תקועים בבוץ

למה ההגדה מורה לנו כל שנה לראות
את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים ממש
עכשיו? כדי שלא ניתקע בבוץ הזקנה
שממנה מזהיר רבי נחמן מברסלב.
 
 
למה הגדה של פסח מורה לנו בכל פעם מחדש לראות את עצמנו כאילו בורא עולם הוציא אותנו ממצרים בכל דור ודור? נשמע לכם הגיוני? האם בורא עולם באמת מוציא אותנו לחופשי גם היום?
 
שימו לב שרוב האנשים, 'הצעירים הכרוניים', מתנהגים כמו אנשים זקנים לכל דבר, כאלה שנכשלים בלעשות התחלה חדשה בחיים שלהם. קיום המצוות שלהם, התפילות, או כל פעולה שהם עושים – בין של קודש ובין של חול – נרפות, שטחיות ורדודות, חסרות התרגשות וחיות. אלה האנשים שרבי נחמן התכוון אליהם כשאמר לתלמידיו – "אסור להיות זקן!"
 
בהיבט הרגשי, נראה שלהרבה אנשים קשה להפוך דף בספר החיים שלהם ולהמשיך הלאה. למה? כי הם תקועים בבוץ של העבר. מחשבות כמו 'הייתי צריך לעשות את זה אחרת' או 'למה עשיתי את זה' רק משעבדות להם את המוח, ומרוקנות מהם את כל האנרגיות שהם צריכים להשקיע במשימה שיש להם בזה הרגע ממש. 'החפירה' באירועי העבר היא המלכודת בהא הידיעה של היצר הרע, אותו שלמה המלך ע"ה מכנה "מלך זקן וכסיל". זקן, משום שתמיד הוא מנסה להחליש את הרצון והיכולת שלנו להתחדש, ומוביל אותנו לבזבוז הכישרונות והאנרגיות שניחנו בהם בכסילות, לדשדש בעבר ולא להתרכז בהווה. וכסיל, אחרי ההסבר הזה אפשר להבין למה.
 
התורה, על ידי שמצווה אותנו לעבוד את השם כל יום כאילו היה זה היום הראשון בחיינו, מונעת מאיתנו להיתקע בבוץ ומסייעת לנו לצמוח ברוחניות שלנו.
 
רק זכרו, הרגע הזה ממש הוא רגע שלעולם לא יחזור, רגע שאי אפשר להחליפו בשום דבר. אנחנו חייבים לממש אותו, למצות אותו עד תום, ואיננו יכולים לעשות זאת אלא אם כן אנו מתחדשים כל הזמן. כי ההתחדשות, מונעת מאיתנו ליפול לקשיים וסיבוכים מיותרים בחיים.
 
על פי הקבלה, השם בורא ומחדש את העולם בכל רגע על ידי צירופים שונים  משמותיו הקדושים. מדברים אלה, אנו לומדים שכל רגע הוא יחיד ומיוחד עם הזדמנויות נדירות שלעולם לא נחווה שוב. לכן, שום שעה אינה דומה לקודמתה, אף יום אינו דומה לקודמו. לכישלונות העבר אין שום קשר עם ההווה או העתיד, כל זמן  שאנו אוחזים ברגע הנוכחי ואומרים 'אני עושה התחלה חדשה!' ולעולם לא מסתכלים לאחור.
 
כשרבי נתן מברסלב היה נכנס לבית הכנסת הוא היה צועק: 'מגיע לי מזל טוב'. אנשים היו מתעניינים ושואלים אותו על מה ולמה – האם יש שמחה? ברית מילה? ורבי נתן היה משיב להם 'עכשיו נולדתי! מגיע לי מזל טוב!'… ההתחדשות התמידית של רבי נתן מעוררת השראה והתפעלות עצומה, ויש לנו ממה ללמוד.
 
גם אדם, שלפי דעתו כמובן, לא מלא במצוות ומעשים טובים – אל לא להתייאש. היצר הרע יספר לו שהוא לוזר, חוטא חסר תקנה, ומה לא? אבל ברגע שאותו אדם יצעק, פשוט יצעק – 'אני עושה התחלה חדשה!' הוא מנחית את מכת המחץ ליצר הרע.
 
ושלא תחשבו שאני אומר לכם את כל זה רק כדי לתת לכם הרגשה טובה. ממש לא. הגמרא מלאה בדוגמאות על אנשים שהתעלו מכוח שינוי החשיבה שלהם (ראו מה קרה עם ריש לקיש שהיה שודד גדול ונורא והפך לתלמיד חכם עצום, ומי שהיה החברותא של רבי יוחנן!).
 
אם רק עצם המחשבה על התחלה חדשה מביאה משב רוח מרענן לחיים, תארו לעצמכם מה כוחה של הכרזה בפועל ממש על התחלה חדשה. ואם זה מה שעושה ההכרזה, אז תארו לעצמכם מה הכוח של מעשים חדשים ומתוקנים, של חשיבה בריאה, עושים לאדם. לא פחות מרעידת אדמה…
 
עכשיו נוכל להבין איך כל עבירות העבר והמעשים הלא טובים נסלחים ברגע שאנו עושים תשובה על מעשינו, כשאנו משתדלים לעשות מאמצים כנים ואמיתיים להתחלה חדשה בחיים.
 
עכשיו נוכל להבין למה ההגדה מורה לנו להרגיש כבני חורין שיצאנו ממצרים. כי "מצרים" היא מטפורה לכל ההרגלים הרעים, תאוות הגוף, פיתויים חברתיים וכדומה שמשעבדים אותנו.
 
בפסח אנו מחדשים את הקשר שלנו עם אבא האוהב שבשמים – בורא עולם, ומסיבה זו אנו אומרים את "שיר השירים" אחרי חצות. השם באמת גואל אותנו בכל דור, אבל אנחנו חייבים לרצות ולכסוף להיות חופשיים, בני חורין אמיתיים, ולא עם 'משקל עודף' של הבלי העולם הזה, כדי לעבוד את השם בשמחה.