עצה טובה

"איך אפשר לעשות כזה דבר?! איך ננהל את העסק בלי צ'קים? בלי כרטיס אשראי? הרי לא נוכל לקנות אפילו דלק..." ואני אומר, יש עצה טובה גם לזה.

3 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 05.04.21

"איך אפשר לעשות כזה דבר?!
איך ננהל את העסק בלי צ'קים?
בלי כרטיס אשראי? הרי לא נוכל
לקנות אפילו דלק…"ואני אומר,
יש עצה טובה גם לזה.
 
 
בגן האושר, חלק 16
 
בכל פעם שבאים אלי אנשים עם בעיות כלכליות קשות, כגון חובות וכו', אני אומר להם: "צעד ראשון כדי להיפטר מהחובות הוא להשמיד את פנקסי הצ'קים וכרטיסי האשראי!"
 
וכשבעלי העסקים שביניהם טוענים: "איך אפשר לעשות כזה דבר?! איך ננהל את העסק בלי צ'קים? בלי כרטיס אשראי? הרי לא נוכל לקנות אפילו דלק…"
 
אז אני מסביר להם, שישנה עבירה שעונשה שיהא האדם בעל חוב תמיד, ועל זה אתן להם דרך לתשובה. אבל תחילה, יש להיפטר מכל המזיקים הללו.
 
אלה שקיימו עצה זו, נוכחו לדעת שקל יותר לחיות בלעדי הפנקסים והפלסטיקים למיניהם, והם זכו להיפטר מהחובות. מרוב הרגל, נדמה לאדם שאי אפשר להתנהל בלי הצ'קים או כרטיסי האשראי, אמצעי תשלום שקריים. אבל ברגע שהוא משתכנע ומנסה לחיות בלעדיהם, מתברר לו, להפתעתו הגדולה, שהמינוס הולך וקטן, וחגורת החובות הלוחצת מתחילה להשתחרר. אפשר להתחיל לנשום לרווחה. ולא רק, הוצאות רבות שמתגלות כלא הכרחיות פשוט נחסכות. כי כל זמן שמשתמשים באמצעים הנ"ל הפיתוי לקנות עוד ועוד גדול יותר. עכשיו, אין את האפשרות הזו.
 
התיקון לבעיית החובות בנוי משני חלקים:
 
הראשון – להתנהג בדרך הנכונה בענייני הפרנסה, על פי השכל של האמונה, והעיקר הוא להיות שמח בחלקך ולחיות עם מה שהשם נותן לך.
 
השני – לעשות תשובה על העבירה שבגללה נעשית בעל חוב. זאת, משום שאי אפשר להתנהל בענייני הפרנסה נגד שכל האמונה, ולסמוך על התשובה שתעשה. למה הדבר דומה? לאדם שהולך באמצע הכביש המהיר ואומר: אני מתפלל והשם ישמור אותי… כך הוא אותו אדם המפזר צ'קים ומתחייב בתשלומים.
 
קרוב השם לכל קוראיו – באמת!
 
כאשר לאדם אין צ'קים או כרטיסי אשראי נשארת לו עצה אחת – לצעוק אל השם יתברך. וככל שהצער יגדל, הצעקה לבורא עולם תהיה יותר מעומק הלב, ככתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו – לכל אשר יקראוהו באמת" (תהלים קמ"ה). וכאשר אדם מספר לבורא עולם על צערו ומבקש ממנו שיעזור לו, אז הבורא עוזר!
 
אבל כל זה בתנאי שלא תעשה עוד חובות. כי אחרי שאדם כבר נעשה בעל חוב, יש עבודה נוספת של תשובה. אבל אם אדם עדיין לא נכנס למעגל החובות, אז הדרך היחידה להינצל מהם היא להיפטר מכל אמצעי התשלום השקריים, ולהתחנן אל השם שיעזור לו להשלים את חסרונותיו. הוא יראה במו עיניו ממש איך בורא עולם משלים לו את כל החיסרון בכפל כפליים.
 
אבל היצר הרע החפץ להחטיא את האדם, מסית אותו להשתמש בכל אפשרויות התשלום למיניהן. מפתה אותו לחשוב שבזה הוא יכול לפתור כביכול את בעיית חסרון פרנסתו, וכך הוא מונע מהאדם מלהאמין בהשם יתברך שהוא היחידי שיכול לפרנס אותו. ולא רק, גם מונע ממנו מלהרים את עיניו לשמים – אל השם יתברך, וסותם לו את פיו שלא יתפלל ויתחנן לפני השם יתברך.
 
ו"הבונוס"? בעיית הפרנסה רק גדלה וגדלה… כי במקום לצעוק להשם יתברך ולפתור את הבעיה מהשורש, הוא פונה לאפיקים לא רצויים ומחמיר את הבעיה עוד יותר. בהתחלה הוא היה חי עם מה שיש לו, אבל מהרגע שהצטייד בצ'קים וכרטיסי אשראי – הוא חי יותר ממה שיש לו באמת, לכן הוא נקלע לחובות ולתשלומים שהוא לא מסוגל לעמוד בהם, וכשמגיע תחילת החודש כבר לא נשארת לו משכורת…
 
ואם עד עכשיו היו לו הוצאות הכרחיות, עכשיו יש לו גם מינוס גדול וריבית גדולה, יש לו הוצאה נוספת על הוצאותיו – תשלומי ריבית. לא רק שלא פתרת את הבעיה וההכנסה לא גדלה, אלא הגדלת את ההוצאות עם ריבית שאתה מחויב לשלם.
 
אבל, עם התפילה אדם זוכה לישועה, כפי שאומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה ט), שכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפילתו – כן נותנים לו פרנסתו. וגם יקבל שכר על אמונתו ועל ביטחונו בהשם ועל תפילתו.
 
הקב"ה הוא הקובע הבלעדי של התקציבים והפרנסה. הוא ולא אחר! גם לא מפעילי ההגרלות למיניהן.
 
להמתין לישועת השם
 
בספר שיחות הר"ן (קכ"ב) מצאנו את השיחה הבאה:
 
"שמעתי בשמו שאמר, שאם לא היה ממתין בביטחון לישועת השם, כבר היה איש נוסע ומטולטל כמו כל הנוסעים המטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשיו. והכוונה כי אמר זאת לעניין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית, שעל פי רוב חסר לאדם הרבה, כגון: לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו', שצריכין להמתין לישועת השם, ולבלי לדחוק את השעה למלאות החיסרון תיכף ומיד, רק צריכין להמתין עד ירחם השם.
 
ואמר על עצמו עניין הנ"ל, שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דווקא תיכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב, עד שהיה מוכרח להיות נוסע ומטולטל, כמו שאנו יודעים עניין הנוסעים, שהם מוכרחים תמיד ליסע על המדינה, מחמת שהם תמיד בעלי חובות…"
 
שערו בנפשכם: צדיק מופלא זה מעיד בפנינו שאם לא היה ממתין בביטחון לישועת השם, והיה דוחק את השעה – היה הופך לאיש נוסע ומטולטל, כמו כל הסוחרים שנאלצים להיטלטל בדרכים בשביל פרנסה. ובמקום להיות איש אלוקים ומורנו ורבינו רבי נחמן מברסלב זי"ע, היה הופך לעוד סוחר דרכים בשם נחמן…

כתבו לנו מה דעתכם!

1. איתי

י"ז ניסן התשע"ג

3/28/2013

תודה תודה

2. איתי

י"ז ניסן התשע"ג

3/28/2013

תודה

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה