יין הונגרי

לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מהו טעמו של היין ההונגרי, הטעם עומד לנו על קצה הלשון, טעם עמום שהנשמה עוד זוכרת מלמעלה, אבל היטב אנו יודעים מהו תחליף זול...

4 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 06.04.21

לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מהו
טעמו של היין ההונגרי, הטעם עומד
לנו על קצה הלשון, טעם עמום
שהנשמה עוד זוכרת מלמעלה, אבל
היטב אנו יודעים מהו תחליף זול…

סיפר רבי נחמן מברסלב:

"משל לסוחר גדול שהיה נוסע בדרך ובאמתחתו חביות מלאות ביין הונגרי. פעם במהלך הדרך ביקש ממנו משרתו שיטעימו מעט מן היין המשובח, כי הלוא ‘אנו נוסעים בדרך הזה עם היין הזה ואנו סובלים הצער כל כך’ ונתן לו הסוחר מן היין הטוב.

לאחר כמה ימים, נתגלגל אותו משרת לפונדק בצומת דרכים, ובאותה עת ישבו שם כמה אנשים ולגמו יין. הם שיבחו אותו מאוד ואמרו עליו שהוא יין הונגרי. ביקש מהם אותו משרת לטעום וכבר כשטפטפה לפיו הטיפה הראשונה חש שזהו לא יין הונגרי ואמר זאת לבני החבורה, אך הם צעקו ודחפוהו בבוז באומרם: מה הינך מבין ביין הונגרי? אך המשרת נשאר בשלו, שכן הוא כבר טעם וידע יין אמיתי מהו, ולכן אותו אף אחד כבר לא יוכל לרמות…"

 
בנמשל מציין רבי נחמן, שבעתיד כשיבוא המשיח יוכלו לתת לאנשים יין פשוט ולומר להם שזהו היין הטוב והמשומר והם יאמינו, מכיוון שבחייהם לא טעמו יין אמיתי. אבל את אנשי שלומנו לא יוכלו להטעות כי אנו טעמנו את היין הטוב. יש לנו בסיס ואף אחד לא יוכל לשקר או לבלבל אותנו.
 
לאחר שלמדנו להלך עם השם בתמימות, לדבר אליו במילים הפשוטות שלנו, בלי תפוס או ממתינה, להיות רק "אני ואבא שלי שבשמים", ופשוט לספר לו מה כואב לנו ומה אנו מרגישים. וכן, גם לבקש ממנו מה שרוצים. אי אפשר בלי זה! לאחר שחשנו את המתיקות של השעה הזו שנקראת "התבודדות", שהיא פשוט לשבת על הברכיים של אבא ולהרגיש את חומו העוטף אותנו, כעת שום דבר כבר לא יוכל להזיז אותנו ממנו. מי שלמד וקרא את הספרים בגן האמונה, בגן הגעגועים, ו- בשדי יער – יודע מהו טעמו של היין ההונגרי האמיתי.
 
ויש שיאמרו בקנטור: "ומה, אתם חושבים שהשטויות שלכם באמת מעניינות את הקב"ה?" והתשובה שצריכה להיות באמתחתנו היא שאכן זה כך. את השם יתברך גם הזוטות הקטנות שלנו מעניינות והוא מחכה לשמוע הכל מאתנו. נספר לו שנפגענו מפלוני, או שאנו רוצים דבר מסוים, ובאותה מידה תספר לו אמא שנהנית לשמוע את בן השנה וחצי שלה מגרגר הברות שאינן ברורות כלל, והיא, בחוש האימהי שלה, מבינה היטב מה הוא רוצה או צריך. כך הקב"ה מקשיב ומבין את בניו, אותנו, גם בזמן או בפעמים שאפילו שאנחנו בעצמנו לא יודעים מה אנו רוצים…
 
מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שניגש פעם בסיום התפילה לעבר קצהו של בית המדרש, שם עמדו באותה שעה קבוצת סוחרים וארזו את הסידורים והתפילין שלהם בדרכם החוצה. רבי לוי יצחק פנה אליהם ופלט לעברם מספר הברות בלתי ברורות. "סליחה, מה סח כבודו? אולי לא הבנו כראוי", אמרו. ושוב אמר הרבי את אותן הברות קטועות. "ילמדנו רבינו מה זאת?" תמהו האנשים.
 
ענה להם הרבי: "וכי מדוע לא תבינו את דבריי, הלוא כך דברתם עם השם לפני כמה רגעים, כל כך מיהרתם בתפילה עד שבלעתם הברות והוצאתם מפיכם מילים בלתי מובנות בעליל!"
 
ענה לו אחד הסוחרים: "השם הוא אבינו וכמו שאבא מבין מילדו מה הוא רוצה, גם אם הוא לא מדבר ברור, כך הקב"ה לבטח מבין אותנו". נהנה רבי לוי יצחק מן התשובה ופטרם לשלום.
 
אכן, השם יתברך מבין אותנו גם כשנגמרות לנו המילים, וגם כשאנחנו סתם בוהים החוצה מן החלון. הוא מקשיב ומטה אוזנו לרחשי ליבנו הפועם, מקשיב ומבין… טעם כזה של יין הונגרי מי יוכל ליטול מאתנו? רק תגידו, מי?…
 
כל אחד שהולך בדרך של רבינו הקדוש, זכה וזוכה לטעום כבר מן החבית המלאה באוצר הזה. כלומר, ההידברות עם השם. רבי נחמן הבטיח לחסידיו ולהולכים בדרכו: "מפורסמים של שקר, לא תוכלו להביט בפרצופם, לאחר שטעמתם מן היין ההונגרי". זהו טעם החיים, ההתקרבות לקב"ה והדבקות בדרכיו. פעם, חברה למשקאות מפורסמת עשתה קמפיין לאחד ממוצריה ואמרה לנו שהוא "טעם החיים". אכן, בעולם הזה רבים הם שמנסים להטעות ולהטות אותנו מהסיבה האמיתית בגללה ירדנו לעולם הזה.  
 
לפעמים אדם חושב שהוא נולד כדי לאכול, לישון, לשחק, לעבוד וליהנות, הוא שוכח את המטרה האמיתית שלשמה הורדה נשמתו לכאן – לתקן את הדרוש תיקון. בדורנו זה, כל הנשמות הנמצאות בעולם הן גלגולים, אין אף נשמה חדשה, כולנו נשמות שהיו פעם בעולם הזה והורדו שוב בגלל פגם או צורך בליטוש מסוים. זה לא אומר שאסור ליהנות. כן, מותר והשם מרשה כנאמר: "וקווי השם יחליפו כוח". אך בל נהפוך את היוצרות, לא נרדוף בכל רגע ורגע אחר הנאותיו של העולם הזה ונשאיר רק מקום קטן לעבודת השם. זה לא עובד כך ולא זאת המטרה.
 
עלינו להיות עם היד על הדופק ולבחון כל מעשה: האם זה מה שהשם רוצה ממני כעת? האם במה שאני עושה עכשיו אני אכן ממלא את יעודי עלי אדמות? ישנו פטנט מוצלח לבדוק זאת: שנייה לפני עשיית המעשה, יש לחשוב האם היית עושה אותו בזמן תפילת נעילה של יום כיפור, כשהלב אז בשיא טהרתו וכל כולו אפוף בשאיפות נעלות לקרבת אלוקים, אם התשובה תהיה שלילית עם שלושה קווים אדומים תחתה, אז כנראה שגם עכשיו המעשה או הדיבור הזה אינם ראויים. בכלל, הפזיזות אינה ראויה ויכולה להביא לידי טעויות רבות. נדרשת קצת השקעה של מחשבה, לא הרבה, רק כמה רגעים ספורים וכבר המעשה יראה אחר. רבי נחמן מדגיש בכל סיפוריו על גיבור הסיפור – "והיה מיישב את עצמו"… חסידי ברסלב לפני כל מצווה עושים התקשרות לצדיק.
 
אכן, זהו טעם החיים, אלו הם חיים אמיתיים, ערכיים. בצורה כזו הימים לא חולפים כצל נטוי וכחלום יעוף, ומספיקים לחיות אותם באמת, "לעשות חיים" כמו שאומרים. השם מרשה ואוהב שעושים חיים, אך השאלה – איזה חיים? הקב"ה רוצה שנלגום מן היין הטוב ביותר, שלא נתפשר על פחות ואז, אחרי הטעימה הראשונה, שום יין אחר לא יוכל לענג אותנו.
 
לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מהו טעמו של היין ההונגרי, הטעם עומד לנו על קצה הלשון, טעם עמום שהנשמה עוד זוכרת מלמעלה, אבל היטב אנו יודעים מהו תחליף זול… קשיים רבים אנו עוברים בחיינו עקב החיפוש אחר הטוב ביותר ואי ההסתפקות בתחליפים, אך מכיוון שכך, מובטח לנו שעוד נמצא את אשר ביקשנו ונשוב ונטעם מן היין ההונגרי!
 
 
* * *
הנכם מוזמנים לבקר את אתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה