משחקים בלהאשים

איננו יכולים לשנות את נסיבות
חיינו, אבל אנחנו יכולים לשנות את
נקודת המבט שלנו עליהם, ובכלל כל
זה – להפסיק את משחק ה’אני
מאשים’ שהפך לטרנד מקובל בחברה.

חיים של סיר לחץ – חלק 3

אחד ההפסדים הגדולים שאנשים כעסנים סובלים מהם הוא, שהסובבים אותם מפחדים להתייעץ איתם או להעביר להם אינפורמציה כלשהי, דבר שיכול לגרום לטעויות גדולות (והפסד כספי גדול) בגלל שהאינפורמציה לא מספיקה.

יש גם את הטרנד המקובל היום של להאשים ולהפיל הכל על הילדוּת שלנו. אם משהו לא בסדר בחייו של אדם, הוא מיד משליך את האשמה על הבית בו חונך. ולמרות שיש בזה אמת מסוימת, הרי "חינכו" אותנו עם הרגלים כאלה ואחרים כשהיינו צעירים יותר, אבל זה לא סוף הסיפור. הסיום של הילדות שלנו הוא רק ההתחלה של חיינו כבני נוער ומתבגרים. ואיך שאתה בוחר לחיות כמתבגר זאת הבחירה שלך – אתה יכול להתבוסס ב"טעויות" העבר שלך, או לגדול ולצמוח בעתיד.

קח אחריות על הכעס שלך ואל תאשים אף אחד. הרי אף אחד לא יכול לעצבן אותך אם בחרת לא לכעוס, וגם כשאנשים יכולים באמת להיות מעצבנים ולא מתחשבים – זאת דרך החשיבה שלך: כל מה שהם עושים הוא, בעצם, סימן ל"הנה משהו שאפשר לכעוס עליו"…

הכעס הוא רגש שנמצא בתוכך, האדם ש"מעצבן" אותך הוא רק לחיצה על ההדק של ההרגשה הזאת. ואף אחד לא אומר שאתה צריך לעשות את זה לעצמך.

כולנו יודעים שישנם מצבים בהם אנחנו כן יכולים לשלוט בעצמנו. לפעמים זה קורה ממש מן הקצה אל הקצה. זכרו, למשל, את אותן פעמים בהן הייתם ממש, אבל ממש, עצבניים והטלפון בדיוק צלצל. כשעניתם והבנתם שמדובר באדם מאוד חשוב לכם, או שהשיחה עצמה הייתה חשובה ומשמעותית, זכרו איך בין רגע נרגעתם ודיברתם בקול מתוק ועדין.

אפילו במצב הכי מסובך ומורכב, אם אתה מרגיש שאתה עומד להפסיד בגלל הכעס, אתה משתדל, איכשהו, לרסן את עצמך. אם הבוס שלך צעק עליך וידעת שתאבד את מקום עבודתך אם רק היית מרשה לעצמך את הלוקסוס של לענות לו – ברור שהיית משתלט על עצמך. (נכון, השתיקה הזאת לא פעם גורמת לאולקוס, כאבי ראש ולשנוא ממש את מקום העבודה, אבל אם אין עבודה אחרת על הפרק… תמשיך לשתוק).

אמור לעצמך שזה בהחלט אפשרי לשלוט על הכעס, כי זה ייתן לך את הרצון להצליח. אם אתה מאמין שאינך יכול לרסן את עצמך, אז לא תשתדל וגם לא תתאמץ, אלא כל הזמן תנסה "להוכיח" שאתה לא כזה, שזה האופי שלך ואתה לא יכול להשתנות ולשנות את מזגך.

אל תבלבלו בין המושגים – שליטה על הכעס והפחתתו, ובין דיכויו. אחד בריא והשני מלא חולי.

דיכוי הכעס הוא פעולה ממש לא בריאה, כי ביום מן הימים התהליך הזה רק יגרום לכם להתפוצץ מרוב כעס (וזה יקרה בהתפרצות הראשונה שלא תאחר לבוא!).

שליטה על הכעס, משמעה, הפחתת הכעס ומציאת הפתרונות הטובים ביותר, כך שלא תרגיש כעס בכלל.

בחלק הקודם של סדרה זו ציינו את הנזק וההרס שמידה זו גורמת, ובמאמר זה נלמד מספר דרכים כיצד לשלוט על הכעס, כך ש"הטמפרטורה" הפנימית לא תעלה לנקודת הרתיחה (וגם לא תתקרב אליה).

כאשר צבא יוצא למלחמה הוא חייב להיות מוכן ומאומן הרבה זמן לפני המלחמה, כי ללא פעולות הכנה, ההפסד בטוח.

הדבר זהה גם במלחמה שלנו בתיקון המידות, לענייננו הכעס, גם אם אנחנו חייבים להתאמן ולדעת קודם כל "איך נלחמים". התמודדו עם מצבים קשים שמכעיסים אתכם, אחרת, כאשר יגיע המשבר תהיו חסרים את המיומנות והתגובה הנדרשת, והנפילה למצב ההתחלתי היא ממש בפתח. זה נכון מאוד כאשר מדובר בכעס, שאז התגובה היא רוב הזמן אינסטינקטיבית.

זאת מלחמה שאפשר להילחם בה בכמה שלבים ומערכות, בחלקן לנצח ובחלקן להפסיד. כשמבינים זאת, ולא מקבלים את הפסדים ‘כי זה כך’, אלא אוספים את עצמנו, מנערים את האבק מעל ברכינו ומתכוננים למערכה הבאה, ככל שיעבור הזמן תגלו שאתם זוקפים לזכותם עוד ועוד ניצחונות. וגם בפעמים שהפסדת ונכנעת לכעס שלך, זה היה רק בגלל ש’תססת’ יותר מהפעמים ה’רגילות’ בהן כעסת.

הצלחת לשלוט בעצמך קצת יותר – זו סיבה למסיבה. ובכל פעם שזה יקרה תבין שאתה, לאט אבל בטוח, מוסיף עוד ניצחון במלחמה הזאת.

אל תגער בעצמך על שנכנעת לכעס, אם זה קרה, אלא שמח רק מעצם העובדה שהצלחת לשלוט ולרסן את עצמך בפעמים שזה כן קרה. זה יחזק אותך מאוד וייתן לך עוד כוח להמשיך הלאה. תמיד תסתכל קדימה. גם אם ההצלחות חלקיות, ראה אותן כניצחונות גדולים (והן אכן כאלו!) כי בסופו של דבר תצליח ממש ותנצח במלחמה.

עיקר העבודה היא מול האנשים שנחשבים "איטיים לכעוס". הם אנשים עם מזג חם ונוטים לכעוס מהר, אבל הצליחו לשלוט בעצמם (כן, הם קיימים ולכן זה אפשרי), והם השיגו דרגות גבוהות מכיוון שיש להם את אחת ממידותיו של השם, הם מאריכים אף ולא נוטים לכעוס מהר.

חלק מהזכות הגדולה של ללכת בדרכיו של השם, והרווחים שאנו זוכים בשליטה על עצמנו בזמני כעס, הם עצומים:

יחסיך עם אנשים יהיו מאוד לא מוצלחים אם אתה ידוע כאדם שנוטה לכעוס במהירות, ומכל דבר קטן. כולנו יודעים שיש ביכולתנו להשיג הרבה יותר עם גישה רכה ונעימה, מאשר עם גישה אגרסיבית ועימות ישיר. זה רק מזמין עוד ‘הזדמנויות פז’ של כעס והתנהגות אגרסיבית.

ובנוסף, תהיה מסוגל להשפיע על הסובבים אותך אם אתה ידוע כאדם רגוע.

נכון, זה לא קל לשלוט על עצמנו אם איננו רגילים לזה, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת! אבל עם סבלנות, התמדה ותרגול – זה אפשרי. התוצאות יהיו מאוד משתלמות, כל המאמצים וההשקעה לא יהיו לשווא, כי כאדם רגוע תרגיש עד כמה זה היה שווה. תתחיל לחיות חיים רגועים, שלווים, מלאי הרמוניה ושלום – עם עצמך ועם הסובבים אותך. והם יהיו מיושבים יותר כאשר אתה וביתך תחזרו לשמחה והשלווה של אתמול (מבלי לוותר כמובן על כל הנוחות שהמודרניזציה של היום מציעה לנו…)

בואו נהיה כנים. כל הטוב שיש בעולם, בריאות, שפע, נחת רוח מהילדים או קריירה מצליחה לא יכולים להעניק לכם אושר אמיתי וסיפוק, אם חייכם נקרעים לגזרים מהזעם והמהומה שהכעס גורם לכם. רק שלום והרמוניה יכולים להעניק לכם את השקט והשלווה המיוחלים, ושאתם צריכים, כדי להרגיש מאושרים מכל הטוב שהחיים מציעים לאדם.

איננו יכולים לשנות את נסיבות חיינו, אבל אנחנו יכולים לשנות את נקודת המבט שלנו עליהם, כך שבמקום להיות עצבניים על מה שמעבר לשליטתנו, אפשר ללמוד לחיות עם זה בשלום ורוגע.

עיקר הגישה הוא ללמוד לראות אנשים באור שונה, כך שהכעס לא יתפרץ אוטומטית. הרווח משינוי הגישה וההסתכלות על הסובבים הוא כל כך גדול, ששווה להשקיע כל מאמץ.

כי כמו שהתחלנו את המסע שלנו עם הרצון לחיות בשלום והרמוניה, עלינו להתפלל שהשם ייתן לנו את הכוח וראש צלול ומיושב כדי שנשיג את המטרה.