מתי נשב בשקט?

מתי נשב בשקט? מתי באמת נוכל לשים את עצמנו על כסא או ספסל בלי לדאוג ולחשוב מה ואיך יהיה? זה החלום של כל אחד מאיתנו ויש דרך להגשים אותו.

2 דק' קריאה

הרב ניסן דוד קיוואק

פורסם בתאריך 05.04.21

מתי נשב בשקט? מתי באמת
נוכל לשים את עצמנו על כסא או
ספסל בלי לדאוג ולחשוב מה ואיך
יהיה? זה החלום של כל אחד
מאיתנו ויש דרך להגשים אותו.
 
 
החיים הם יצירה גמישה. עשויים להיות ברכה, כפי שעלולים להידרדר לתהומות הקללה. הקללה היא עבדות עולם במחנה עבודות הפרך של היצר הרע. תאוות ויצרים רודים בנפש ומתישים את כוחה בעמל חסר תכלית ונעדר שכר, בעמל הפרנסה בהשתדלות מיותרת, בדאגה ומרוץ נצחי, ביגיעת סיפוק מאוויי הגוף ובמרדף אחרי הכבוד והתהילה. כך נראים חייהם העלובים של עבדי הגוף. ויש לחיים גם צד של ברכה. מי שטעם אי פעם מתיקות של עשייה רוחנית, של חירות הנפש מתאוות הגוף, קלילות של שמחת המצוות, התרוממות של משמעות פנימית ונסיקת כנפיים של דבקות, יודע שהחיים האמיתיים מתחילים במקום בו מוותרים על שיעבוד חומרי, תאווה או מידה רעה. אדם שכזה הרי הוא מלך, נושא על ראשו כתר מלכות וממשלה. שלטון הנשמה על הגוף, ממשלת הדעת על המעשים. זוהי חירות, זהו כתר המלך.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אל תחלום, תגשים אותו
החלום המושלם
זה בסדר, תמשיכו לחלום
 
את הכתר הזה כולנו מחפשים, משתוקקים ומייחלים למצוא, חולמים להגשים. החיפושים אחריו מתעצמים ככל שמחפשים אותו יותר. זה כמו קול כזה שקורא לאדם להיטהר ולפשוט את בגדי הגלות מעליו, להתעטר בלבוש הרוחני ולהרפות מעול הכבוד העצמי המדומה, מלחלום חלומות באספמיא ולהגשים את החלום האמיתי.
 
וברגע שיוצאים אל דרך החיפוש, מהר מאוד מגלים שהמסע הזה כלל לא פשוט. האדם מתחיל לצעוד בדרך התשובה, מגשש את דרכו בעבודת הבורא, בתורה ובתפילה, עושה כברת דרך ומוצא את עצמו שוב באותה נקודה נעדרת מוצא. לפעמים השביל שנבחר מוביל אולי לעליה, מטפס למרומים. אבל הצועד בליבו פנימה יודע שעדיין לא מצא מאומה. שום הישג משמעותי. לא כבוד שמים ולא תשובה מעומקא דליבא. רק סחרחורת גבהים של הצלחה מדומה. ויש שהדרך מובילה בכלל למדבר שומם. אף נפש חיה, רק כאב לב, עצבות וחלישות הדעת. למצוא כולנו מעוניינים. אבל איך בוחרים את המסלול?
 
בעקבות הצדיקים
 
ובכן, כמו בכל מסע, יש לאתר את תוואי הדרך בעזרת מפה. הצדיקים הם מורי הדרך, הם שסללו ביגיעה עצומה ובמסירות נפש את שבילי הנפשות בשמים ובארץ, והם אלה שיודעים להנחות כל נפש אל מקומה ותשובתה בדרך המדויקת והנכונה. רבי נחמן מברסלב, בספרו ליקוטי מוהר"ן (תורה ו) משרטט את דרך התשובה המסוגלת לרומם את הנפש מקטנות הגלות אל פסגת הכבוד האלוקי האמיתי. בכל דרך של עבודה ותשובה יש מהמורות ואורבים מכשולים. וכשצועדים בלי הדרכה, עלולים להחמיץ את המטרה כולה עם טעות אחת קטנה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
ההבטחה הגדולה
מה אשיב לך, אלוקים?
מסע כומתה ויום מקומט
 
הדרך שרבי נחמן סולל מורכבת בעצם משתי דרכים השלובות יחדיו לכל אורכן: האחת, סלולה בשמים. והשנייה, בארץ. את אוצר הכבוד האלוקי ואת הממשלה האמיתית בלתי אפשרי למצוא לא בשמים וגם לא בארץ. תשובה המורכבת מהתעוררות ותחושת ריחוק בלבד תוביל בהכרח לייאוש, עצבות ויובש. כך גם דרך הסלולה רק על התחזקות, הרגשת סיפוק והצלחה לא תוביל לשום תוצאה אמיתית. על מנת למצוא את כתר המלך יש ללמוד איך ללכת על שתי הדרכים גם יחד. 'רצוא' ו'שוב'. עליה וירידה. 
 
השילוב המופלא הזה הוא סוד ההצלחה ומפתח המציאה. היכולת להתמיד בעבודה וחיפוש, כאשר היגיעה איננה גורמת לאובדן השמחה והתקווה והסיפוק איננו מכהה את התשוקה. זוהי אומנות הנרכשת רק בבית מדרשם של הצדיקים. צעידה שכזו מבטיחה לנו את השגת המטרה.
 
ואז? אז אפשר יהיה לומר אנחנו יכולים לשבת קצת בשקט, רגע לפני שיוצאים שוב פעם לדרך אבל הפעם ברורה וסלולה יותר. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה