הזדמנות שנייה

זה מה שנדרש מבעל תשובה –
להביא את כל החיובי אשר למד
ממגרש הספורט, מהצבא,
מהאוניברסיטה וממקצועו, אל
בית המדרש. כי החמץ שלו…

פסח שני: הצדיק ובעל התשובה

אחד המאמרים המפורסמים ביותר של רבינו הקדוש – נחל נובע מקור חכמה – רבי נחמן זי"ע, הוא על עניין התחזקות: "לְבַל יִפּוֹל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל – יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָנָה וְאָמַר: אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן"! (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, קי"ב).

מהיכן למד את היסוד הנ"ל, שהוא פתח תקווה לכל אדם המחליט לקחת את מושכות חייו בידיו ולשוב אל השם? בפשטות, ישנה מצוות "תשובה", ובה כולם מצווים לשוב אל השם. אך מאיפה רבינו כל כך בטוח שהקב"ה אכן נותן לאדם הזדמנות שנייה, והוא יוכל להתחיל חיים חדשים של ממש?

אם לא טעיתי, רבינו למד את יסוד ההתחזקות וההתחלה החדשה מעניין פסח שני, כפי שמפורש בתורה: "איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה וגו’" (במדבר ט, י).

שני עניינים של פסח והם – "טמא" ו"רחוק". מי שהחמיץ את הפסח הראשון מקבל הזדמנות פז נוספת להשלים את החסר, לבל יתחייב חס ושלום בעונש כרת, המגיע למי שלא הקריב קרבן פסח.

בעזרת השם, כל מצוות פסח שני היא רמז לבעל תשובה, זה שמתקן ומתחיל מחדש. הוא זה שנולד רחוק ממקום תורה ובנסיבות טמאות, ועתה מקבל הזדמנות שנייה מאת הבורא ברוך הוא לתקן. כל בעל תשובה מכיר את הפסח השני האישי שלו – אותו רגע של חמימות, כשהקב"ה האיר עליו את נועם זיו האור העליון. פתאום הכל מתברר ואמת השם ותורתו מתבהרת ומובנת ברמה שהיא ממש מעל למדרגתו, כמתנת חינם. אך התגלות השכינה האישית זו מחייבת קבלה מידית של עול מלכות שמים, לפי דין פסח שני: הנאנס בפסח ראשון והזיד בשני – חייב כרת (פסחים צז, ע"א, פסקי הלכות פסח שני בקצרה). אסור בשום אופן להפסיד את ההזדמנות השנייה.

חז"ל שואלים, מה בין פסח ראשון לשני (שם צה, ע"א)? מסבירה המשנה שם, הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא, והשני חמץ ומצה עמו בבית. מקשה הגמרא, הרי כתוב ככל חוקת הפסח יעשו אותו (במדבר ט, יב), אז מה פתאום חילוקי הדינים? מדוע פסח שני פטור מ"בל יראה ובל ימצא"? ומתרצת הגמרא, ש"ככל חוקת הפסח" שייך למצוות שעל גופו, כגון איסור שבירת עצם ואכילת צלי הנוגעים לקרבן הפסח גופא, אך אינו שייך למצוות שלא על גופו, כגון בל יראה ובל ימצא. חילוקי הדינים בין פסח ראשון לפסח שני הם פלאי פלאים, ורמז נפלא המלמד את ההבדל בין הצדיק ובין בעל התשובה.

צדיק הוא בבחינת פסח ראשון – הוא מוזהר בבל יראה ובל ימצא. זהו הצדיק שנולד, גדל והתחנך באוהלה של תורה. כל כולו קדושה וטהרה, ומיוזמתו אסור לו להתעסק בשום חכמות חיצוניות, שנפשו, רוחו ונשמתו כולן בחינת מצה. לו אסור להכניס חמץ הביתה, קרי, לחשוף את מוחו, שהוא ביתו של נשמתו, לגירויים מן העולם החיצוני.

לעומת הצדיק, פסח שני הוא בחינת בעל תשובה, כאשר חמץ ומצה עמו בבית. זהו עצם העבודה, התיקון, של בעל התשובה. הוא חייב לברר את החיובי, את ניצוצות הקדושה, מתוך הקליפות הטמאות של העבר ולהעלות אותם דרך התורה והמצוות.

גדולי הצדיקים התבוננו ביצורים טמאים וגילו את הקדושה הטמונה בהם, כגון שלמה המלך ע"ה שלמד חריצות מנמלה ורבי זושא מאניפולי זי"ע, שלמד התמדה והצנע-לכת מהגנב. והנה, כל אחד יכול להביא את הכלים החיוביים שרכש בעולם הרחוק מהתורה, ולהכניסם פנימה אל הקודש. כיצד?

אתלט מוכן לסבול כאבי תופת, רק לא להפסיק באמצע מרוץ חשוב. חייל נקרא תכופות למסור נפש עבור מולדתו. עורך דין ילמד כל הלילה לפני משפט חשוב – העיקר לזכות בדין. חקלאי יעבוד מסביב לשעון בכדי לקטוף את פירותיו. כל אלה בנו לעצמם מערכת של כישורים ותכונות חיוביות אשר דרושים בכדי להצליח בתחום עיסוקם. זה מה שנדרש מבעל תשובה – להביא את כל החיובי אשר למד ממגרש הספורט, מהצבא, מהאוניברסיטה וממקצועו אל בית המדרש. החמץ שלו – ההתמדה, הדבקות במטרה, מסירות הנפש, הקרבה ואפילו התאוות – משביח את המצה, תורתו ומצוותיו.

לכן, בעל התשובה חייב לעבוד את השם עם שניהם – עם החמץ ועם המצה, עם כישורי העבר ועם כוח התורה. וזו כוונת הגמרא: מצוות שעל גופו, כגון ציצית, תפילין, קריאת שמע, שמירת שבת – הן בחינת ככל חוקת הפסח יעשו אותו, דין אחד לפסח ראשון ולפסח שני, דין אחד לצדיק ולבעל התשובה. אבל מצוות שלא על גופו אינן זהות. כיצד? מה שגנאי לצדיק יכול להיות שבח לבעל תשובה. חצי יום לימוד תורה בכל יום היא דבר משובח לבעל תשובה אשר מוכרח לעסוק במלאכת הפרנסה. לצדיק, האמור לשקוד על התורה רוב שעות היום, חצי יום לימוד בלבד הוא דבר מגונה. חז"ל ברוח קודשם הבינו את רצון השם, והשכילו להבדיל בין החיובים המשותפים של פסח ראשון ופסח שני לבין החילוקים בדיניהם, משל נאה כאמור לצדיק ולבעל תשובה.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net