והזוכה המאושר

היצר הרע - כותב תסריטים רבים, יוצר עבורנו סרטים על גבי סרטים וסוחף אותנו אל תוך עולם דימיוני לחלוטין, בו אנו הגיבורים הראשיים. כל סצינה שכותב 'התסריטאי'...

5 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

היצר הרע – הכח המדמה, שכותב עבורנו תסריטים
רבים, יוצר עבורנו סרטים על גבי סרטים וסוחף אותנו
אל תוך עולם דימיוני לחלוטין, בו אנו הגיבורים הראשיים .
כל סצינה שכותב ‘התסריטאי’ – זוכה, והכל כמובן כיד
הדימיון הפורה!
 
 
בטקס סהרורי ונוצץ במיוחד, בתוך אולם מפואר עם תאורה המאירה לכל עבר, שטיח אדום שנפרס לכבוד הזוכה מכניסת האולם עד לבימת הזוכים, כשלפתע נשמעת ברקע קריאת הניצחון: And the winner is… וההתרגשות מציפה – בכל הקטגוריות ‘קטפת’ את האוסקר! הצלחת, צלמים מקיפים אותך, הבזקי מצלמות, ואתה בעננים!… את הפרס על התסריט המקורי ועל הבימוי הטוב קיבל מי אם לא…היצר הרע!
  
כן כן , דמיונות, אשליות, חלומות – כולם הם פרי עטו של היצר הרע – הכח המדמה, שכותב עבורנו תסריטים רבים, יוצר עבורנו סרטים על גבי סרטים וסוחף אותנו אל תוך עולם דימיוני לחלוטין, בו אנו הגיבורים הראשיים עושים חיל. כל סצינה שכותב ‘התסריטאי’ – זוכה, והכל כמובן כיד הדימיון הפורה!
    
האדם, מרגע הגיעו לעולם הזה, מתחיל ללכת בדרך בה יש נתיבים ושבילים רבים, פרשיות דרכים בהן השילוט לעיתים מטושטש – ‘תודות’ ליצר הרע שמטשטש ומסתיר את האמת מעיניו של האדם וגורר אותו אל הנתיב שיוביל בקלות לדרך של תעתועים ופיתויים, דרך ארוכה שנראית קצרה שבה, לכאורה, מישהו נותן לו את המפתח לאושר ולשמחה ואומר: בהצלחה!
 
אולם לא זו הדרך. חלק ממלאכתו של היצר הרע, בעזרת הכלים הדרושים, היא פשוט להרדים אותנו, אפילו עם עיניים פקוחות. לקחת אותנו לעולם דמיוני שבו הוא מכתיב לנו את התכונות שאותן נרצה שיהיו לנו, הדחפים הגופניים, אורח חיים שנבחר, כל מה שנרצה למעשה – אבל לא שלנו הוא!
 
ברגע שאנו צריכים לחזור למציאות ולעשות הפסקה "מהצילומים" המפרכים, אנו מוצאים את עצמנו במצב של חוסר סיפוק. אנו לא שמחים עם מי שאנחנו ועם מה שיש לנו, בסרט זה היה נראה יותר טוב. אם כן, המצב נעשה סבוך. מבלי שנרגיש נלקחנו למבחני-בד בהם מוצעים תפקידים מעניינים ומפתים, אבל דימיוניים לחלוטין. האשליה עומדת להתנפץ, לא תמיד אנחנו חזקים לעצור את זה. איך עושים את הבחירה הנכונה?
   
בורא עולם נתן לנו את כל הנחוץ לנו כדי להתפתח מבחינה רוחנית בו ברגע שנתן לנו את התורה. בתורה יש מערכת חוקים הפותחים בפני הלב ובפני המוח שבילים מעבר לעולם הגשמי. שבילים אלה מובילים אפילו את האדם הפשוט ביותר לחוש חוויות רוחניות. שבילים בהם יכול האדם לקבל פורקן לרגשותיו, חושיו ואבריו. אולם כמו בכל דבר, יש לעיתים מחסומים ומכשולים המגיעים מתוכנו, מהמוח, והם נקראים דמיונות ואשליות – הכח המדמה.
 
הדימיון מהווה חומר נפלא לחשיבה ויצירה, והוא מגרה את המוח לחפש דברים בלתי ידועים, לא קיימים, רעיונות חדשים, המצאות שטרם הומצאו ונבראו – ומאידך, מאפשר למחשבות להגיע אל מקומות אסורים. שם, במקומות אלה מחכה היצר בדמות אותו תסריטאי-במאי שדואג לקבל את פניך בחמימות עם מספר הצעות מפתות לתפקיד שכל שחקן בהוליווד היה עושה הכל כדי לקבלו. תור השחקנים ארוך מאוד, אך לך יש עדיפות, אתה עוקף את כולם – ‘המנצח האמיתי’.
 
האדם שניחן בייחודו הנפלא – השכל – מצוייד בכלים הדרושים שיסייעו לו להשתמש בו בצורה נכונה. יש לאדם את החופש לבחור לנצל את השכל למטרה חיובית או שלילית. אם יבחר האדם בדרך השלילית וינצל לרעה את שכלו, יקבל ‘סיוע’ רב מהכוח המדמה, הלא הוא הדימיון, אשר ישמש לו כמכשול בזמן שירצה להשיג דעת אמיתית, וישבש את כושר ההבחנה בין הטוב לרע. אולם, ברגע שיבחר האדם בדרך החיובית יוכל להשתמש בדמיון לטובתו, אולם רק על ידי שיכבוש את הכוח המדמה ויהפוך אותו לכוח חיובי.
 
ידוע הוא שהדמיון הוא כוח חזק. הדמיון בצורה חיובית הוא כלי יצירתו של האדם שיכול לשאת אותו מעלה מעלה, אם רק ידע להשתמש בו בצורה הנכונה, ורק אם הוא מכוון אותו לקבל דעת של אמת. שימוש נכון בכוח המדמה, בצורה חיובית, יביא אל המוח חכמה והבנה עם תבונה שיעזרו לנו במהלך חיינו, דבר שיעזור לנו להתגבר על קשיים מולם מתמודד כל אחד ואחד במהלך חייו.
 
יוסף הצדיק הוא דוגמא לכך. הוא עבר בהצלחה גדולה מאוד את מבחן אשת-פוטיפר, מאחר וצייר בדימיונו את דיוקן אביו. דבר זה הציל אותו מפני החטא הנורא. רבי נחמן אמר על דבר זה – כי רק בעצת ראיית החיזיון בדימיון – דבר זה הוא סוד עליון וכמוס ביותר. והוסיף הוא: שצריך האדם להתעלות מעל לדמיון כדי להשיג שכל. אף אחד לא יכול להיכנס אל שערי הקדושה, כל עוד לא כבש והכניע את דמיונותיו ואשליותיו. אם כן, יוסף הצדיק הצליח לעמוד בניסיון ולהיכנס לשערי קדושה, מכיון שהצליח לשלוט בדימיונו ולהופכו לכוח חיובי – ובעת צרה עזר לו. שימוש לא נכון בכוח זה יטעה את האדם ויוליך אותו שולל.
        
אמונת האדם קיימת בדמיונו, והיא אינה ברת קיום עד למקום בו השכל מסוגל להבין. אם כן, במקום שאין הבנה, שם נצרכת לאדם האמונה וכל זאת על מנת שתחזק אותו ותסייע בידו לפתח את רוחניותו. כאן מתבקש הדימיון לשמש כמעין ‘זריקת זירוז’ אות מתווך להשגת הרוחניות. חז"ל מלמדים אותנו שאם האדם לא נזהר מתוך מחשבה ואשליה שהחטא לא יפגע בו – טועה הוא! ואז בקלות יפול לטיפשות וכסילות ויפגום בדרך זו במוחו. דבר זה מוביל לפגיעה במקום בו מושרשת האמונה והדימיון החיובי – ושם מתחילה שרשרת אינסופית של אשליות.
 
רבי נחמן אמר: פגימה בשכל מגבירה את האשליה שהיא כוח המדמה. – כוח זה הוא כוח שלילי המוריד את האדם למעמקים אפלים וחשוכים עד אשר מגיע לדרגת בהמה, כי כוחות אלו הם כוחות בהמיים ללא דעת, וידוע הדבר הוא שלבהמות אין דעת.
 
מהו הכוח הבהמי?
 
כוח זה הוא כוחן של הקליפות (סטרא אחרא) שנבראו בערב שבת הראשון של בריאת העולם, ועקב חוסר זמן (מכיון שהיה זה זמן שקיעה הקרוב לכניסת שבת), נותרו הם ללא גוף. נמצא איפוא, שלקליפות אלו יש רוח אך אין להם גוף גשמי. כתוצאה מכך מחפשות הן באופן קבוע לדור בגוף האדם ולשכון במקום אותו רוצה הבורא מכל – הלב. על ידי כך גורמים כוחות אלו בעזרת דימיון לקוי להגיע למצב שבו השכל נפגם ומתמלא באשליות.
 
כמובן שכוחות אלו הם כוחות הבאים מצד הרשע, והאדם הוא מטרה פגיעה בפניהם. אין לדעת לעולם עד לאן הם יכולים להובילו ועד היכן יגיעו רצונותיהם לפגוע בו. כוח-המדמה הוא כלי הנשק שלהם. הם גורמים לאדם שדמיונו יפגם, ושם במקום שהדמיון פגום, חושב האדם שהוא יודע ומבין את הכל, עד אשר לא מצליח הוא להבדיל בין טוב לרע: הטוב נהיה רע, והרע נהיה טוב.
 
לכן אמר רבי נחמן: שיצר הרע, שהוא מקור כל התאוות, צריך לקבל שם אחר, לא לקרוא לו יותר יצר הרע, אלא כוח-המדמה, כי כשהולך האדם אחר כוח-המדמה, הולך הוא בעצם אחר תאוותיו.
    
מכל האמור לעיל הבנו שהדימיון הוא כוח עצום. אם נשתמש בו נכונה, נזכה שכוח זה לא יגרום לנו לרמות את עצמנו. נזכה אף שמסך החשיכה לא ירד על עינינו. שימוש נכון יגרום לאור שיאיר במוחנו חכמה ובינה, ובדרך זו נוכל להפוך את המדמה לכוח יצירה.
 
רבי נחמן לאורך כל הדרך, דיבר הרבה על עוצמתו של כוח זה ואף השתמש בו בצורה חיובית. בעזרת כוח זה הצליח לספר את כל סיפורי המעשיות הנפלאות על עולם של מלכים ומלכות, נסיכים ונסיכות, מעשיות שסופרו עם הרבה דימיון. החלומות שאותם נהג לספר לתלמידיו – שיד הדימיון נראתה בהם. רעיונות וחידושים שהצליח לחדש – והכל מתוך אותו דמיון טהור. בדרך זו מלמד הוא אותנו, שהדמיון הוא כוח יצירתי ופורה, כוח עם מעלה חיונית, וכל מה שאנו צריכים לעשות הוא להשתמש בו נכון.
 
להלן כמה עצות של מורה-דרך ויוצר:
 
המחשבה בעלת כוח עצום – לכן עלינו למקד את המחשבה כמה שאפשר בנושא מסויים, ולדמות שנושא זה יהיה באמת. לגרום לכך שהדבר יקרה ונוכל להשיגו. עלינו למקד את המוח בהתרחשות שאנו חפצים בה – בצורה חיובית כמובן. בדרך זו נוכל להשפיע השפעה מעשית בכל עיניין ועיניין.
 
אם אין לנו סדר יום, אם קמנו בבוקר ואין לנו מושג עם מה להתחיל, ננסה לדמיין לנו לוח זמנים העומד לרשותנו ובו נמצאות כל הפעילויות שנרצה לעשות: זמן לימוד תורה, זמן למשפחה וכו’. בעזרת הדמיון החיובי נביט אל לוח זמנים זה נבצע אותו, נקיים אותו ואף נצליח בכך – דבר שידחף אותנו לקיים זאת באמת.
 
על כל אחד עובד רגע של משבר ועצבות. ברגעים קשים אלה נדמה לעצמנו שאנו אנשים שמחים, אפילו שבפנים יש דיכאון ועצב. דימוי האדם השמח יוביל למעשה לשמחה אמיתית, וכך נוכל להתעודד.
 
חשוב מאוד להבין. כוח המדמה והאשליות יכולים ליצור מסך של שקרים ורמאויות – מסך שיוביל אותנו לרמות את עצמנו ואת זולתנו. עלינו להמנע מכך, כי לא לכוח זה התכוון רבי נחמן אלא, לדעת לכבוש אותו ולהופכו למשהו חיובי, לא לכוח רמאי ואשלייתי. כוח מעין זה, המוביל לשקרים, ראוי מאוד שנדכא אותו מיסודו.
 
על האדם לדעת שהוא נמצא ביחד עם מחשבותיו – לאן שיגיעו מחשבותיו שם הוא נמצא כולו! לכן מחשבות חיוביות וטובות יובילו להרגשה ולמקום שבהם אנו משוחררים ושמחים – אל הטוב. אולם מחשבות שליליות היוצרות אשליות, יובילו אל החשיכה, הרע והכאב.
 
ואמר רבי נחמן: כוח המדמה הוא כוח הבהמיות, ועל ידי שנופל האדם לבהמיות נסתלק דעתו ונופל מאהבת השם יתברך לאהבת הבהמיות, ומתגבר עליו כוח זה ומבקש לשכון בתוכו, כי אין לו גוף ורוצה הוא בגוף כדי שיוכל להתלבש בו. ונטשטש הגבול שבין הטוב לרע עד כי לא יכול להבדיל ביניהם, חס ושלום.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה