הלכות תפילין ,זמנם ,היסח הדעת ,תפילין בשבת ועוד

  

א. זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ארבע אמות ויכירנו. ויש אומרים שהוא כשש דקות אחר עמוד השחר. ויש אומרים שהוא כשעה קודם הנץ. ולכן לכתחילה אין להתעטף בציצית עד שיגיע שעה קודם נץ החמה. וכן מנהג ירושלים. אבל פועלים משכימי קום שממהרים לעבודתם, יש להקל להם להתעטף בציצית כשש דקות אחר עמוד השחר, ביום הממוצע. וזמן עמוד השחר הוא שבעים ושתים דקות זמניות קודם הנץ.

ב. אסור להניח תפילין בלילה, גזירה שמא יישן בהן ויבואו ליד ביזיון. ויש אומרים שאף מן התורה אין להניח תפילין בלילה, שנאמר: מימים ימימה, ימים ולא לילות. והעיקר לדינא שאין איסור להניח תפילין בלילה אלא מדרבנן, וכמבואר.

ג. ומכל מקום מותר לכתוב פרשיות התפילין גם בלילה.

ד. מי שחלץ תפילין ועודן בידו, אסור להפיח בהן, אף שהסירן מעל ראשו.

ה. סוף זמן הנחת תפילין הוא עד השקיעה.

ו. הניח תפילין ביום, ושקעה עליו החמה, צריך לחלוץ התפילין מיד, כדי שלא יטעו ויבואו להניח תפילין לכתחילה אחר השקיעה. ואם אינו חולץ התפילין אחר ששקעה החמה מחמת שאין לו מקום לשומרן, וחושש פן יאבדו, מותר להשאר עמהם אף לכתחילה. ולדעת המקובלים יש להחמיר בזה להסירן מיד, אלא אם כן מתפלל מנחה עם התפילין שאם התחיל קודם השקיעה יכול להשאר עמהם גם אחר השקיעה.

ז. מי שלא הניח תפילין במשך כל היום, ושקעה החמה, ועדיין הוא בין השמשות, יניחן מיד ואף יברך עליהן. ובלבד שלא הגיע זמן צאת הכוכבים. אבל אם התפלל ערבית ואחר כך נזכר שלא הניח תפילין באותו יום, אפילו עדיין לא שקעה החמה, יניח תפילין בלא ברכה.

 

 

ח. התפילין יש בהם קדושה גדולה, ויש להיזהר מאוד שלא יסיח דעתו בעת שהתפילין עליו, לדברי חולין. וכל זמן שהתפילין בראשו של האדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה, ואינו מהרהר במחשבות רעות אלא מפנה לבו בדבר אמת וצדק.

ט. יש אומרים שהיסח דעת בתפילין מיקרי רק בעומד בשחוק וקלות ראש, אבל כשעוסק בדבר אחר ואין דעתו עליהם לא מקרי היסח דעת. ויש אומרים שכל היסח דעת אסור, והעיקר כסברא ראשונה. אולם כיון שמנהגינו להניח תפילין רק בשעת התפילה, לכתחילה ראוי ונכון להחמיר בכל היסח דעת בתפילין, אף שאינו היסח דעת של קלות ראש.

י. בשעת התפילה שהאדם צריך לכוין בתפילתו למה שמוציא מפיו, וכן בשעה שעוסק בתורה כשתפילין מונחים עליו, רשאי להסיח דעתו מהתפילין, שהרי הוא צריך להבין את לימודו.

יא. מי שנוהג ללמוד איזה זמן קבוע בתפילין ורוצה לטעום מידי דמיכל (אכילת עראי) או לשתות קפה, יכול לאכול ולשתות בעודם עליו, ויזהר שלא יסיח דעתו מהם. (ואין זו חומרא לסלקם מעליו, אלא קולא בקיום מצוות תפילין, שכל רגע מקיים מצווה דאורייתא). וכל זה במי שיש לו לימוד אחר התפילה עם התפילין, הא לאו הכי נכון שלא להקל אפילו בסעודת עראי. אולם אין לאכול אכילת קבע עם תפילין, וכן אסור לשתות משקה המשכר שיעור כביצה כשתפילין עליו. אבל מותר לשתות מעט יין או שכר כמו שנוהגים בכמה קהילות ליתן לקהל אחר התפילה ביום היאר-צייט, לברך לעילוי נשמת הנפטר.

 

  

יב. אסור להניח תפילין בשבת וביום טוב וביום הכיפורים, כמבואר לעיל.

יג. אין מניחין תפילין ביום טוב שני של גלויות.

יד. תושב ארץ ישראל היוצא לחוץ לארץ על מנת לחזור מיד, ושוהה שם חודש או חודשיים, או אדם עצמאי שיוצא לסחורה או בשליחות מוסד ללא הגבלת זמן, עליו לנהוג בדין יום טוב שני של גלויות כבני ארץ ישראל לעניין תפילה.

טו. אולם שליחי מוסדות הנמצאי בחוץ לארץ לתקופת שליחות של שנה או יותר, כל עוד הם נמצאים בחוץ לארץ עליהם לנהוג לגמרי כבני חוץ לארץ, ולא יניחו תפילין ביום טוב שני של גלויות. אף ביום טוב האחרון של סוכות.

טז. גם מי שלא נימול (כגון כשמתו אחיו מחמת המילה), אין לו להניח תפילין בשבת וביום טוב, שאף על פי שאין לו ב’ אותות בשבת, מכל מקום בעל אות הוא, אלא שמצד סכנתו ואונסו נתבטל ממנו האות, אבל לעולם מצווה ועומד הוא.

יז. המנהג פשוט שאין מניחין תפילין בחול המועד. ואף מי שנהג בחוץ לארץ להניחן, כשבא לארץ הקודש צריך לנהוג כמנהגינו.

יח. ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת, יש אומרים שיניח תפילין בכל יום, גם באותו יום שעושה אותו לשבת מספק. ומה שעושה קידוש הוא לזכרון בעלמא. ויש חולקים וסוברים שבשבת דידיה לא יניח תפילין כלל, ובשאר הימים יניחם בלא ברכה משום ספק.

 

  

יט. תפילין שנכתבו על קלף משוח, אף על פי שיש אומרים שהם כשרים מן הדין, שהמשיחה נעשית לנאות ולייפות את הכתב, וכל לנאותו אינו חוצץ, מכל מקום נכון מאוד לחוש לכתחילה לדעת האוסרים, ולכן יש לכתוב התפילין על קלף שאינו משוח. וכל אחד ירכוש תפילין שכתבו על קלף שאינו משוח.

כ. תפילין שהפרשיות שלהן נכתבו בכתב אשכנזי, כשרות אף לספרדים, וכן להיפך, תפילין שהפרשיות שלהן נכתבו בכתב ספרדי, כשרות אף לאשכנזים. ויניחן בברכה. ומכל מקום מצווה מן המובחר שכל עדה תחזיק במנהג אבותיה, והספרדים יניחו התפילין שבכתב ספרדי, והאשכנזים יניחו תפילין שבכתב אשכנזי. ואל תטוש תורת אמך.