אדר – חודש הצחוק

משנכנס אדר מרבין בשמחה, כי על ידי השמחה

 

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה, כי  עולה מזלם של ישראל.

 

וזה עניין הצחוק השולט בחודש אדר, כמובא בספר היצירה, שהוא עניין ההפתעה, ההתהפכות וההתחלפות שיש בחודש זה. כי הצחוק בא בדרך כלל כשקורה בדבר לא צפוי, כעניין אברהם ושרה שצחקו כאשר בישרו להם המלאכים שיוולד להם בן, כיון שהדבר לא היה צפוי. נמצא, שחודש אדר, שהחוש שלו הוא הצחוק, הוא חודש לא צפוי.

 

כדי לבאר את העניין שחודש זה לא צפוי, נלמד מהפור שנפל על חודש זה, שהמן שמח בזה כיון שידע מספר דברים:

 

א. משה רבינו ע"ה נפטר בחודש זה.

ב. חודש זה, שהוא סוף השנה, הוא זמן של דין, מיתה וסיום, וממילא יש בו אחיזה לנחש.

ג. האות של חודש זה היא ק’, שעליה נאמר: ‘זנבא דנחשא’, כי בחודש זה מתאחז הנחש, שהוא העקבתא של השנה ושם יש לנחש אחיזה.

 

לכן המן הרשע עשה את החשבון הזה, שזה יהיה סופם של ישראל, חס ושלום, על כן גזר בחודש זה להרוג, להשמיד ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, כי הבין שזה זמן של סוף וסיום, לכן יהיה אפשר להמיתם, ח"ו.

 

אומנם כיון שחוש החודש הוא חוש הצחוק, הרי שזהו זמן מפתיע ולא צפוי, ואכן המן לא ידע ולא לקח בחשבון שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים, ומשה רבנו ע"ה נולד בחודש זה, וידוע שצדיקים במותם קרויים חיים – הרי שזהו זמן המסוגל ללידה ולהתחדשות, שזה עניין הצחוק שכאן, שכבר היה נראה שאין סיכוי, חלילה, והגלגל נתהפך. וכמו שאמרה לו זרש אשתו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול

 

לפניו לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו", ואכן כך היה –  שהתהפך מזלו וגלגלו, שהוא עניין הצחוק שבחודש זה.

 

לכן נאמר, כל מי שיש לו דין עם עכו"ם יעשהו דווקא בחודש אדר, כי אדר הוא זמן המהפך מהרע לטוב. וזהו שהקב"ה צר בחודש זה מזל דגים מכיון שמשה רבנו ע"ה נפטר ונולד בחודש זה והצדיקים נמשלו לדגים, כידוע. לכן צר בו טחול בנפש, כמו שנאמר: "טחול שוחק", כי עניין החודש הזה, שהוא מסוגל להתהפכות ולעליית מזלם של ישראל מרע לטוב. לכן משנכנס אדר מרבים בשמחה, כי על ידי השמחה מתעוררת מידת הצחוק, והמזל הטוב של ישראל עולה, ומתהפך המזל מרע לטוב, וזוכים לישועה.

 

וזה שאמרו חז"ל: הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר, כיון שבחודש אדר עולה המזל של ישראל, ועל כן יטע בהם אדר, יטע בהם "חודש אדר", שהוא זמן ההתהפכות מרע לטוב, כגון: שיעשה דין עם עכו"ם דווקא בחודש אדר וכדומה. ועל ידי זה מתקיים בפועל בכל שנה ושנה עניין ה"ונהפוך הוא" של המגילה, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

 

ואכן, עניין ההתהפכות הטמון בחודש זה שורשו בזה שהוא סיום השנה ועל ידו מתהפכת השנה לשנה חדשה, ועל כן עתה יש כוח ואפשרות להשמיד, להרוג ולאבד את עמלק הרוצה להתגבר בסוף השנה בסוד "ואתה תשופנו עקב", ומכוח ההתהפכות אנו מוחצים ראשו ומוחים אותו בקריאת פרשת מחיית עמלק ומגילת אסתר דווקא בסוף השנה, כי על ידי העקב של השנה אנו מוחצים את קודקודו, ככתוב: "הוא ישופך ראש".

 

וזה העניין שמובא בספר "פרי עץ חיים" (פורים פ"ו): שאדר הוא הוי"ה הפוכה – דהיינו הוה"י, כי עניין החודש הזה הוא ההתהפכות כנזכר לעיל. וכל כן ההוי"ה של ניסן היא הוי"ה ביושר יקוק, כי באדר מתהפך שם הוי"ה מהיפך להיפך, מהוי"ה הפוכה להוי"ה ישרה.

 

שנזכה להתהפכות מרע לטוב ברוחניות ובגשמיות, לשמחה ולמידת הצחוק שמשפיע חודש זה, ויתעלה מזלם של כל עם ישראל, במהרה בימינו, אמן.