הרכבת בורחת

כמו רכבת בורחת השועטת על
הפסים, לפעמים אנו מרגישים
שחיינו יוצאים מכלל שליטה, כאילו
עומדים להתנגש בקיר הלבנים
שבסוף המנהרה…

"מענה רך ישיב חֵמָה" (משלי טו, א).

לא היינו יכולים להיקרא בני-אנוש אם לא היה לנו את " אחד מאותם הימים" פעם בכמה זמן. גם אם אנו מבינים בשכלנו שכל תסכולי וטרדות החיים הם באמת ידו של אלוקים, קשה לנו לעצור להסתכל על המצב באור הנכון והמתאים. אנו מגיבים לפי הרגע ומאפשרים לרגשות שלנו להשיג את "הטוב" ביותר בשבילנו. זה יכול להיות הבוס התובעני, התינוק שבוכה או ההודעה המוקלטת על חשבון הטלפון שעדיין לא שולם. להישאר רגוע במצבים האלה זה אתגר גדול. וכאשר התקריות המעוררות יצרים רעים למיניהם מגיעות, הן פשוט נוחתות לנו על הראש בבת אחת. וכדי להדוף אותן צריך להיות קצת יותר נחושים וחזקים, אחרת אנחנו עלולים להפסיד.

וכדי להעכיר עוד קצת את האווירה, אז במקום לקבל מענה מנחם ואוהב מבן/בת הזוג, הם עוד מוסיפים שמן למדורה…

כמו רכבת בורחת השועטת על הפסים, לפעמים אנו מרגישים שחיינו יוצאים מכלל שליטה, כאילו עומדים להתנגש בקיר הלבנים שבסוף המנהרה. הבעיה היא שזה בדיוק מה שיקרה אם לא נפיג את המתח, והכי מהר שאפשר. כאשר אנו מאפשרים לעצמנו לאבד את השליטה, אנו רק יוצרים עוד בעיות לעצמנו. לכעוס בכל מצב שהוא בעיקרו הוא לכעוס על השם, חס ושלום, מכיוון שהוא בשליטה מלאה על פרט בכל רגע נתון. ולהתלונן זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות וזה רק יעורר עוד בעיות והתמודדויות לא קלות. אז איך נוכל להתגבר על הרגשות האלה לפני שהם יובילו אותנו לקצה גבול היכולת, ואולי גם מעבר לגבול?

בכל פעם שאנו מרגישים שכעס ממשמש ובא, עשו כמה צעדים אחורנית ונשמו עמוק. זה הצעד הראשון של חוק השלוש שניות. זה מספק את הפתח שהאמונה שלנו תאיר דרכו. אבל לפעמים אנחנו צריכים כלים מעשיים שיעזרו לנו בהמשך הדרך.

אחת הדרכים הנפלאות לשנות את מצב הרוח היא… לחייך. לחיוך יש את היכולת לגרום לבן אדם להיראות שמח, להרגיש שמח ולהיות שמח. זה יכול להישמע, וגם להיראות בתחילה מטופש, אבל לא משנה עד כמה הדברים נראים מאיימים ומפחידים – נסו להדביק חיוך על הפנים ותיווכחו לדעת עד כמה הדברים נראים שונים כשהזעם הפנימי משתנה מן הקצה אל הקצה. מכיוון שאנשים הם בריות עם רגשות לכן, על ידי שנמשוך עצמנו לרגישות הפנימית, תגובה רגועה ושלווה יכולה להעלים כעס ללא שום מאמץ, ממש כמו מים ששופכים על גחלים. וכאשר חיוך ענק נכנס לתמונה, ליצר הרע אין שום סיכוי. קחו לדוגמא את "שר החיוך" – הרב שלום ארוש שליט"א, שהחיוך שלו פשוט ‘מדבק’ ומגיע ממקום של אמונה עמוקה ועצומה.

התמודדות עם ילדים חסרי משמעת יכולה להיות אתגר מורכב מאוד. יש להם, לילדים, כישרון אדיר להוביל את ההורים שלהם עד קצה גבול היכולת שלהם, אך עדיין, אם נישאר רגועים, לא רק שנציל את הנשמות שלנו, אלא גם את הנשמות היקרות של ילדינו. כאשר הילד מתנהג לא כראוי, זו הזדמנות עצומה ללמד אותו את ערכי האהבה והרחמים, וזה עדיף על הטחת ביקורת מלווה בכעס. אם אנו מצפים שאבינו שבשמים יאפשר לנו ליהנות מהרווחים, גם אם הם מצד הספק ושיתנהג בנו באהבה ואמפתיה, האין זה אומר שאנו צריכים לעשות כך עם נשמות ילדינו?

גם שירה יכולה להפוך את המצב על פיו ולגרום לשינוי חיובי שיקרין על כל הסביבה. רבי נחמן מברסלב זי"ע מלמד אותנו שמוסיקה יכולה למשוך את האדם קרוב יותר אל השם, לגרום לנו לשמוח ואפילו להמתיק מעלינו דינים קשים. ועוד אמר, שטוב לו לאדם שירגיל את עצמו להתעורר מניגון ושיר. אכן, מרשם בטוח לשמחה.

עוד כלי טוב שעומד לרשותנו והמרחיק את האש השורפת של תוכניותיו המרושעות של היצר הרע היא ההתבודדות. לא תמיד זה אפשרי, אבל לשנות את רמת הסיטואציה בהקדם האפשרי ולדבר עם השם הינו ערובה להחלפת משפטים קשים וחמורים – שברוב הפעמים אנו מצטערים שאנו מוציאים מהפה, וכאלה שכבר נמצאים על הכוונת – במשפטים ומילים רגועות ונעימות יותר. מכיוון שנאמר בגמרא שאין ייסורים ללא עוון, כל התרחשות האירועים המרגיזה והמעצבנת שאנו חווים היא בעצם דינים ששורים עלינו משמים. לכן, עלינו להודות להשם על מה שאנו חווים, על הקשיים והשתלשלות אירועים כזו ולשאוף לתקן את דרכנו. אם נעמיק את הסתכלותנו על המצב נגלה שהקושי הוא בעצם ברכה בתחפושת. על כך אומר הרב אליעזר רפאל ברוידא, שאם איננו מצליחים לברר מה עשינו לא בסדר, עלינו לבקש מהשם שייתן לנו תובנה על הנקודה הלא ברורה, לבקש שהשם ימחל לנו למרות שהדברים עדיין לוקים בחוסר בהירות. ורק אז, לבקש מהשם שיבטל מעלינו את הדינים, או לפחות ייתן לנו הפסקה-הפוגה כדי שנוכל להתחזק ולעשות תשובה. למרות התוצאה הסופית, אדם ייצא מהשיחה עם השם כשהוא שמח ובריא בנפשו ובחשיבתו.

השם נתן לנו עוד כלי אדיר, יפה ובעל משמעות כדי לנוח מכל צרות היומיום – השבת. מצד אחד השבת היא ציווי מעשרת הדיברות שעלינו לשמור ולקיים, והיא גם, ואפילו בעיקר, לטובתנו ולרווחתנו. וכמו בשאר המצוות, גם במצווה זו אנו רואים את רחמנותו ואהבתו של השם עוטפות אותנו ללא גבולות. כי השבת, היא הזמן שבו השלווה והשמחה מתאחדות, עם אוכל טוב, אורחים, שירים ותפילה – איזה עוד גן עדן אפשר לבקש? מכיוון שבשבת אנו מצווים לא לחשוב, לדבר או לעסוק בכל דבר הקשור לימות החול, אז אנו בעצם ממש משוחררים מכל דאגה (ועם אמונה אנחנו בהחלט יכולים לחיות שבעה ימים ללא דאגות). נאמר, שככל שאדם טורח לכבוד השבת, כך השבת שלו תהיה יותר מהנה ומענגת. ובאותה מידה, הטון שאדם ייתן לשבת הוא בעצם המהות של כל השבוע שלו. כך שאם הלחץ גובר במיוחד במהלך יום שישי, לקראת השבת, וזה גם היום האהוב על היצר הרע, וזה גם מה שלרוב קורה – פשוט שנו מהר את הגישה, אחרת…

יהי רצון שיבוא היום בוא לא נצטרך יותר להתמודד עם ניסיונות קשים באמונה ובכוח הרצון שהשם נותן לנו, כמו שאנו מבקשים מהשם בכל יום בתפילת שמונה-עשרה: "ראה נא בענינו, וריבה ריבנו. ומהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמך…". ויהי רצון שהרכבת הבאה שנעלה עליה תהיה הרכבת הקדושה של בית המקדש שייבנה במהרה בימינו!