אבן הפכה למדרגה

רקמנו תוכניות, הכנו את מה שצריך,
נערכנו להתקדמות, ופתאום – מעצור,
מחסום, אבן תקועה בדרכנו. ואולי
זאת לא אבן, אלא מדרגה?
 
 
ולפעמים, זה קורה גם לנו.
 
אנחנו נופלים.
 
ומה אנחנו עושים?

לרוב, אנו קמים, משפשפים את הברכיים, אוספים את חפצינו אם נפלו, וממשיכים בדרכנו.כאילו לא קרה כלום.
 
למה? כי לא למדנו כלום.

יש מהנופלים שאולי כועסים על המכשול, על האדם הלא אחראי שהשאיר שם את האבן, על העירייה שלא מטפלת במפגע.

ויש גם כאלה שמביטים מסביב, בודקים איך זה קרה. הם מתכופפים, מרימים את האבן ומשליכים אותה רחוק ממקום שבני אדם הולכים שם, כדי שאחרים לא יינזקו.

ואבן יכולה להיות גם בעיה כלשהי. משהו שצץ פתאום באמצע החיים. לא ציפינו ולא צפינו. רקמנו תוכניות, הכנו את מה שצריך, נערכנו להתקדמות, ופתאום – מעצור, מחסום, אבן תקועה בדרכנו, מפילה וכואבת.
 
ממקום הנפילה מביטים הלאה ומתקשים אפילו לקום מעוצמת החבטה.
 
אולי נשאר לשבת במקום הנפילה, נביט מסביב ונחפש את האשם? נכעס, נרטון ונאשים:
 
למה זה קרה דווקא לנו? מי האשם?
 
למה דווקא עכשיו? כשהכל מתחיל להסתדר לנו? למה עכשיו, כשאנחנו צועדים בדרך מאוד מסוימת ומדויקת?
 
עכשיו צריך לשנות תוכניות. לסגת, לבכות…

אבל אבן יכולה להיות גם מדרגה.
 
בזמן הטיפול במקום הכואב, בזמן פינוי המכשול הלא צפוי, כדאי לקחת פסק זמן לבדיקה מחודשת, לחשיבה נוספת ולהחלטות – כמו איך יוצאים מזה ומתקדמים הלאה.
 
אפשר לסמן כיוון חדש. לעצור את המרוץ חסר הנשימה שלנו אחר מה שהיה כל כך ברור לנו עד עתה, הכיוון בו תוואי הדרך היה נראה בטוח… ולשנות.
 
כך אבן יכולה להפוך למדרגה.

מדרגה להתחזקות, להתעלות, לזיכוך כוחותינו הנפשיים.
 
אנחנו נטפל בפצע הכואב, ננקה את מקום השפשוף בברך, נאסוף את החפצים, נקום ונמשיך הלאה, אבל ממקום של קבלה. של הבנה. של ידיעה ברורה שאלו הם החומרים החדשים שלנו, כי אולי נוכל לעשות מהם משהו.

מעבר לצער, מעבר למרירות ולכאב הנפילה, נמשיך לטפל מהצד הנחוץ ונעבוד על עצמנו. נבדוק את יכולותינו.
 
נבדוק ונתקן את הטעויות שלנו.
 
הקב"ה העניק לנו כוחות עצומים!

לעיתים, במהלך החיים, אנחנו נחלשים ושוכחים לנצל את הכוחות הנפלאים שקילבלנו. זה קורה סמוך לנפילה. לפעמים קצת לפני.

וכשאנחנו עדיין למטה, אנחנו לא רוצים אפילו לנסות לקום. אנחנו רוצים להישאר כך.לבכות עוד קצת.
 
אחר כך ננשום עמוק ונקום,

ונעלה.

כי הנה, זיהינו את המדרגה…