ישנים טוב

שינה,

היא אחד מתענוגי הגוף האהובים על בני אדם, אחד המקורות לאנרגיות וכוחות מחודשים, אחד מאותם דברים שנותנים ליום שלנו את הצבע שלו, אם ישנו טוב הצבע – על כל גווניו – יהיה בהיר ונעים לעין, אם לא ישנו טוב הצבע יצרום לנו לאורך כל היום.

ושינה,

היא אחד מכלי הנשק הטובים, אם כי השקטים, לבצע את השוד הגדול – השעות הכי טובות של האדם בחייו.

אומנם עדיין לא תפסו שודדי שינה, אבל תתפלאו לשמוע שיש אחד כזה שמשתמש בה – נכון, היצר הרע, שזו המומחיות שלו. וכן, זה הוא עושה את זה גם לאור היום.

אז כמו שהבנתם, יש שינה ויש שינה – לא טובה, וטובה

שינה לא טובה, היא תוצאה של עצלנות, חוסר מוטיבציה, תשישות ולאות. או במילים פשוטות, תאוות שינה. לא מעט אנשים מסובכים עם התאווה הזו, מכיוון שהם מחכים כל היום לרגע שיגיע זמן השינה. הנוחות ומנעמי הגוף שלהם נמצאים גבוה מאוד בסולם העדיפויות של חייהם, יותר מהאמונה והקשר שלהם עם עצמם, הסובבים אותם ועם בוראם.

שינה טובה, היא הרצון של האדם להתחדש בגוף ובנפש, להטעין את מצברי האנרגיות כדי שיהיה רענן, שמח, מקבל, צומח ומתפתח ברוחניות שלו ובקשר שלו עם הבורא. הישנים טוב נכנסים למיטה מתוך רצון להרגיש חדשים ורעננים ברגע שהם יפקחו את העיניים בבוקר. הם גם יאמרו "קריאת שמע" שעל המיטה, יעצמו עיניים ו…לילה טוב.

ואם בכל זאת זה לא כזה חלק, אז טרום השינה, טרם עצמו את העיניים, הם יחשבו על דברים טובים, על החסדים שזכו לעשות במהלך היום, יהרהרו בליבם בדבר-מוסר שלמדו, במשפט שהדהד להם עם מסר חזק וכן הלאה. לאנשים האלה, השינה היא אחד הדברים שנכנסים תחת הכותרת "צורך קיומי" ולא מותרות או תאווה.

מאמרים נוספים בנושא:

עייפות מיותרת

למה אנחנו עייפים?
בדרך לפסגה
סוד ההתחדשות

אל תגיד שאתה זקן
השבוע מתחיל, מאוחר כרגיל

איך אתם ישנים?

קאשי, להתעורר כבר!

מתי אדם חולם חלומות רעים?

הזוהר הקדוש אומר, שישנו מחנה של מלאכים רעים שמזהמים את הנשמה של האדם בעל תאוות השינה, לכן הוא נוטה לחלום חלומות לא טובים הבאים מצד הטומאה (הסיטרא אחרא), הצד האפל.

ואם כך, אפשר להבין בקלות ששינה טובה היא אחת המלחמות הגדולות בעולם שמחייבת אותנו להתגבר על היצר הרע. כי השינה תהיה למען צמיחתנו הרוחנית והקרבה לבורא עולם, ולא למען סיפוק הגוף.

כשדיברתי על כך בשיחה שהייתה לי עם הרב אליעזר רפאל ברוידא, הוא אמר שלפי העיקרון הזה הקרב הלילי שהיה ליעקב אבינו עם המלאך של עשיו – היה למעשה ניסיון של המלאך להכריע את יעקב ולהפיל אותו לשינה. אך יעקב היה חזק ברצונות ובכיסופים שלו לבורא עד שהוא הצליח להכניע את המלאך, וזה לא היה קל. רש"י אומר לנו, כי לפני שיעקב התחתן הוא למד במשך 13 שנים ברציפות בבית המדרש של שם ועבר, יום ולילה ללא שינה!

ואי אפשר לדבר על שינה מבלי לדבר על התעוררות. ומה זה אומר מזווית הראיה של האמונה "להתעורר"? להתעורר, בפשטות, זה לראות את הקב"ה. אדם שחווה תרדמה רוחנית לא יכול לראות את הבורא. אנשים עייפים לא זוכים לדבר הנפלא הזה. התוצאה, שאפשר להגדיר עייפות כרפיון באמונה, כי כאשר אדם חי עם בוראו בחיי היומיום ובכל תחום בחייו – בדבקות בו – האמונה שלו מתרעננת ומתחדשת. כך למד משה רבינו עם בורא עולם במשך 40 יום ולילה ברציפות בלי לישון רגע אחד כשעלה לקבל את לוחות הברית, שם למד את התורה שבכתב ובעל פה, דבר שכידוע לכולם לא קרה רק פעם אחת.

אבל אנחנו בני אדם. לפעמים (הרבה פעמים) נגמר לנו הדלק. אנחנו חייבים לישון כדי להטעין את המצברים בדיוק כפי שאנחנו צריכים לאכול כדי לחדש את מצבור האנרגיות שלנו. אבל, בדיוק כמו שיש תאוות אכילה שלא רק פוגעת באנרגיות שלנו אלא גם הורסת את הבריאות – כגון שתיית דברים ממותקים ואכילת שומנים, סוכרים, אוכל מעובד וכדומה – יש תאווה שנקראת תאוות שינה.

שינה שבאה מתוך תאווה נועדה לתענוגות הגוף בלבד, לא לנשמה ולא לרוחניות שלנו. זו השינה שגורמת לנשמה להיות עייפה שחסרה את האנרגיות והמוטיבציה למלא את המשימה שלה בעולם הזה. היא הופכת לנשמה עצלה בגלל שאינה מבינה שיש לה יעד חשוב להשיג. ואין דבר קל יותר ליצר הרע להתגבר על נשמה כזו, לפתות אותה ולהשתלט עליה עם מזרן טוב, כרית ושמיכה מפנקת… (שוד, אמרתי?)

ואנשים שאוהבים לישון מתוך תאווה חווים, למעשה, עייפות רגשית ששקולה למוות רוחני!

הגמרא מספרת לנו על דוד המלך ע"ה שלא ישן אף פעם. בכל פעם ששרצה לחדש את האנרגיות שלו היה עוצם את עיניו למה שנקרא "שנת סוס", ומיד היה פוקח אותן וחוזר לפעילות בשיא המרץ. וכך הוא כתב, "למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלוקי לעולם אודך" (תהלים ל, יג).

המשגיח הנפלא שלנו – הרב נפתלי צבי לינדר, אמר לי על פסוק זה, שהחת"ם סופר זיע"א אמר שאם אדם באמת שמח הוא מלא באנרגיות, לכן הוא לא מרגיש צורך לישון.

בוודאי שאף אחד מאתנו לא נמצא בדרגה של יעקב אבינו, משה רבינו או דוד המלך, אבל אנחנו בהחלט צריכים ללמוד מהם. חכמינו ז"ל, כולל רבי נחמן מברסלב ותלמידו המובהק רבי נתן מברסלב – קמו מהמיטה בזריזות רבה בחצות הלילה מתוך ציפייה להתחיל את היום שלהם בעבודת השם. ברור גם, שהם מיצו כל רגע בחייהם וישנו רק כשהיו צריכים.

ההצלחה באה גם מהמקום הלא צפוי – המיטה, השינה הטובה, כפי שהוסבר במאמר זה, שהיא גם המפתח למוטיבציה טובה ובעיקר, לנשמה בריאה ומלאת אנרגיות וחיות. יהי רצון שנזכה לזה כולנו, אמן.