להגיע עד לשורש

בין הדברים שהכי מעסיקים היום את ד"ר זאב בלן היא התופעה שמכה בחברה ללא רחם - חרדות ועצבות. ובעיקר, למה אנחנו מפחדים להסתכל לשורש הבעיה בעיניים?

5 דק' קריאה

ד"ר זאב בלן

פורסם בתאריך 17.03.21

בין הדברים שהכי מעסיקים היום את
ד"ר זאב בלן היא התופעה שמכה בחברה
ללא רחם – חרדות ועצבות. ובעיקר, למה
אנחנו מפחדים להסתכל לשורש הבעיה
בעיניים?
 
 
כמטפל, אני נתקל בתופעה שמכה היום יותר מתמיד בחברה, ורוב הסיכוי שמדובר בתופעה חוצת יבשות וימים: הרבה אנשים בעולם הזה מסתובבים כשהם עצובים ועמוסים בחרדות.
 
למה?
 
הסיבה העיקרית היא, שאנחנו מתמודדים עם עודף החלטות ובחירות בחיים שלנו. אם האימהות של פעם הוציאו סיר ובישלו מה שהיה במקרר לארוחת ערב, היום אנחנו עומדים מול המקרר ושואלים את עצמנו אינספור פעמים 'מה להכין לארוחת ערב?' וזה ממשיך עם העמידה מול ארון הבגדים ושאלת השאלות – 'מה אלבש היום?' ו… וזה עוד כלום לעומת הקושי להגיע להחלטה כשמדובר בבחירת בן/בת זוג איתם נחיה את שארית חיינו.
 
עודף הבחירות שעומדות לרשותנו מובילות אותו לתוצאות רבות – חלקן ברורות וגלויות, חלקן נסתרות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות. ואנחנו? מתים מפחד רק מהמחשבה שנעשה את הבחירה הלא נכונה, מפחדים עוד יותר לחיות עם הבלגאן שיהיה לנו בחיים אם נבחר את הדבר הלא נכון. וככל שהאחריות שלנו גדלה כך גדלות הבחירות, ויחד עם זה גם החרדות והדאגות, במיוחד בזמן שעשינו בחירה שגויה והבועה התנפצה לנו בפנים, כי רק אז הבנו איזה פוטנציאל יש לבלגאן שעשינו כאן.
 
אנשים מתמודדים בדרך כלל עם החרדות והדאגות שנובעות מ"עודף בחירות" בשתי דרכים: האחת – או שהם "נכבים", כלומר 'מדוממים מנוע' ולא עושים כלום. השנייה – נכנסים להתקף שליטה אובססיבי תוך ניסיון להפחית את הלא-ידוע וכל הסיכויים שבאים עם זה. אם נהיה כנים, שתי האופציות הללו לא מובילות לשום מקום ואף אחת מהן לא מתמודדת עם השורש של הבעיה.
 
ומהו שורש הבעיה? חוסר האמונה שלנו באלוקים. ואם אנחנו כן מאמינים אז זה לא עם ההבנה והידיעה, שבורא עולם הוא זה שמנהל את העולם ומנהיג אותו מהפרט הקטן ועד לגדול שבגדולים, כולל כל הפרטים של חיינו, גם אלה שמרכיבים מצבים כאלה ואחרים בחיינו! משום שהכל כולל הכל נתפר כמו חליפה בול במידה לכל אחד מאיתנו על ידי בורא עולם. ועוד משהו, חלק לא קטן מהאמונה שלנו זה להאמין שהכל לטובה.
 
ואם תרצו, אפשר לנסח את זה גם כך: השורש העיקרי של הבעיות שלנו הוא שאנחנו לא חיים בעולם האמונה. אנשים שחיים עם אמונה הם אנשים עם ביטחון עצמי, וביטחון זה מתבטא בגדול כשהם צריכים לקבל החלטות. למה? כי הם יודעים שגם אם ההחלטה תתברר 'כלא נכונה' – זה יוביל למקום טוב, כי הכל מהשם והכל לטובה.
 
יתירה מזו, אנשים עם אמונה יודעים שאלוקים עומד מאחורי כל דבר ודבר בעולם ובחיים שלנו, לכן הם משתדלים יותר להכניס את אלוקים לתמונה ממש מההתחלה, לכלול את בורא עולם לאורך כל תהליך קבלת ההחלטות שלהם. וכשהבחירה באה עם השראה אלוקית זו לרוב הבחירה הנכונה. וגם באותם מקרים נדירים, כשזה לא עובד כמו שקיווינו, אנחנו עדיין יודעים שהכל מהשם ורק לטובה, גם אם עובדה זו תתברר לנו רק בהמשך.
 
אלוקים הוא כל יכול והוא יכול לעשות הכל! אלוקים יכול לשנות את פני הדברים תוך שבריר שנייה. אלוקים יכול לתת לנו את כל ההשראות, הידע והבהירות שאנחנו צריכים כדי להגיע להחלטה הנכונה. אלוקים אוהב אותנו. גם אם אנחנו עושים הרבה טעויות, הוא רוצה שנרוץ אליו בחזרה, כדי שייתן לנו חיבוק ענק ואוהב כמו שרק הוא יודע לעשות כדי לעזור לנו לנקות ולסדר את הבלגאן שעשינו. אנחנו חייבים לבטוח בו, להאמין שכל מה שהוא עושה איתנו בא ממקום של אהבה עמוקה. אנחנו חייבים לרצות לומר לעצמנו 'אני חוזר לאבא, ועכשיו! כן, גם אם אתה רוצה 'להחטיף' לי אני מקבל את זה באהבה! כי על אבא לא מוותרים!'
 
וברור לכולם שאלוקים אף פעם לא מוותר עלינו. הוא אוהב אותנו אהבה ללא תנאים. מקבל אותנו בלי שום תנאי. כך זה היה וכך זה יהיה תמיד. אנחנו הילדים שלו.
 
בנקודה זו היצר הרע שלכם בטח יוצא מדעתו, מנסה להסיח את דעתכם, לגנוב את תשומת ליבכם, זו שהענקתם לי לאורך כל המאמר עד לפסקה זו. לכן אני ממשיך לומר לכם שאלוקים יכול לשנות הכל, אלוקים יכול לקחת את כל החרדות מכם, הוא יכול לעשות 'סטופ' לדיכאון שלכם. אני מרגיש איך הנשמה שלכם ממש כמעט משתכנעת. הנה, אתם כבר אורזים ומוכנים לעבור לגור בארץ האמונה.
 
אם תעשו את זה, המשחק נגמר. היצר הרע שלכם לא אוהב את זה, בלשון המעטה, אז עכשיו הוא נדחף בכל הכוח ומנסה לגרור אתכם שוב לשטח האש שלו – ספקות, בלבולים, מבוכה, דיכאון וטונות של חרדות.
 
'רק רגע! מה הולך פה? הבן אדם הזה אמיתי?!? אם כל מה שהוא רוצה למכור לכם היה קל להתמודדות, אז למה רוב האנשים בעולם הזה חיים על כדורים אנטי דיכאוניים, הא? למה אנשים מפוצצים בחרדות? למה אנשים חיים עם פרוזק? מה, כבר שכחתם את כל הפעמים שניסיתם 'להיות חיוביים' וקיבלתם סטירה בפרצוף? שכחתם את כל המאמצים שלכם להשתנות ושום דבר לא קרה? אז מה קרה עכשיו? אתם לא מתכוונים להאמין לרעיונות המטורפים של ד"ר בלן, נכון?!'
 
הייתי חייב לתת לו במה בגודל של פסקה, כי איך אומרים אנשי המקצוע, העיקר שהוא דיבר על זה והוציא את זה החוצה. עזבו אותו.
 
האם שאלתם את עצמכם למה הוא, היצר הרע, תמיד אורב לנו, מנסה בכל כוחו להפיל ולבלבל אותנו, לגרום לנו להרגיש מרירות מכל דבר כל הזמן? להיות בדיכאון? ציניים? אחרי הכל, אלוקים יכול בהינף יד להעיף אותו לכל הרוחות, ולא רק מהיום אלא מלפני אלפי שנים, עוד לפני הבלגאן שהוא עשה בגן עדן. למה אנחנו צריכים להילחם כל הזמן? התשובה היא חד-משמעית: כי אלוקים לא מתכוון לעשות את העבודה הקשה בשביל אף אחד מאיתנו. זה החלק שלנו בעסקה. אם הוא יעשה את זה, כבר לא תהיה לנו בחירה חופשית לעבוד קשה. אותה עבודה קשה שמזכה אותנו ברוחניות ומימוש הפוטנציאל שלנו. אלוקים לא יסכים לזה, לתת לנו קרדיט על העבודה שהוא עושה. עשינו – קיבלנו קרדיט, לא עשינו – הקרדיט שלו ורק שלו.
 
גם אם יש לנו מדריך רוחני שברוחו הקדושה יכול לראות את הבאות, עדיין, לנו יש עבודה לעשות – להוקיע מתוכנו את כל הספקות והבלבולים וכל הרעל שהיצר הרע מכניס בנו. רבי ומורי, הרב שלום ארוש, לא תמיד נותן לאנשים את המענה הברור לשאלות שאנשים שואלים אותו, והוא גם לא צריך. אנחנו צריכים לעבוד, לנסות לברר את האמת, להבהיר את התמונה, לקבל את הבהירות בעזרת התפילות והשיחות שלנו עם בורא עולם. זה החלק שלנו בעסקה.
 
אלוקים נתן לנו את היצר הרע כדי שנתמודד איתנו – אנחנו, לא בורא עולם ולא המדריך הרוחני שמלווה אותנו. חלשים, מוגבלים, מדוכאים, מבולבלים וחרדים – אנחנו. למה? כי בורא עולם יודע שיש ביכולתנו להתמודד עם העבודה הזו, והוא גם עוזר לנו. דבר נוסף, בכל פעם שאנו מתאמצים ומשתדלים להילחם ביצר הרע שלנו אנחנו גורמים לבורא עולם עושר ותענוג עילאי.
 
אלוקים רוצה את המאמצים שלנו, הוא רוצה שנתמודד, הוא רוצה שנקום שוב ושוב גם אם נפלנו מלא פעמים. ואם זה מה שאלוקים רוצה בשבילנו, למה אנחנו רוצים משהו אחר?! למה אנחנו רוצים 'תיקון מהיר', 'אפשרויות קלות' ו'טיפול אינסטנט', הכל רק לא להתאמץ? למה אנחנו רוצים את כל הדברים שאלוקים לא רוצה בשבילנו? אנחנו לוחצים, מתעקשים, מדוממים מנוע מול הרגשות השליליים במקום להתמודד איתם, מתנהגים כמי שאינם מאמינים באלוקים ובכוח שלו, בעוצמה שלו לעזור לנו. למה?
 
אם אתם לא מאמינים שמה שאלוקים עושה עם החיים שלכם אמור להוביל אתכם לשמחה עילאית, גם אם זה כרוך בתוספת חרדות ודיכאון לתקופה מסוימת – זה אומר שאתם לא מאמינים בו. ואתם יודעים מה? זה בסדר. כי ברגע שהגעתם למסקנה הזו אתם ערוכים ומוכנים. כן, זה הרגע לשנס מותניים ולהתחיל לעבוד שוב על מידת האמונה שלכם, לחזק ולשפר את מה שצריך, להגיע למקום גבוה יותר.
 
ואני יודע מה אתם חושבים: זה כואב, זה כואב מאוד להתמודד עם המחשבה של 'עד לאן הגעתי? באיזה מקום שפל אני נמצא! כמה גרוע עשיתי ונהייתי!' – תרופת הנגד למחשבות מהסוג הזה היא לא לוותר ולא להתייאש מהמרוץ אחרי השמחה והאושר האמיתיים ומשלוות הנפש שמחכים לנו בסוף המסלול. תרוצו, אפילו יותר מהר. אמצו את השרירים הרוחניים שלכם עד הסוף, תרגישו את הכאב. כי הכאב הוא דבר זמני, והוא האמצעי שמוביל אותנו לתקופה מדהימה בחיים, לצמיחה וחיבור טהור. וברגע שאלוקים יחליט להרפות מהכאב הזה, תרגישו הקלה נפלאה.
 
כך צריך לראות את הכאב, כך צריך לחשוב עליו – לא כעל משהו שצריך לברוח ממנו ובכל מחיר, אלא משהו שצריך להיכנס אליו, אם הוא כבר כאן, ולהשתמש בו לצמיחה הרוחנית שלנו.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב. מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה