אל תאשים את המהנדס

למה להאשים את המהנדס
כשיש תקלה? הרי הוא נתן לנו
הוראות יצרן כדי לעבור את הדרך
בשלום, בלי בעיות מיותרות
במנוע, כדי לא להפוך את הרכב
לגרוטאה…

אדם קנה מכונית חדשה. הסוכנות הבטיחה לקונה בכתב שהיצרן ייתן אחריות למשך חמש שנים על כל תקלה, בתנאי שהקונה ימלא אחר כל תנאי תחזוקת הרכב כפי שמפורט בחוברת הוראות היצרן, שחוברה על ידי המהנדס הראשי של החברה וניתנת בכל רכב חדש. והנה, אחרי פחות מחצי שנה המכונית נראתה כמו גרוטאה, שום דבר לא תיפקד כיאות ותרעומת הקונה הייתה רבה. הקונה והמוכר התווכחו בלהט, עד שהגיע מהנדס החברה ונכנס לעובי הקורה.

המהנדס פתח בחקירה ושאל את הקונה באיזה דלק השתמש.

"אני לא פתי שאבזבז כסף על דלק יקר" ענה הקונה, "אז שמתי נפט".

"ואיזה שמן סכת במנוע?" שאל המהנדס.

"שמן סויה. קניתי אותו במבצע בסופר".

"טיפש", הגיב המהנדס על תשובותיו של הקונה. "כל מה שעשית הוא בניגוד להנחיותינו, וטיפול נכון על פי דרישותינו הוא התנאי למימוש האחריות. אין לך אחריות! אדרבה, אתה רשלן ואפילו פושע! לקחת רכב חדש ומעולה וקלקלת אותו. מילא, אתה מזניח את נכסיך, זה לא ענייננו, אבל אתה מקלקל את השם הטוב של החברה שלנו, ואנחנו גם לא אחראים על הטמטום שבליבך!"…

הקב"ה נמשל למהנדס הראשי שתכנן ובנה את האדם ואת כל יתר הברואים. ספר הוראות היצרן הוא התורה הקדושה, ואדם שחי על פי הנחיותיה מובטחים לו חיים טובים בשני העולמות. הקונה – האיש היהודי – בעל הרכב, שזהו הגוף בעולם הזה והנשמה שבקרבו – יכול להאשים רק את עצמו על כל תקלה במנוע. כלומר, כל צרה או מחלה שלא תבוא ח"ו. קיום ומילוי אחר הוראות היצרן שהן תורה, תשובה ומצוות, מבטיחות את תפקודו התקין של האדם.

מתי נבין את העיקרון ההוא? הגמרא מדגישה ש"אין ייסורים ללא עוון" (שבת נה, ע"א). שלמה המלך עליו השלום, החכם מכל אדם, אמר (משלי יט, ג): אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה’ יִזְעַף לִבּו.

רבי נתן מראה לנו שאי אפשר להאשים את המהנדס על התקלה במנוע, כמו שראינו במשל הנ"ל: "…כי אני בעצמי גרמתי לי כל זה על ידי מעשיי הרעים ומחשבותיי המבולבלות שהלכתי אחריהם ולא נתגברתי לשברם ולגרשם מעלי, עד שבאתי למה שבאתי, ונתרחקתי כמו שנתרחקתי. אוי לי וי לי. אוי לנפשי…" (ראה ליקוטי תפילות, תפילה כז).

הרמב"ן מסביר, שעלינו להשתמש בכישורים המיוחדים שהקדוש-ברוך-הוא חונן לכל אחד בהתאם לרצון השם, כלומר, כמו שכתוב בתורה הקדושה, "הוראות היצרן". ואומר הרמב"ן, שרוב הצרות של בני אדם הם מנזקי אדם באדם, כגון הקטטות והמלחמות, או מנזקי אדם לעצמו ברוב התאווה למאכל ולתשמיש וכיוצא בזה. הרמב"ן גם זועק על שימוש ב"אוטו" בצורה לא הולמת, כגון מילוי כרס במאכלים רעים, במקום אכילה נכונה שהייתה מיועדת להחזיק גוף בריא לעבודת השם. הוא גם מקונן על המרבה בתשמיש ורודף זימה, במקום להתמקד במטרה האמיתית שהיא קדושה וקיום מצוות עונה ופריה ורביה. ישנם גם רודפי הממון שנכנסים בסכנות המדבריות והימים, ועליהם אומר: "כדי להתעשר ביותר על שכניו ולהתרפס ברצי הכסף והזהב וימצאוהו תלאות, ילך וישווע וילין על הזמן ויתמה מרוע מזלו, והקב"ה לא יחדש מופת ונס בעולם לעזור המשוגעים על פחיתות מידותיהם".

ומוסיף ה"בן איש חי", שהקב"ה נותן ממון לאדם כדי לאפשר לו לקיים מצוות. והנה, בהקשר זה במקרים רבים, האדם מעדיף לקנות לעצמו מכונית יוקרתית שלא לצורך בכלל, ואחר כך מחפש את התפילין הכי זולים. מי יתפלא כאשר אותו "גביר" מעדיף את כבוד עצמו על כבוד השם יתברך, המצוות או כבוד התורה, שלא תהיה ברכה באותה מכונית. איש לא יופתע מלבד הפתי בעצמו כאשר המכונית הזו תשפוך מנוע.

אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה’ יִזְעַף לִבּו…

לא נמאס לכם מהגלות?

הגיע הזמן שנפיץ אמונה בעולם – כולנו יחד – כי זוהי התכלית. לא הגענו לעולם הזה כדי לעסוק בהבלי הבליו וגם לא באנו לכייף, למרות שחיי אמונה הם הכיף הכי גדול שאדם יכול לזכות בו! השם יתברך רוצה שיהיה לנו טוב, לכן המצווה הראשונה של תרי"ג המצוות הינה מצוַות האמונה. אם נציית להוראות היצרן נעבור את העולם הזה בשלום וללא בעיות מיותרות במנוע, אמן. וכל מה שנותר לנו הוא רק ללמוד את הוראות היצרן היטב היטב. והיום יש לנו ספר הדרכה נפלא על האמונה – בגן האמונה, שעושה את החיים באמת קלים ויפים, מלאי שמחה וביטחון.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net