המלחמה על הנשמה

הסתכלו סביבכם, תגלו אלפי אנשים,
אולי מיליונים, שעסוקים במלחמה על
נשמתם. רובם מפסידים אותה בצורה
כואבת. כלפי חוץ נראה שהם עושים הכל,
אבל בפנים הם מתים…
 
 
אחד הדיסקים ששמעתי בתחילת דרכי עסק בנושא מלחמת גוג ומגוג. קיבלתי אותו לפני כארבע שנים, מספר חודשים לאחר הגירוש מגוש קטיף, וסמוך לאותו זמן בו החיזבאללה החל ליירט טילים על צפון ישראל, ומשם התפתחה מלחמת לבנון השנייה.
 
לאור כל ההתרחשויות בארץ ישראל, הייתי בטוחה שהדיסק הזה ידבר על הנשק הגרעיני של איראן, או על זרמים קיצוניים באסלאם שמזוהים עם הטרור, או על כל אחד מאותם תסריטים פופולאריים שאנשים דיברו ושוחחו עליהם מכל היבט אפשרי.
 
אבל לא זה היה תוכנו. הרב שלום ארוש הסביר בדיסק זה, שמלחמת גוג ומגוג היא לא עימות גרעיני חלילה. מדובר במלחמה על האמונה. אם יש לך אמונה – אמונה אמיתית, לא איזה תחליף או משהו מלאכותי שאנשים חושבים שיש להם והיא עדיין לא נוסתה בשום מבחן – אז אין לך מה לדאוג. אבל אם אין לך, אז בהחלט יש לך ממה לדאוג.
 
כששמעתי את הדיסק הזה לראשונה, לא שוכנעתי ב-100%. כלומר, הרעיון שמלחמת גוג ומגוג היא מלחמת אמונה זה לא מה ששמעתי עליה, גם לא מה שהסבירו לי או שקראתי.
 
גוג ומגוג, כך ידעתי מאז ומתמיד, היא מלחמה בה מתים אנשים בכמויות אדירות, יש בה סבל פיזי נוראי, מוות בכל מיני מיתות משונות, הרס וחורבן של כל המדינות עד כדי היעלמותן מהמפה. לא כך?
 
אבל היה עוד: הרב הסביר שאלפי אנשים יכולים ליפול מימינך ומשמאלך, אבל אתה יכול לצאת בלי שריטה וללא פגע, כל עוד אתה דבק בהשם בכל כוחך.
 
הדברים עוררו בי תמיהה, ושוב, לא הצליחו לשכנע אותי ב-100%. כמובן, השם הציל את אברהם אבינו כאשר נמרוד זרק אותו לכבשן האש. אבל אני לא אברהם אבינו, ועד כמה שידוע לי אף אחד מאיתנו לא אברהם אבינו. אם אתם גרים במקום בו יכול להתרחש פיצוץ גרעיני, חלילה, קשה מאוד לראות איך תצאו מזה בשלום בזמן שכולם סביבכם נשרפים כמו צ'יפסים…
 
הרהרתי הרבה בכל הקשור למלחמת גוג ומגוג, ובמקביל, באותה תקופה הפסקתי לקרוא עיתונים ולצפות בחדשות, ואז קרה דבר מעניין: כל הדאגות והחששות מפני נשק גרעיני שעלול חלילה ליפול עלינו מאיראן, או מפני זרמים אסלאמיים קיצוניים אחרים – כולם נעלמו להם בתוך הערפל.
 
אבל בשבועות האחרונים, שוב מצאתי את עצמי הוגה וחושבת, תוהה ומהרהרת באותה מלחמה – מלחמת גוג ומגוג. אבל הפעם זה היה שונה ובדרך אחרת. בשנה שעברה עברתי את מה שאני יכולה לתאר כ'מלחמה על האמונה'. זו הייתה אני מול היצר הרע, ואני מדברת על כמה חודשים! הרגשתי שאני נמצאת בתוך קרב של חיים ומוות מול כל המחשבות השליליות, הדאגות והחששות שהיצר ניסה להחדיר לתוך נשמתי.
 
אינני יכולה לומר לכם את מספר הימים בדיוק בהם התחננתי להשם שיעזור לי, או את מספר שעות ההתבודדות בהן ביקשתי מהשם שייתן לי הפוגה קלה מכל ההתקפות הללו. זאת הייתה ההתנסות הקשה ביותר שעברתי, וכל כולה הייתה מלחמה פנימית.
 
מעט מאוד נושאים 'אמיתיים' היו על הדרך, תודה לא-ל. אבל מה שהיה על הפרק הוא האמונה שלי בטובו וברחמנותו של השם, מבלי לחפש את הנקודה עליה אוכל להצביע מבחינה רוחנית ושכלית. פשוט להאמין.
 
זה לא היה 'קרב' או 'התמודדות' או 'התקוטטות' – זאת הייתה מלחמה של ממש. ואם לא הייתי אוחזת בדבריו של רבי נחמן מברסלב – הכה מחזקים ומעודדים ושנותנים לך את הכוח שאתה צריך – הייתי מפסידה.
 
היום, כולנו מכירים אנשים שסובלים מטרגדיות איומות, לא עלינו. ילדים חולים, מוות פתאומי, גירושין, משברים כלכליים, עצבות ודיכאון נוראיים, ובעצם – ממה לא? הסתכלו סביבכם, ותגלו אלפי אנשים אולי גם מיליונים שעסוקים במלחמה על נשמתם, ורובם מפסידים אותה בצורה כואבת. הם עדיין הולכים, מדברים, אוכלים – אבל בפנים, הם מתים.
 
בפנים, הם הולכים כשכל רגע בחיים הם דרוכים ובכוננות פאניקה, דואגים ממה ואיך יהיה. הפעמים היחידות בהן הם לא ממש סובלים או דואגים קורות כשהם בורחים מהמציאות והתמודדות איתה. איך? מעבירים את הזמן בצפייה בסרטים, בבריחה לאלכוהול וסמים, בעבודה, בקניות ובמפגשים עם אנשים שלא תמיד מועילים להם.
 
אבל ברגע שהפעולה שנועדה להסיח את דעתם ממה שעובר עליהם בפנים מגיעה אל סופה, הם נופלים לתוך חשיכה רוחנית מוחלטת. ואין זה מפליא היום לראות אנשים שעובדים 18 שעות ביום, או מבזבזים כל דקה בה הם ערים בצפייה בטלוויזיה, מחוברים ללפטופ או לאייפוד והאייפון, או עושים כושר במשך שלוש שעות…. הכל, אבל רק לא לחשוב.
 
אני לא מדברת בכלל על האנשים שיש להם 'נושאים אמיתיים' להתמודד איתם, אני מדברת על האנשים שכלפי חוץ חייהם נראים נפלאים, מלאים בברכות ובריאות.
 
לפני מספר שבועות הבנתי שגוג ומגוג – המלחמה על האמונה – נמצאת בהילוך גבוהה מאוד, ואין לה שום קשר לדיונים פוליטיים, נתונים כלכליים או תנאי מזג האוויר.
 
רבי נחמן מברסלב כותב, שאחת התחבולות האהובות על היצר הרע היא לגרום לאדם להתעשר ולו רק כדי שהסובבים אותו יקנאו בו, ועל ידי זה לבזבז את חייהם בניסיון מר להיות גם הם עשירים.
 
אבל אפשר לראות את זה גם בתחומים אחרים: זו תחבולה חביבה ואהובה על היצר לגרום לילד להיות חולה מאוד, השם ישמור, כך שכל מי ששומע על זה יבזבז את חייו בדאגות של 'ואם זה יקרה לי???…'
 
או לגרום להורה צעיר למות באופן פתאומי, כך שכל מי שמכיר את בני משפחתו יעביר את עשר השנים הבאות בדאגות תמידיות מכל כאב ראש קטן, ואז ירוץ לעשות את כל סוגי הבדיקות.
 
מי יכול לחיות כך? מי יכול ליהנות רק מהעובדה שהוא חי, כאשר מהרגע שאנו קמים בבוקר החששות כבר משתלטות עלינו ואנו פחדים פחד מוות? איך אדם יכול לעבוד את השם בשמחה – או לעשות כל דבר בשמחה – אם אין לו את האמונה שהשם הוא זה שמנהל את העולם, ולא סטטיסטיקות, תרשימים, גרפים וכל שאר הדברים בהם אנשים אוחזים? או להסתכל על הפחד ישר בתוך הפנים ולדעת שבעזרתו של הבורא תתגבר עליו?
 
חובטים בנו, מכים בנו, סוטרים לנו – וזה בעיצומה של מלחמת גוג ומגוג, המלחמה על האמונה, אבל יש רק דרך אחת לנצח אותה: התבודדות!
 
בספרו "בשדי יער" כותב הרב שלום ארוש, שכאשר אדם רק מנסה להתבודד במשך שעה – גם אם לא יוצאת לו מילה אחת מפיו – שעה זו מספיקה כדי להמתיק מעליו את הדינים התלויים מעל ראשו.
 
לא עוד מחלות קשות, לא עוד עצבות ודיכאון, לא עוד ויכוחים ומחלוקות איומות בין בני הזוג והילדים שלהם, לא עוד דאגות ולחצים.
 
כי כל מה שאתה צריך לעשות הוא רק להגיע לפגישה היומית עם אבא'לה שבשמים. אתה אפילו לא צריך לדבר (רצוי מאוד, אבל גם אם לא יוצאת לך אפילו מילה אחת זה כדאי) – רק עשה את ההשתדלות ותגיע, ואת כל השאר תשאיר לבורא.
 
איזה אדם יסרב להצעה כזאת?
 
אין לכם זמן? באמת? יש לכם זמן לצפות באופרות סבון ובחדשות? יש לכם זמן לקרוא כל מיני רומנים או ספרים שאמורים לעזור לך בשיטת 'עשה זאת בעצמך'? יש לכם זמן (שעות על גבי שעות) לפייסבוק? יש לכם זמן לרוץ, או שפתאום נחוץ לכם לטפל בגינה וזה לא ממש הכרחי? יש לכם זמן לשיחות טלפון (לפחות שעה אם לא יותר) עם חברים/חברות?
 
ויש לכם זמן לחסוך מעצמכם סבל, ייסורים, קשיים, עצבות ובלבולים אינסופיים שלא ניתנים לתיאור כלל, אם רק תדברו עם השם.
 
שאלו את עצמכם: יש לכם זמן לכל הפגישות האינסופיות עם הרופאים? באמת יש לכם את הזמן – והכסף – לכל 'המקצוענים' למיניהם שמבטיחים לכם שהם הם אלה שיהפכו את חייכם לקלים יותר? באמת יש לכם את הזמן לכל הכאבים, המרירות והזעם שממלאים את היום של אותו אדם שחושב שאין לו זמן לאלוקים?
 
אחרי שהכל נעשה ונאמר, המשוואה מאוד פשוטה: אנשים שמנסים לעשות שעת התבודדות בכל יום = אנשים שמחזקים את האמונה שלהם וממתיקים את הדינים התלויים מעל ראשם = לאנשים שישרדו את מלחמת גוג ומגוג.