החוט בידיים שלך – התקשר!

 

 

 

 

בספר חיי מוהר"ן כתוב: "אמר לאחד, על מה שסיפר לפניו שהיה מורגל בעבירות גדולות, עד שכמעט לא היה ביד עצמו למנוע עצמו מלעשותם. השיב לו: יש בחינת התקשרות. לקשר ולחבר עצמו יחד בהתקשרות חזק, ועל ידי זה יכולים להתגבר ולהינצל. רבינו לא ביאר העניין, ואף על פי כן אפשר להבין העניין קצת, והיא עצה נפלאה".

 

 

הגמרא מספרת על רב עמרם חסידא, שנקלע לעת ניסיון. הוא היה אז לבד, וכבר רץ ועלה במדרגות הסולם כשהאש בערה בעצמותיו. הוא הרהיב עוז בנפשו, והתחיל לצרוח: נורא בי עמרם! נורא בי עמרם! כל תלמידיו התאספו סביבו… לא ניתן היה לשער את עוצם הבושה שעברה עליו באותו רגע. אבל הוא ניצל!!!

 

מסיפור זה אנו מבינים, שכשהאדם נמצא לבד, כשהוא יחיד, לפעמים הוא נקלע לסכנות גדולות, ומאידך – יש את העניין של להיות יחד, בהתקשרות, ועל ידי זה אפשר להינצל מהניסיון, ממחשבות וכו’.

 

המשנה אומרת: "אל תהי רשע בפני עצמך" – בעצם היותך "בפני עצמך" שזה לבד, כשהאדם מופרד מאחרים, מבודד. אולם, כשנכללים עם הרבים, יחד, זהו העניין של כוח ההתקשרות שעל ידה יכול האדם להינצל מכל רע.

 

 

רבינו אכן לא ביאר בשיחה הנ"ל את עניין ההתקשרות, אולם אפשר להבין שכוונת הדברים היא גם על עניין ההיכללות יחד עם אנשים רבים, ובפרט ההתקשרות אל הצדיק אשר הוא כולל בתוכו את הרבים.

 

על מי אם כן מדובר כאן? אם נתבונן שוב בשיחה זו, נראה שמדובר על אדם אחד שסיפר על צערו בפני רבינו, על מצבו העגום שהוא מורגל בעבירות גדולות. מדובר באדם שלא היה יכול להינתק מהרגלו הרע – מההתעסקות בעבירות גדולות כל כך. ובכל זאת, רבינו אמר גם לו, שעצתו היא: התקשרות!

 

אמנם רבינו לא ביאר את עניין ההתקשרות בשיחה זו, אבל אפשר להבין במקצת את עניינה, שהיא התקשרות וההכללה יחד עם נפשות ישראל, ועל ידי זה אפשר להינצל גם ממצבים קשים מעין אלה.

 

בליקוטי מוהר"ן (ח"ב, תורה א’) מסביר רבינו את מאמר חז"ל, שם הוא כותב: בשעה שעלה משה רבינו למרום ומלאכי השרת ביקשו להשאיר את התורה בשמים, אמר לו הקב"ה למשה: החזר להם תשובה. אמר משה: שמא ישרפוני בהבל פיהם. אמר לו הקב"ה: אחוז בכסא כבודי.

 

מסביר שם רבינו: שעל האדם לקשר עצמו לכלליות נפשות ישראל ששורשם מתחת לכסא הכבוד, ובזה תינצל מקנאת המלאכים שלא ישרפוך בהבל פיהם.

 

בוא וראה מהו כוחה של ההתקשרות. כוח ההתקשרות של נפשות ישראל יחד, בכוחה להציל גם את הגדולים במעלה, את עמודי העולם!

 

 

כאשר תבערת המחשבות, הבלבולים והתאוות – שזו מלחמתו של היצר הרע באדם, מתגברת על האדם, העצה היא – לקשר עצמו מיד לצדיק, לקשר ולהכליל עצמו לכלל נפשות ישראל ועל ידי זה ינצל.

 

גם אם רבינו לא ביאר כל כך את עניין ההתקשרות, בכל זאת, מוסיף רבי נתן:  "…ואף על פי כן אפשר להבין העניין קצת, והיא עצה נפלאה".

 

כשאדם נמצא יחידי, לבד ובודד, אם חלילה היצר הרע מנסה להתקרב אל האדם ולבלבלו – על ידי שימשוך אותו לתאוות ח"ו או ל מחשבות רעות, הרי שיש לו במקרה זה כוחות גדולים מול האדם שנמצא יחידי. אולם ברגע שהאדם מקשר את עצמו לכלל נפשות ישראל, או התקשרות לצדיק שנשמות ישראל כלולות בו – הוא מיד מקבל כוחות אחרים, חדשים וחזקים ומצליח להתגבר על הניסיון.

 

 

מדוע החשש הוא כל כך גדול מעצם היות האדם לבד, כשאינו מקושר?

 

כשאדם לבד אז הניסיון מתגבר עליו וכמעט שאין ביכולתו של האדם להתמודד או להתגבר עליו, חלילה. אולם, כאשר הוא נמצא יחד עם עוד אנשים, בהתקשרות, אז הניסיון מתבטל. רבינו מגלה לנו כאן עניין חדש. הוא אומר לכל אחד מאיתנו: גם אם אתה נמצא כעת לבד, בכל זאת, קשר את עצמך במחשבתך בהתקשרות יחד, בהתקשרות חזקה, עם הכלל.

 

כשאדם מקושר באמת לצדיק, אזי הוא מקבל כוחות חדשים לעבודתו, הן הרוחנית – בתורה, בתפילה ובעבודת השם, והן בעשייה הגשמית. לכן, ברגע שהוא מקשר עצמו לרבים, הוא כבר לא יחידי, בזמן זה הוא כביכול נמצא ביחד עם הרבה אנשים, ובזה כוחו רב ועצום נגד היצר הרע.

 

רבינו אומר לכל אחד מאיתנו: כן, גם אתה, במצבך הנוכחי, כשאתה לבד ובודד, בכל זאת, קשר עצמך עכשיו עם הרבים, דמיין בנפשך שאתה נמצא כעת עם הרבה אנשים יחד, בהתקשרות חזקה, ותראה שאתה בכלל לא לבד. כך תקבל כוח עצום להינצל ממצבך העגום.

 

 

דברי רבינו, אף על פי שמצריכים הסברים רבים משום שדבריו קדושים וגבוהים, אולם הם מופנים לכל אחד מאיתנו.

 

אמנם נכון שבשיחה הנ"ל מדבר רבינו על אדם שנכשל בעבירות גדולות מאוד והיה לו קשה להינתק מהן, אבל עניין זה שייך לכולנו וכל אחד בענייניו שלו. כל אחד לפי בחינתו, בכל דבר ועניין שעובר עליו, שהוא היפך רצון השם. לכן העצה היא תמיד לקשר עצמנו אל הכלל, אל הרבים.

 

זה קשה? עלינו לשכנע את עצמנו: ‘אני לא לבד! כעת אני מקושר עם הרבה אנשים!’ על ידי שנשכנע עצמנו בדברים אלה נקבל כוח כאילו אכן אנו נמצאים עכשיו עם הרבה אנשים בפועל ממש. וכשיש הרבה אנשים יחד, בפועל, הרי כמעט ולא שייך העניין של הניסיון. בא רבינו ומודיע לנו – שעצה זאת היא אחת מן הדרכים לעבודת השם. גם כאשר האדם נמצא יחידי – גם אז יש בכוחו להמשיך על עצמו את אותו כוח הרבים, את כוח הכלל, וזאת, על ידי שיקשר עצמו ובמחשבתו בהתקשרות חזקה אל הכלל. ובזה הוא אכן מקבל בנפשו כוחות עצומים כאילו הוא נמצא כעת ממש עם הכלל.

 

כי "העצה על זה", אומר רבינו, "היא לקשר עצמו עם נשמות ישראל, ועל ידי ההתקשרות ניצול" (ליקו"מ ח"ב א) – על ידי ההתקשרות האדם ניצול מהיצר הרע המנסה להתגבר עליו בכל עת ורגע. וכן, הדברים מופנים לכל אחד מאיתנו, כפי בחינתו ומצבו.