נס או מאמץ אנושי?

להרבה אנשים חנוכה מסמל חג של
גבורה, מלחמות, ניצחון "ישראלי" מקורי
של צבא קטן מול מעצמה עולמית. זהו?
רק מאמץ אנושי, לא נס משמים?
 
 
חנוכה הוא אחד החגים הנחגגים ביותר בלוח השנה העברי. סקר שנערך בעניין גילה דבר מפתיע – רוב עם ישראל חוגגים את חנוכה, אפילו אנשים שבדרך כלל אינם חוגגים חגים רבים. נדמה שרבים חשים הזדהות חמה עם ערכי החג.
 
חנוכה מסמל חג של גבורה, של מלחמות, של ניצחון "ישראלי" מקורי, בניגוד לחגים אחרים שמסמלים תפילה, ניצחון אלוקי והתערבות ישירה של בורא עולם בניהול ענייני עם ישראל. הניצחון המלחמתי/אנושי הגדול של חנוכה הפך את החג וערכיו למקובלים בקרב שכבות רבות בציבור, יותר מאשר, למשל, סיפור מגילת אסתר ה"גלותי" שאנו קוראים בפורים.  
 
אולם נראה שמצד מנהגי החג והדברים שאנו עושים בו, המנהגים המקובלים באו דווקא להדגיש את הצד הניסי. למעשה, אנחנו כמעט ולא חוגגים את הניצחון הגדול. הוא אומנם מאוזכר בתפילה, אך בדרך בה חוגגים את החג נראה כי הדבר המרכזי שתופס את תשומת הלב הוא דווקא פך השמן. הנס האלוקי המוחלט שלא הייתה בו "שותפות" אנושית.
 
הייתכן לומר שחז"ל רצו להדגיש דרך העיסוק בנס השמן את העובדה שגם הניצחון הצבאי הוא נס גלוי? הרי ניצחון של צבא כל כך קטן מול מעצמה עולמית הוא באמת לא "אנושי". מעולם לא היה מצב שבו עם קטן כל כך ניצח מעצמות. היו מאבקים עיקשים, ארוכי טווח, אבל  תמיד הנפילה באה מהתפוררות פנימית של המעצמה ולא מניצחון צבאי. אף אחד, למשל, לא חשב שיש סיכוי לפרטיזנים לנצח את הנאצים. אולי היה להם סיכוי להכאיב להם, להתיש אותם, אבל לא לנצח. מבחינה מעשית, הניצחון על היוונים היה יותר מפתיע מאשר ניצחון מלחמתי של איכרי אירופה על גרמניה הנאצית.  לכן באו חכמים והעבירו את רוב המשקל לנס פך השמן, והדגישו על ידי זה את הניצחון הניסי.  
 
אבל לא רק. נראה לי שיש בזה הרבה מעבר למחשבה על ניצחון צבאי כזה או אחר.
 
הנרות הדולקים בלילות החושך המתארכים והולכים הם סמל לפנימיות המאירה. שמן הזית מסמל בתורה הפנימית את הסוד, את האור הפנימי. האורות הקטנים הזורחים בחלון היהודי כבר אלפיים שנה ניצחו ומנצחים מלחמות רבות, מלחמות אלו יכולות להיות מלחמות פיזיות, מלחמות רוחניות, מלחמות תרבות או עלילות דם, אבל הכוח הפנימי מנצח שוב ושוב.
 
נרות השמן הדולקים בחלון מסמלים לא רק את ניצחון הרוח על הגוף, אלא גם, ואולי בעיקר, את הדלק שנותנת הנשמה הבוערת באש פנימית לניצחון הפיזי.
 
לא מזמן קראתי ספר בשם "תולדות האנטישמיות בעת החדשה". קשה להאמין כמה רדיפות וקשיים סבלו היהודים רק במאתיים השנים האחרונות – ובכל המלחמות הללו הושג ניצחון בסופו של דבר. ניצחון זה רחוק מלהיות ניצחון פיזי, אולם הוא ניצחון אמיתי של הרוח.  
 
במילים אחרות, נס פך השמן, והנרות הדולקים בעקבותיו, מספרים על הסיבה הפנימית לניצחון במלחמה. הם מספרים על הרוח הגדולה שניצחה את הפילים היווניים, על הרוח שנתנה את ה"נשמה" לניצחון הגופני. על פי תפישה זו, לא מדובר בשני דברים שונים מהם אנו מדגישים את נס פך השמן, אלא בשני צדדים של אותו מטבע: הניצחון במלחמה הושג בזכות פך השמן. והניצחון  הפיזי הוא תוצאה של רוח איתנה, אמיצה, שהכריעה יריב עודף מבחינה פיזית.  
 
חכמים, אם כן, לא "העדיפו" את נס פך השמן הניסי על נס המלחמה ה"אנושי", אלא רצו להדגיש שעל ידי בעירת השמן הפנימי (תרתי משמע) הושג הניצחון במלחמה.זאת הדרך לנצח את כל הקשיים והאתגרים האמיתיים בחיים.
 
חנוכה שמח!