מי אני?

אנשים חווים "משברי זהות" לא בגלל דברים "גדולים". אלא רק בגלל שהם לא מכירים את עצמם. וזה באמת, אבל באמת, מרגיז כשאתה לא יודע מי אתה!

3 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 05.04.21

אנשים חווים "משברי זהות" לא בגלל
דברים "גדולים". אלא רק בגלל שהם לא
מכירים את עצמם. וזה באמת, אבל
באמת, מרגיז כשאתה לא יודע מי אתה!
 
 
"משבר זהות", מושג כל כך נפוץ היום. אנשים כל כך מבולבלים ונבוכים, מדוכאים ולא מכוונים. וזה לא בגלל המשבר הכלכלי בעולם או בגלל התפרצות של איזה הר געש שהיה רדום 200 שנה. לא. הם חווים "משבר זהות" רק בגלל שהם לא יודעים מי הם ולכן הם לא מכירים את עצמם. וזה באמת, אבל באמת, מאוד מרגיז כשאתה לא יודע מי אתה! ולא רק, אתה מבזבז שעות על גבי שעות והרבה מאוד כסף רק כדי לנסות לענות על שאלת השאלות: מי אני?
 
אבל למה לטרוח כל כך? למה להשקיע כסף ולפנות לפסיכולוגים או אנשי מקצוע או לכל "מגלי" ו"פותרי" התעלומות למיניהם? כי לגלות את "אני" זה: 1. כל כך פשוט, 2. מדהים, 3. תענוג עילאי, 4. בחינם. 
 
אני 
 
מבחינה הגיונית, שכלית, "אני" זה כל המסרים והקלט שנכסים למוח שלי. האדם הוא המחשבות שלו. וכידוע, המחשבות נמצאות במוח, לכן, אדם הוא הקלט וכל 'ההורדות' (downloads) שהוא עושה למוח שלו. קל מאוד להבין את הנקודה הזו בעזרת השוואה מוח האדם לדיסק קשיח.
 
שלושה אנשים שונים יכולים לקנות את אותו דגם של מחשב. אחד הוא מעצב גרפי שצריך להוריד כל מיני תוכנות גרפיקה וגרסאות מעודכנות איתן הוא עובד. השני הוא מוסיקאי שיבצע הורדות של תוכנות עריכה ועדכונים מתחום המוסיקה. והשלישי, הוא רואה חשבון מוסמך שצריך כל מיני תוכנות של מאזנים, חישובים, דו"חות ועוד. אז יש לנו שלושה מחשבים זהים, אבל בגלל התוכנות השונות – "הקלט" – כל אחד שונה מחברו כמו היום מהלילה. אף אחד לא יצפה מרו"ח שיעשה מיקס מכמה שירים על המחשב שלו, נכון? כמו שאף אחד לא יבקש מהמוסיקאי לעשות חישובי מס ולהוציא דו"חות של לקוחות במחשב שלו, נכון? וכך גם לגבי הגרפיקאי. כל אחד והעניין שלו. המחשב, אם כן, הוא הקלט – התוכנה, לא החומרה.
 
מוח האדם לא שונה ממחשב, לצורך העניין. הקלט שאנו מורידים למוח שלנו קובע מי אנחנו. קחו, למשל, פרופסור לפיזיקה שמקדיש את שארית חייו לסטודנטים אותם הוא מלמד, אתם לא מצפים שהוא יענה על שאלות הקשורות להיסטוריה הסינית! אין לו קלט כזה בדיסק הקשיח שלו.
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שמחשבות טובות הן היצר הטוב, ומחשבות רעות הן היצר הרע. ואם "אני" זה הקלט שנכנס למוח שלי, לכן רגשות שליליים כמו עצבות, דיכאון או ייאוש – כולם הם תוצאה של מחשבות שליליות. על המסך יהיה אפשר לראות את ההודעה הבאה: "התבצעה הורדה שלילית למוח"… וכן ההיפך, אם מחשבות חיוביות יוצרות רגשות חיוביים, אז "התבצעה הורדה חיובית למוח"…
 
שמחה והסתכלות חיובית על החיים תלויות בכמה שיותר הורדות חיוביות למוח, וכמה שפחות קלט שלילי. לכן חובה עלינו לנסות להבדיל בין הטוב לרע, בין מחשבה שלילית לחיובית, ולבדוק מה נכנס למוח שלנו.
 
אך בשונה ממחשב, שאפשר ללחוץ על מקש ה-deleteולמחוק את מה שאנחנו לא רוצים או צריכים, במוח אי אפשר ללחוץ על כפתור כזה. את מה שנכנס אי אפשר למחוק, אך בהחלט אפשר לנטרל ברגע שהוא כבר לא משפיע עלינו. איך עושים את זה? על ידי לימוד התורה באופן אינטנסיבי. וההבדל בין לימוד תורה שטחי לבין לימוד אינטנסיבי הוא – שללימוד האינטנסיבי יש כוח לשנות לנו את החיים. לכן כשלומדים בספרי מוסר או ספרי הדרכה, כמו בגן האמונה, בגן החכמה ועוד, עם כוונה ליישם את מה שלמדנו, זה נחשב ללימוד אינטנסיבי.
 
לימוד כזה ממלא את המוח שלנו במחשבות טובות. וככל שהמוח מלא בקלט טוב לא נותר מקום לקלט שלילי. כעס, עצבות, דיכאון וחרדות הופכים לנחלת העבר. לכן אל תתייאשו לעולם. אם אתם באמת רוצים להשתנות לטובה ממש ברגע זה, פשוט, תתחילו למלא את המוח בקלט חיובי, במחשבות חיוביות. וגם, אל תשכחו את התפילה האישית (ההתבודדות) שעושה פלאים! והתוצאות המדהימות מובטחות ללא שום ספק. כי כשנשתנה ונרים את עצמנו, גם הסובבים אותנו ירגישו את זה. והרווח הוא של כולם.
 
הגעתם עד לכאן? סימן ש"התבצעה הורדה חיובית למוח"!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה