נר של תודה

חנוכה כבר כאן והתכונה המיוחדת שלו באוויר כבר מורגשת.
 
החג הזה מתחיל דווקא לקראת סוף החודש, במצב בו העולם חשוך והירח חסר, בחג עצמו מתחיל מולד הירח ודווקא אז אנחנו מדליקים את הנרות. למה? כדי שנדע שהחושך מסתלק עם מעט אור. כדי לסלק את החושך לא צריך לעשות מאמץ גדול, אלא, פשוט, להדליק אור קטן.
 
אבל לא פעם אני נשאלת, איך עושים את זה בפועל?
 
טוב, קודם כל מתחילים להתבונן בדברים הטובים שבחיים שלנו, לפרטי פרטים, ואומרים מילות תודה והודיה לבורא עולם.
 
מאמרים נוספים בנושא:
והנר, הוא עדיין בוער
קסם של מילה
ספר השיאים והנר  הקטן
 
האמת, שהתרגול הכי טוב הוא לעשות את זה בזמן הדלקת הנרות. בכל יום להתבונן בנרות הדולקים כמה דקות ולחשוב על הטוב שיש לנו בתחומים שונים בחיינו. ככל שנפרט יותר, כן ייטב.
 
לפעמים טבע האדם לחשוב על מה שחסר לו, אבל בזמן הדלת הנרות נעשה את הדבר שבחיים לא חשבנו לעשות: נשבור את הטבע שלנו. נתבונן על כל השפע שיש.
 
הנה תרגיל מקסים שאפשר לעשות כל יום עם כל נר חדש שאנו מוסיפים:
 
נר ראשון – נודה על הגוף שלנו. נתבונן עליו, על כל איבריו, וננסה לדמיין לעצמנו חסרון של אחד מאיבריו, חלילה. מתוך זה תגדל ראיית הטוב וההערכה על כל מה שיש לנו. נתבונן על איברי הגוף לפי הסדר ונודה לבורא על תפקודם, ובאותו זמן נבקש לנו ולכל עם ישראל בריאות בכלליות ועל כל איברי הגוף.
 
למשל, אמרו תודה על הראש, העיניים, האף, הפה, השיניים, החניכיים, האוזניים, העור, הצוואר וכדומה. תודו על תפקודו של הראש לפרטי פרטים ואחר בקשו מבורא עולם בריאות והראש ימשיך לשרת אותנו נאמנה.
 
 
נר שני – נודה על הרכוש והנכסים. נתבונן על כל מה שיש לנו – מיטה, שמיכה, כרית, מקרר, מכונת כביסה, שולחן, בגדים, אוכל וכדומה.
 
העיקרון הוא להודות על כמה שיותר פרטים, גם על אלה שנראים לנו כמובנים מאליהם שיש לנו אותם. בתפילת הבקשה נבקש עלינו ועל עם ישראל שתמיד יהיה לנו מה שאנחנו צריכים ושלא נחסר בהם.
 
נר שלישי – נודה על היכולות שיש לנו, על הכישרונות והתכונות. נתבונן בעצמנו ונציין את הטוב שבנו, וכמובן נודה לבורא על זה.
 
למשל, יכולת ארגון וסדר בבית ובעבודה, תכונת הקשבה לילדיי, לבעלי, לחברים/חברות, זריזות, נדיבות, חריצות וכדומה.
 
נר רביעי – נודה על המעשים הטובים שעשינו.
 
נתבונן בעצמנו ונתייחס לפרטים הקטנים שעשינו, ונאמר אותם בקול. המעט והקצת יתגלו כדבר גדול ובעל ערך רב.
 
למשל, נציין כמה פעמים סידרנו את הבית, עזרנו, עשינו חסד וצדקה, הכנו את הסנדוויצ'ים בבוקר לילדים, שימחנו את בן/בת הזוג, ההורים, החברים/חברות, הילדים, הכנו עוגה או ארוחה ליולדת או לשכן/שכנה חולה וכדומה.
 
נר חמישי – נתבונן על האנשים סביבנו – הורים, בן/בת הזוג, שכנים, חברים/חברות וכדומה, ונזכיר לעצמנו דברים טובים שהם עשו בשבילנו, ונודה על זה לבורא עולם.
 
נר שישי – נתבונן על הסביבה וניתן דעתנו וליבו עד כמה היא תומכת בנו.
 
למשל, הבית, הנוף, החניה, בית הכנסת, המתנ"ס, הסופרמרקט, ונודה לבורא עולם על כל תנאי הסביבה הטובים שהעניק לנו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
ככה בונים מסע פרסום
זמן, זה כל העניין
הנר  שלי
יהודה תחיה לעד
 
נר שביעי – נתבונן בדברים שלמדנו, בכל ההבנות שהגענו אליהן וקיבלנו, בכל העצות שנתנו לנו ולמדנו, על הדרכים בהן למדנו דברים שונים על החיים, מדיסק, שיעור והרצאה, ועד ספר או מורה דרך שעשו לנו את זה. ניתן דעתנו על השינוי שהם הכניסו בחיינו, ואיך החיים שלנו היו נראים בלעדיהם. וכמובן, נודה לבורא עולם על כל דבר.
 
נר שמיני – נתבונן על הניסים שקרו לנו או לבני משפחתנו. ניתן דעתנו וליבנו על כל התקלות שתוקנו, לכל ה"כמעט תאונות" שהיו וברוך השם ניצלנו. אל תצחקו, אבל אנחנו בהחלט יכולים לכתוב "ספר ניסים" מכל הניסים שקרו לנו ובמשפחה המורחבת, לחברים ואנשים שאנו מכירים.
 
מדהים לגלות שהתבוננות של כמה דקות כל יום מעלה פרטים ששכחנו, שלא ידענו שאנו יודעים, והתודה עליהם פשוט מביאה איתה הפתעות מדהימות.
 
כל יום הוא נר של תודה, אבל לא חייבים לחכות עד לחנוכה, זה משהו שאפשר לעשות כבר עכשיו, היום ובכל יום. ובחנוכה, עם כל נר, התודה רק תתעצם. אחרי הכל, חג החנוכה הוא חג התודה וההודיה.
 
שנזכה שהאור האמיתי ימלא אותנו ואת כל עם ישראל, אמן.
 
 
** *
עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנה – 050-5574065