טיסה בשליטה

 

 

לא מזמן ביקרתי בארץ ישראל לרגל שמחה משפחתית. זה היה שבוע נפלא, אבל עבר מהר מאוד.

 

הזמן לחזור הביתה הגיע מהר מכפי שחשבתי. הטיסות חזרה מתוכננות לשעות הבוקר המוקדמות, כך שגם הטיסה שלי לא חרגה מתכנון זה. התעוררתי בחמש בבוקר, והמתנתי (בסבלנות או שלא בסבלנות) למונית שירות שתאסוף אותי מפתח המלון בחמש ושלושים.

 

כשהייתי בישראל, חשבתי הרבה על עניין ההשתדלות שלנו כבני אדם במה שאנו עושים. מצד אחד, השם מנהל את העולם וכל ההצלחות באות רק ממנו. מצד שני, התורה לא מתירה לנו לסמוך על ניסים, לכן עלינו לעשות את ההשתדלות המוטלת עלינו, כדי להגיע לתוצאות אליהן אנו שואפים.

 

השאלה העולה מאליה היא – מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות? כמה קשה אנחנו צריכים לעבוד? מהי בעצם ההשתדלות שלנו?

 

התשובה לשאלה זו היא הרבה יותר עמוקה ממה שאגע במאמר זה, אך כשעמדתי בחוץ – נהנית מהדקות האחרונות שלי בירושלים עיקר הקודש, מתבוננת בזריחה העולה לה מן ההרים – הבנתי לפתע היבט אחד, אך חשוב, בעניין זה.

 

בעבר (לפני המקרה עליו אספר לכם), כשהתפללתי, תמיד אמרתי להשם מה אני צריכה, וביקשתי את עזרתו. למשל, כמו במקרה הזה: אני נוסעת לשדה תעופה, הטיסה שלי מתוכננת לשעה תשע בבוקר עם נחיתת ביניים בפרנקפורט, שם אני אמורה לעלות על מטוס אחר ולהמשיך הביתה. לכן, ביקשתי מהשם שאספיק להגיע לשדה התעופה בזמן, שאעבור את כל הבידוק הביטחוני והעברת המזוודה ברוגע, שהכל יהיה בזמן ולפי התכנון, וכן הלאה.

 

אלא שהפעם, הבנתי שתפילה שלי מבטאת רק יומרנות שלא ניתן לשער כלל. לא רק שביקשתי את התוצאה הסופית, אלא אף התכוונתי ותכננתי את זה לא פחות מאיך שביקשתי. זה לא שאני נוסעת מתל לאביב לארצות הברית דרך פרנקפורט, לכן אני זקוקה לך, אז השם יתברך תעשה שזה יצליח. זה, כפי שאני מבינה, החזרה שלי לאמריקה. את לא יכולה להגיע מיבשת אחת ליבשת אחרת בניתור – לשם כך הייתי צריכה להזמין כרטיס טיסה חזרה מראש, ולשלם עבורו. כאן מסתכמת ההשתדלות העיקרית שלי. אך למרות זאת, גם אם זה אמור להיות כך או לא – זה תלוי רק בהשם.

 

אז במקום זה, ביקשתי מהשם שיחזיר אותי לאמריקה, כי שזה מה שאמור לקרות, בשלום וביטחון. וכמיטב הבנתי ועד כמה שאני יודעת, הטיסה שלי אמורה לצאת בשעה תשע, דרך פרנקפורט. אז הנה אני כאן, מנסה להגיע לשדה התעופה ולעלות על הטיסה הזאת. אני מקווה שהכל יהיה בזמן, אבל אתה – ריבונו של עולם – אתה מנהיג את העולם, אתה מנהל את הכל, ואם אתה לא רוצה שאחזור, אז תבהיר לי את זה בבקשה.

 

לא חלף זמן רב, ומונית השירות הגיעה – בזמן. לשדה התעופה הגעתי שעתיים, ואפילו קצת יותר, לפני זמן הטיסה. נכנסתי פנימה ועמדתי בתור לבידוק הביטחוני, הבטתי על לוח הטיסות – ו… הטיסה לפרנקפורט מתעכבת בשלוש שעות, ומה שבטוח עוד יותר הוא, שאת הטיסה מפרנקפורט הביתה אפספס.

 

ניסיתי לשמור על קור רוח, אחרי הכל, עכשיו כבר לא היה לי שום רמז איך אני אמורה לטוס, כמה זמן העיכוב ימשך או מה יקרה. וחוץ מזה, אף פעם לא פספסתי את הטיסה המקשרת לפני כן. מה אני אמורה לעשות עכשיו?! אז שאלתי את איש הביטחון מה עלי לעשות, והוא הפנה אותי הלאה עד שבסופו של דבר הגעתי לדלפק בו ניתן לטפל בכל הכרטוס מחדש, כדי שיסדרו לי טיסה אחרת במקום הראשונה. ואז, כשעמדתי בתור התחלתי להתפלל, ואמרתי לעצמי:

 

‘עכשיו הבנת שאין לך שליטה על כלום ובטח לא על איך שהדברים יקרו, ברור שהשם לא רצה שתהיי בטיסה הזאת מהסיבות שלו… שמרי על קור רוח, השם יודע מה הוא עושה… בבקשה השם, אנא תן בלב הסוכנת לתת לי את הנתיב שאתה רוצה שאסע בו, בבקשה תעשה שהעיכוב לא ימשך זמן רב, תעזור לי מכיוון שלא נשאר לי אפילו שקל אחד, כך שאני אפילו לא יכולה לחזור למלון עכשיו…’

 

תודה לא-ל, שובצתי לטיסה אחרת, דרך שדה התעופה בניו יורק, שתמריא 90 דקות אחרי זמן הטיסה עליה הייתי צריכה להיות. למרות כל העיכובים – הביתה הצלחתי להגיע. וחוץ מזה שהייתי מותשת הרבה יותר ממה שהייתי אמורה להיות, הגרוע מכל כבר מאחור.

 

למדתי שיעור חשוב מאוד: ההשתדלות הראויה ביותר כוללת את הדברים הפיזיים-גשמיים בלבד, כי על ידי זה נוצרים כלים להשם כדי שהוא יעשה את מה שהוא צריך לעשות. אתה צריך להזמין כרטיס ולשלם עליו, אתה צריך להגיע לשדה תעופה ולהיכנס פנימה, לעבור את הבידוק וכן הלאה – אבל איך כל זה יצא מהכוח אל הפועל, זה כבר לא תלוי בך.

 

יתירה מזו, אל תנסה להכריח את השם שיעשה דברים כפי שאתה רוצה – כי להשם יש אינסוף אפשרויות שאפילו לא תוכל למנות על פי סדר הא"ב. זה יכול להיות שהנתיב שאתה חושב שהוא הטוב ביותר הוא, למעשה, האופציה הכי לא טובה, אז תהיה פתוח גם למצבים מסוג זה, ובקש רק את התוצאה אליה אתה שואף. אז שב לך במקומך ותן להשם להראות לך את הנתיב שהוא בחר בשבילך, הנתיב בו אתה צריך לצעוד. במקרה שלי, זה אמנם היה נראה כעיכוב, אבל במציאות, הגעתי בדיוק בזמן שהייתי צריכה להגיע.

  

זה לא באמת האנשים שיושבים שם במגדל הפיקוח – ומחליטים מתי טיסה תמריא או תנחת. כי אם היו לנו עיניים רוחניות באמת, היינו רואים שמגדל הפיקוח נמצא במקום הרבה יותר גבוה – בשמים. והשם, הוא היחיד שמתמרן ומטפל בכל הדברים הקטנים שאנו רואים על מסך הרדאר בסופו של דבר.