חדשה של טיפולי פנים או תרגילים לפיתוח שרירי הפנים (שמעתי שזה משהו משהו) אבל לסדר מגירה?!?
מאמרים נוספים בנושא:
זה נכון שגם אני אוהבת סדר וניקיון, זה חשוב ומשפיע על מצב הרוח שלי, אבל בינינו, לא עד כדי כך. חיכיתי בסבלנות להסבר.
"זה הולך ככה, אני מסתכלת על המגירה שבחרתי לסדר באותו יום ומנסה לבחון את רגשותיי. מה עולה בי למראה המגירה הזו – עצב? עומס? שאט נפש? שוויון נפש? אחר כך אני הופכת ומרוקנת אותה. עכשיו מתחילה העבודה: אני ממיינת את כל מה שרלוונטי לחיי, וזורקת את כל מה שלא. אני לא משאירה משהו שאולי אצטרך בעתיד או שמישהו יזדקק לו ולכן כדאי שיישאר לכל מקרה. לא. אני משאירה רק את מה שאני צריכה. לפני שאני מחזירה למגירה אני מנקה אותה טוב, ואם צריך, גם יוצרת סלסילות או מחיצות שיפרידו את הדברים בה על פי נושאים. זהו. ככה, כל יום מגירה. מאז שהתחלתי הבית שלי הרבה יותר מסודר וכך גם הנפש שלי בהתאמה. אני מחנכת גם את ילדיי לנהוג באותה צורה וכולנו נהנים מהדיוק הזה. הבית הפך להיות הרבה יותר רגוע, שמח ושלו. זה פשוט מדהים".
היא סיימה וההלם ניכר על פני חברותיי. נראה שהן אפילו לא ידעו מה להמשיך לשאול אותה. כמובן, שלי אף פעם לא חסרות שאלות ויריתי אותן בצרורות.
"אבל מה עומד מאחורי השיטה הזאת? איך זה משפיע כך על הנפש?"
"כל העניין הוא לדעת לתחם, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב ב"סיפורי מעשיות" בסיפור של "מעשה מחכם ותם": זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ואל לנו להתעסק בעניינם של אחרים…. זה שלו, זה לא שלי. זה לא שייך לי, למגירה שלי עכשיו. אני מנסה לדייק את הצרכים שלי, מה שייך ורלוונטי אלי. מה עושה לי טוב. דרך סידור המגירות קל לי גם ליישם את ההפרדות הללו בחיים".
"תני דוגמה" ביקשתי.
"למשל, אם את מסדרת את הארון בגדים שלך. אל תשאירי בגדים שאת לא לובשת עכשיו. במקרה הכי קיצוני של בגד שאת ממש לא רוצה להיפטר ממנו ונראה לך שתלבשי אותו בוודאות בעתיד – שימי אותו בשקית בצד, מחוץ לארון. אבל בארון שיהיה לך רק מה שאת לובשת ותו לא. כל דרך חיי השתנה בעקבות שינוי החשיבה הזה" היא המשיכה. "היום אני קונה אחרת, לא עוד מבצעים של אחד פלוס אחד או קניות סוף עונה לילדים לשנה הבאה. לא עוד לאגור כמויות של חומר שמכבידות על הנפש וגורמות לאי סדר ובלגן…"
הדוגמאות המשיכו והמשיכו למגירות התרופות, לאלו שבחדר השינה ("שימי לב" היא אמרה לאחת החברות, "מה יש ליד הראש שלך בזמן שאת ישנה). למגירות שבהם יש מיליון מטענים של סלולרי מכל הסוגים וכבלים של חשמל מעורבבים זה בזה ועוד ועוד…
כבר למחרת התמלאה קבוצת הוואטסאפ שלנו ("הדוסיות שלי") בתמונות של מגירות מסודרות של כל אחת ואחת. רק אני לא סידרתי ולא שלחתי. לא הצלחתי להביא את עצמי לנסות בכלל. חשבתי לעצמי מדוע זה כל כך קשה לי? והבנתי, שאם יש לי כל כך הרבה מניעות לגשת לכך, בוודאי שיש פה ניסיון לא פשוט. כמובן שיש לי מיליון תירוצים ללמה אני לא יכולה.
אבל למען האמת? הייתי רוצה לסדר מגירה בכל יום. זה נשמע ממש חלום.
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור