ההוכחה לגן עדן

זה קרה כששער המגזין של הניוזוויק תפס את תשומת ליבי. תמונת השער הייתה של יד מושטת לשמים עם הכיתוב: "גן עדן – זה אמיתי: חיים אחרי המוות, חוויה של רופא". סיפור לא רגיל בכלל של ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג מכובד, המדען הספקן כמו שכולם מכירים מבית הספר לרפואה בהרווארד.
 
ד"ר אלכסנדר, המדען הספקן, טען שמבחינתו אפשר להסביר את הכל על פי השכל והרציונאל, אפילו את מה שקורה וחווה אדם לפני המוות, כולל ההתגלויות אלוקיות, כשלכל זה כמובן הוא מצרף טיעונים מדעיים.
 
אבל כל זה השתנה. בשנת 2008 הוא הותקף על ידי חיידק אלים שתקף אותו במוחו והפיל אותו לתרדמת (קומה) למשך שבוע ימים, וכפי שאמר ד"ר אלכסנדר (אחרי שהתעורר) שרופאים בבית החולים בו עבד אמרו לו שמדובר בבקטריית אי. קולי שהחלה 'לאכול' לו את המוח. סיכוייו לחיות בריא ושלם שוב היו נמוכים מאוד, כלומר את שארית חייו אמור להעביר כצמח.
 
באותו שבוע של תרדמת הוא פגש דברים שלא ציפה לפגוש בחייו, בטח לא כמדען וכרופא. להפתעתו, הקיום הגשמי שלו התחלף בקיום רוחני, ובאותם רגעים, הוא היה יותר נשמה מאשר גוף. באותו שבוע הוא חווה את מציאותם של שני דברים ש'בימים כתיקונם', קודם לקומה, ד"ר אלכסנדר לא היה מעלה בדעתו, או מרשה לעצמו, להאמין בהם: גן עדן, ואלוקים חיים שאוהב את בריותיו בלי שום תנאים – מציאות בה זלזל באופן מוחלט, ובעיקר בכל מה שקשור לחיים שאחרי המוות ועולם המיסטיקה, שבעיניו, ההתעסקות בהם הייתה בזבוז זמן משווע.
 
המודעות שהוא קיבל דווקא כשהיה בתרדמת שינתה את דעותיו לחלוטין. עם סיכויים גדולים לפגוע במוניטין שרכש כרופא מכובד, הוא העלה את כל הגילויים השמימיים שחווה על הכתב, בספר שהתפרסם לא מזמן ונקרא "ההוכחה לגן עדן" (שנמצא ברשימת "הנמכרים ביותר" של הניו יורק טיימס). פרט לאותה כתבת שער בניווזיק, הוא הופיע גם ב'מיוחדים של אופרה ווינפרי', והיה אורח בתוכנית של ד"ר אוז (תוכניות מאוד פופולאריות בארצות הברית). הוא רצה יותר מכל להוכיח לעולם כולו, ובמיוחד לעולם הרפואה, שהמימד הרוחני אכן קיים ושהדרך לאמת עוברת הרבה מעבר למדע בלבד.
 
הסיפור של ד"ר אלכסנדר, כולל רב המכר שלו, עשו לי דה-ז'ה-וו. זה הזכיר לי את רפאל, בן של חבר טוב שלי.
 
כשרפאל היה בן 19, הגוף שלו הגיב בחומרה לתרופה שלקח באותו זמן. הוא הובהל לבית החולים הקרוב. בחדר מיון הרופאים נתנו לו תרופה אחרת, פעולה שהובילה לדום לב במקום. וזהו, מאותו רגע הוא שקע בתרדמת.
 
הימים חלפו ושום שינוי לא קרה. רפאל נשאר במצב של צמח. כל הרופאים הרימו ידיים, אבל הוריו היו נחושים להוציא אותו מהקומה אליה נפל. יום אחד, הפסיכולוגים שמלווים את ההורים הציעו להם לתקשר עם רפאל בעזרת תקשורת מסייעת.
 
תקשורת מסייעת, למי שלא מכיר, היא שיטה שעוזרת לאנשים שלא יכולים לתקשר מילולית עם הסובבים אותם. המסייע, לרוב בן משפחה, אוחז בעדינות רבה את פרק כף ידו של המוגבל, והמוגבל מצביע על אותיות שנמצאות על לוח שמונח לפניו, וכך יוצר מילים ומשפטים. דרך זו מסייעת להורים רבים לתקשר עם ילדיהם המוגבלים, לדעת ולהבין מה הם רוצים, חושבים ומרגישים. ההורים של רפאל היו כמובן להוטים ללמוד את השיטה מכיוון שיותר מכל הם רצו לתקשר עם בנם, לדעת מה קורה איתו – האם הוא רעב? צמא? האם כואב לו? ובכלל, האם יש משהו שהם יכולים לעשות כדי לעזור לו?
 
ההורים של רפאל הבינו, תוך כדי ההתקשרות, שהוא בעצם מנותק מהעולם הגשמי. הם למדו, שההתקשרות איתו היא למעשה אך ורק עם הנשמה שלו. והנשמה שלו גילתה להם דברים עצומים, מסרים על אלוקים, העולם הרוחני, על עם ישראל ועל העולם כולו.
 
לפני הקומה, מי שהכיר את רפאל ידע שהוא טיפוס מרדני. לא הייתם שומעים אותו מדבר על רוחניות, אלוקים וכל מה שבא עם זה. אבל בקומה, הנשמה של רפאל דיברה ללא הפסקה על אלוקים (וזה מאוד הגיוני, שהרי הנשמה היא חלק אלוק ממעל).
 
אביו של רפאל נתן לי את שיחות ההתקשרות ביניהם כדי שאפרסם אותן. ולמרות שכל מה שקרה לרפאל היה לפני 15 שנים, המסרים שלו תקפים וקיימים גם היום. ואולי אפילו יותר מתמיד הם מתאימים למה שאנו חווים היום. המסרים האלה לא רק מרימים את המסכים שמסתירים את העולם הרוחני מאיתנו, הם גם מכילים אזהרות לעם היהודי מפני הסכנות איתן נתמודד (כנראה אלה שאנו חווים היום ואולי גם בעתיד). אבל יותר מכל, המסרים שלו עזרו לכל מי שקרא אותם להתקרב לנשמתו ולבורא עולם. הנה חלק קטן מהם:
 
עוד מאמרים בנושא:
אוטיסטים – נביאים או לא?
יש אלוקים? אז למה הם מוגבלים?
הילדים המיוחדים של אלוקים
 
22 בדצמבר, 1996
 
"קיבלתי מפתח. אני מקווה שאדע איך להשתמש בו. אספר לך מה שאמרו לי. החברים שלי גם כן צריכים לשמוע את זה. יש רק סיבה אחת לחיים שלנו כאן – לאהוב כל יהודי בלי שום תנאי! זאת התורה. אלה החיים. וכל השאר זה שקר אחד גדול. אבא (הוא פונה לאביו), אני כל כך צעיר. אני לא רוצה למות… אבא, איש עם זקן לבן ארוך התגלה אלי ואמר לי שהשם אוהב אותי ורוצה אותי בחזרה. פחדתי מאוד. כן, כל מילה שהוא אמר הרגיעה אותי. הוא היה מאוד מוכר והרגשתי כל כך קרוב אליו. הרגשתי שבאמת אכפת לו ממני. הוא אמר לי שכל מה שהאמנתי שהוא לא נכון ולא אמיתי – הוא אמת. ובקרוב כל יהודי יידע את האמת. הוא אמר לי שאלה שמסרבים לקבל את האמת לא יצליחו לשרוד.
 
"אבא, בפעם הראשונה בחיים שלי הבנתי. ראיתי את העבר וגם את הנצח. אבא, אני לא היחיד שחי בשקר. עלי רק רואים את זה. הוא אמר לי שאנחנו בסכנה. רק אהבה אמיתית יכולה להציל אותנו, אבל אמרתי לו שאני לא יודע מה זה אומר. מעולם לא הרגשתי דבר כזה. הוא אמר לי שהשם רוצה לשטוף אותנו עם האהבה והחיבה העצומה שלו אלינו, אבל אנחנו אוהבים רק את עצמנו, לכן לא יכולים לקבל את האהבה שלו. אבא, באותו רגע הרגשתי כל כך טוב, כל כך שלם, כל כך מושלם. אבא, זה דבר עצום לחוות את האהבה שלו (של אלוקים)… עכשיו אני יכול לומר לך בוודאות שעולם הבא באמת קיים והאהבה העצומה והבלתי נתפשת הזו אכן קיימת. אבא, זה בנשמה שלנו. הוא האבא היחיד שלנו. האמא והחבר הכי טוב שלנו. זה מקור האהבה היחיד שקיים. כן, אני יודע, רוב חיי התחננתי לאהבה אבל לא יכולתי לקבל או לתת אותה. אף פעם לא הצלחתי להבין. אבא, רק הנותנים ישרדו. זו האמת שהתגלתה לי".
 
23 בדצמבר, 1996
 
"אמא, אני מרגיש כל מיני הרגשות מוזרות. אני מרגיש את אלוקים. אני חושב שאני מרגיש אותו. האורח הזה שוב פעם בא. הוא אמר לי שאלוקים הציל אותי מהרס עצמי גדול. הוא אמר לי שהגאולה קרובה מאוד, לכולנו. הוא אמר שיש לי נשמה גדולה ואלוקים לא ירשה לי לפגוע בה. אמא, מי היה מאמין שאקבל מסרים משמים. החברים שלי בטח היו צוחקים עלי…"
 
רפאל גילה בהמשך שהאורח הזה היה לא אחר מאשר הסבא-רבא שלו שנפטר כשרפאל היה ילד קטן. במסרים הבאים הוא כבר קורא לו סבא.
 
27 בינואר, 1997
 
"אבא, אני רוצה לספר לך משהו שמטריד אותי מאוד. הוא בא עוד פעם, אתמול בלילה. סבא אמר לי שהוא מאוד מודאג. הוא יודע שה… אני מפחד לספר לך, אבל הוא אמר שיש בשמים דין על עם ישראל וגם על העולם. הוא אמר שהזמן קרוב מאוד וכל מה שקורה עם הטבע הוא אזהרה ראשונה. סבא אמר שכל מה שקרה בזמן האחרון זה אזהרה לכולנו, אבל רק מעטים מקשיבים. אבא, הוא היה מאוד מודאג. הוא אמר שמה שיקרה בישראל הוא רק ההתחלה לעולם כולו. תתפלל, אבא. זה מפחיד גם אותי".
 
3 בפברואר, 1997
 
"אני יודע, אמא, שכולנו עוברים תקופה קשה. חדשות טובות יהיו כשכולנו נעשה תשובה. לא רק אנחנו. כולם. כן, יש מלחמות גדולות וקטנות, רעידות אדמה וכל מה שאנשים מכנים מוות טבעי. אמא, אני אחד מאותם אסונות. תסתכלי עלי. זה ממש לא מובן. "טעות של בית החולים" – שטויות. את לא מבינה מה באמת קורה כאן? השם מזהיר ומזהיר, אבל מי מקשיב? במצב הזה, בסוף לא יישארו הרבה אנשים".
 
7 בפברואר, 1997
 
"אני חייב לומר לך שסבא היה לבוש שחורים. שאלתי אותי למה, והוא אמר לי שדין שמים כבר נגזר. הוא אומר רק מה שהוא יכול לגלות".
 
9 בפברואר, 1997
 
"אמא, הגאולה כבר התחילה! כן, זו דרך ארוכה. סבא אמר לי שזה לא יהיה קל. היא יכולה להימשך שנים, אבל היא כבר התחילה. משיח, זה מה שסבא אמר לי. אולי כבר לא נותר הרבה זמן. הוא לא יודע, אבל זה כבר התחיל, זו ההתחלה של הסוף".
 
22 ביוני, 1997
 
"אני רוצה להעביר מסר לכל מי שמעוניין. אני רוצה לומר לכולם שכל אדם שנראה מוגבל בעיני הזולת – אוטיסט, מפגר, שיתוק מוחי, או מי שסובל מכל סוג של מוגבלות נפשית או בקומה, כמו שאני הייתי אחרי אותו דום לב, או קורבן של מחלת האלצהיימר, או אדם שסובל מבעיות רפואיות אחרות – אז תדעו לכם, אנחנו יודעים, שומעים ומבינים הכל! נכון, אנחנו לא מסוגלים להביע את עצמנו, אבל אנחנו מודעים. אנחנו מרגישים וגם סובלים, וגם שמחים. אנחנו אפילו יותר שמחים מהאנשים 'הנורמאליים' בגלל שאנחנו רואים את האמת הרבה יותר ברור מכם. זה נכון, כמובן, לגבי המוגבלים שבינינו שהם מאמינים אמיתיים. המוגבלים שאף פעם לא היו מאמינים אמיתיים סובלים מאוד בגלל שהאמת כואבת להם הרבה יותר. בבקשה, תבינו את האמת שיש במילים שלי. אני אחד שהייתי שם וחזרתי ויכול לספר את הסיפור האמיתי. תקשיבו לי. המילים שלי יכולות להציל אתכם מהרס עצום, ואת הקרובים המוגבלים שלכם מסבל גדול. זכרו תמיד שבפנים – כולנו אותו דבר!"
  
רפאל התעורר מהתרדמת אחרי שישה חודשים בדרך נס של ממש, והפך לתלמיד חכם אמיתי שעובד את השם בכל ליבו ונשמתו, שומר תורה ומצוות ועוזר תמיד לזולת.

את תקופת התרדמת מסכם רפאל עם המילים הבאות: "אנחנו צריכים לבטוח ביטחון מלא בבורא עולם… לא משנה כמה קשה זה נראה לנו, אסור לתת לזה להחליש את עבודת השם שלנו. אנחנו חייבים לקבל את העובדה שכל מה שקורה לאדם בעולם הזה – זה הדבר הטוב ביותר בשבילו".