הסיבוב ה-26

זה היה עוד יום שגרתי בחייו של אבא שלי. 26 שעות עבודה זה היום שלו. מאיפה באו עוד שעתיים? טוב, זו המומחיות שלו… בכל אופן, 26 שעות רצופות בבית החולים בו הוא עובד כרופא מנתח ומיילד נשים בסיכון בארצות הברית. באותו יום הוא עשה שלושה ניתוחים קיסריים ולא עצם עין. למחלקה הגיע מיד כשיצא מחדר הניתוחים כדי לבדוק כמה נשים באופן דחוף, וכן לעוד לידה רגילה.
 
אם שאלתם, אז השגרה הזו מלווה אותו כבר 20 שנים…
 
רוב האנשים, אחרי יום עבודה של שמונה-תשע חייבים לנוח, לעצום עין מתישהו. אם השגרה שלהם מורכבת מעבודה ללא הפסקה הם עלולים להתמוטט, אבל לא אבא שלי. אחרי יום עבודה הוא רץ למכון כושר עם בריכת השחייה הענקית, מתאמן ושוחה הלוך ושוב בבריכה כמו אדם שזה עתה התחיל את היום שלו.
 
מאמרים נוספים בנושא:
ואפילו בהסתרה
עוד אחד מהימים האלה
לקרוע את הטפט
 
באותו יום הוא קיבל קריאה, לא מהאחות מהמחלקה ששולחת את ההודעות הדחופות, אלא מלמעלה.
 
הוא כל כך שמח מהשחייה שהוא עשה, כששחה את מספר הבריכות הקבוע שלו. בסיבוב ה-26 הוא התנגש באחד השוחים. לתדהמתו של אבי, אותו אדם החל לצעוק עליו ולקלל אותו בלי להפסיק. אבא היה המום ממנו וגם מחוסר התגובה של המציל שהסתכל על המחזה הזה משל היה זה סרט והמציל צופה עם פופקורן…
 
אבא יצא מהבריכה ועזב את המקום ומשהו בתוכו החל 'להתנדנד' קצת. "למה זה קרה לי?" הוא שאל את עצמו שוב ושוב.
 
כשאבא סיפר לי את הסיפור הזה ועל איך שהוא התבזה, ידעתי בתוכי שהכל לטובה. הקשבתי לכל מה שאמר ואז שאלתי, "אבא, באיזה סיבוב של השחייה זה היה?"
 
"26" הוא השיב.
 
"עכשיו אני מבין. המספר 26 בגימטרייה שווה ערך לשם הוי"ה" הסברתי לו בנעימות, "קיבלת מסר מלמעלה".
 
לאבא ולי היו הרבה שיחות על אמונה כבר תקופה ארוכה, אבל ממש לא ציפיתי שהוא יגיב כמו שהוא הגיב – כלומר לא הגיב ופשוט שתק. ולא רק, אלא שהוא קיבל את מה שקרה באמונה, שאכן יש כאן סימן מלמעלה ואלוקים מנסה לומר לו משהו.
 
אחרי שהתבונן בדבר, הוא החליט לעזוב את מכון הכושר הזה ולעבור למכון כושר בקהילה היהודית באריזונה, המקום בו הוא גר. השינוי הזה הביא איתו הרבה ברכות. עכשיו הוא היה בסביבה שהוא אוהב ומחובר יותר, ובעיקר, של אנשים ששיזוף הגוף והפיכתו לשרירי ומוצק היו בעדיפות האחרונה, אם בכלל…
 
ולא רק, מאז הוא החל לשמוע את הדיסקים הנפלאים של הרב שלום ארוש והחל לנהל אורח חיים יהודי יותר. בין הדברים אותם אימץ בחום ואהבה הם התפילין, השבת, אוכל כשר ושיעור תורה על בסיס קבוע. הדברים היפים שקרו מתוך ה'רע'.
 
באחד הימים אבא קיבל הזמנה להרצאה בכנס של רופאים מכל רחבי ארצות הברית באלסקה, זו הזדמנות אדירה להפגין מקצועיות, ערכיות וגם להרוויח כסף. כפנאטי מטבעו, אבא התרגש לקראת הנסיעה. אחרי הכל, ישלמו לו על זה סכום לא מבוטל, האירוח על חשבון המזמינים, כל הוצאות הטיסות לשם עליהם, אז למה לא לומר כן ולסגור עניין? אבל כבר אמרתי, אבא טיפוס פנאטי כזה, טלפני שהוא סוגר דברים הוא קודם כל בודק את הכל עד לפרטים הכי קטנים. אחד מהם הוא תאריך הנסיעה.
 
החזרה מאלסקה, כפי שנוכח לדעת עם כל חישובי הזמן של הטיסות והנסיעה הביתה ומול לוח השנה היהודי, תהיה שש שעות אחרי שראש השנה כבר יחול. המבחן הזה היה גדול מאוד בשבילו, במיוחד כשמדובר במישהו חדש בעסקי האמונה. ההיגיון אומר, 'לך על זה. יש לזה מטרה עצומה וערכית, רק טוב ייצא מזה. אפשר להתפלל בבוקר מוקדם, מה כבר יקרה?…' הספקות החלו לנקר בראשו בלי הפסקה. אבל זה היה עד שהוא החליט למתוח את הקו הברור.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
תהיו כוכבים
זה מלמעלה
תניחו את הכוס
 
"הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (פרקי אבות ב, ד).
 
במייל ששלח למארגנים, אבא כתב שהוא לא יכול לקבל את ההזמנה ובמקביל המליץ על כמה רופאים שיוכלו לעשות עבודה טובה במקומו. הוא הסביר להם שהוא צריך להיות בבית לפני ראש השנה ושהוא לא מעוניין לחלל את היום הקדוש הזה.
 
יומיים עברו מאז ששלח את המייל, והוא קיבל שלושה מכתבים מעורכי דין שביקשו ייעוץ רפואי לצורך תביעות משפטיות שהם מייצגים. אבא לא הפסיד, הסכום שקיבל עבור הייעוץ הזה היה פי 8!!! ממה שהציעו לו בהרצאה באלסקה ואת העבודה הוא עשה מהבית, מבלי לצאת מפתח הדלת בכלל.
 
"בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" התקיים באבא במלוא מובן המילה!
 
לאורך כל הטיפוס בסולם הרוחניות שלנו, של כל אחד מאיתנו, אנחנו מגיעים לשלבים בהם אנו חווים אתגרים בהם אנו עושים מה שנוח לנו לעשות, ומה שנראה לנו כדבר הנכון והכי פנימי, אפילו מהמקום של הנשמה. ברי המזל שזוכים לחזק את עצמם באמונה בוחרים לעשות את הדבר הנכון למרות הכאב הרגעי שהם מרגישים כשהם מניחים את רצונם בצד, או כשהם מוותרים על משהו שהם כל כך רוצים ולו רק להשיג משהו טוב יותר.
 
ואם אתם כאלה, תדעו שזכיתם ובגדול!