לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר? הרב שלום ארוש עם רעיונות, חידושים וטיפים נפלאים ללילה שכולו הגדה. צידה ואור לדרך החיים היום, לא רק בזו שצעדנו כשיצאנו ממצרים.
ליל הסדר, הערב המיוחד בשנה הגיע וכולנו נגיע אליו אחרי הכנות וטרחות רבות, עייפים אך מרוצים אבל עם חיוך על הפנים!
אחת המצוות העיקריות של ליל הסדר היא לספר את סיפור יציאת מצרים. למה? מכיוון שבמצווה זו תלויה הנחלת האמונה ומסורת ישראל מדור לדור.
עם סגולה אנחנו, וגם בערב הזה אנחנו זוכים לעוד סגולה מיוחדת – ידוע שהנחלת האמונה והעברת התוכן הקדוש של מסורת ישראל דווקא בליל הסדר היא סגולה עצומה ומיוחדת מאוד. כל ישראל, אפילו הרחוקים ביותר, מרגישים קשר עמוק לילה הזה, לכן חוגגים ומציינים אותו. ובעיקר, את הרגע בו נהיינו לעם. כי יציאת מצרים, היא כפי שאומר "ספר החינוך": "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתו, שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם, וכי יש אלוק קדמון חפץ ויכול, פועל כל הנמצאות הוא ובידו לשנותם, כפי שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים, ששינה טבעי העולם בשבילנו ועשה לנו אותות מחדשים גדולים ועצומים, הלא זה משתק כל כופר בחידוש העולם ומקיים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכולתו בכללים ובפרטים כולם".
מדברים אלה נבין שכדאי לנו מאוד לנצל את המעמד המיוחד והקדוש בו אנו מסבים מסביב לשולחן החג, לעורר ולחזק את בני המשפחה עם נקודות אור של אמונה, להאיר להם את כל מחשכי החיים כפי שאמרו חכמים: 'שתֵאמר יציאת מצריים בלילות' – 'בלילות' דווקא, שבעומק חושך הגלות יאיר אור האמונה והגאולה.
עצה טובה
נכון, היום יש מגוון עצום של הגדות נפלאות עם פירושים וחידושים, אבל המציאות היא שבזמן הסדר אין לאף אחד זמן לקרוא. הלילה עמוס מאוד והמשפחה לא פעם בלחץ – רוצים לאכול, הילדים עייפים וכן הלאה. וגם אם הם יסכימו להמתין, עד שעורך הסדר יקרא, יבין ויסביר, כולם יאבדו את הסבלנות ועורך הסדר את ההזדמנות להעביר מסר של אמונה.
מה עושים? הנה עצה טובה ונפלאה: פנו לעצמכם זמן לפני ליל הסדר והתכוננו למצווה היקרה הזו כראוי. זו מצווה ולילה שאנו זוכים בהם פעם אחת בשנה ואשר מאירים לנו את כל השנה, לכן כדאי מאוד לעורכי הסדר להתכונן למצווה זו – לעיין בהגדה, בפירושים ועוד, להכין רעיונות וסיפורים המתאימים למשפחה, על מנת להפוך את הלילה הזה לחוויה נפלאה לכל המשפחה. סמנו את הדברים החשובים – אפשר להכין מראש דף שכתבתם עליו את הרעיונות בתזכורות קצרות בלבד, להעביר את המסר העיקרי בצורה קצרה, קולעת וקולחת. תהיו בטוחים וסמוכים, שעם הכנה שכזו המשפחה תהיה קשובה לנקודות אור הללו.
דבר נוסף, חשוב מאוד להכין את הבית – קניות, ניקיונות וכל ההכנות הנדרשות לחג, אך לא פחות מכך להתכונן לתוכן הפנימי והעיקרי של החג כדי שלא נפסיד את הלב.
בורא עולם נתן לי מתנה – להוציא לאור הגדה חדשה ומפוארת עם רעיונות חדשים ונפלאים. במאמר זה, אשמח להוסיף עוד שני חידושים וביאורים יסודיים שאת חלקם שמעתי, והם התלבנו והתרחבו אצלי לאחר שההגדה הגיעה למכבשי הדפוס.
מאמרים נוספים בנושא:
לילה כיום יאיר
כתוב בהגדה, שהיינו יכולים לחשוב שמצוות סיפור יציאת מצרים היא כבר מראש חודש ניסן, אך התורה גילתה לנו שהמצווה היא דווקא בליל הסדר. וזו לשון בעל ההגדה: "יכול מראש חודש? תלמוד לומר 'ביום ההוא'. אי ביום ההוא, יכול מבעוד יום? תלמוד לומר 'בעבור זה'. 'בעבור זה' – לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך".
'ראש חודש', רומז להתחדשות. כלומר, היינו חושבים לומר שרק כאשר יש לאדם התחדשות והרגשה מרוממת – הוא יכול לספר בניסים ובנפלאות של יציאת מצרים. אך באים חכמים ודורשים: לא! ממש לא כך! אלא, 'ביום ההוא' – כלומר, בכל יום ויום כמו שאנחנו, אנו מצווים להמשיך עלינו את האמונה ולהודות לבורא ועלם על ניסיו ונפלאותיו!
ואם היינו ממשיכים לחשוב, שזה דווקא ביום ההוא, כמובא: 'יכול מבעוד יום' – כלומר, כאשר האדם שרוי באור והכל הולך לו כסדר. אך שוב, באים חכמים וקובעים: לא כך! אלא דווקא בלילה, שהוא זמן החושך והירידות, ההסתרות והקשיים, דווקא אז עיקר המצווה לספר את סיפור יציאת מצרים.
מצה ומרור מונחים לפניך!
וזה נקרא: 'מצה ומרור מונחים לפניך'. 'מצה' – היא בחינת מריבה ומלחמה, כמו שכתוב: "אנשי מַצוּתך". וזה מרמז על המריבה והמלחמה של האדם עם היצר הרע.
הייתם מעלים על דעתכם שרק כאשר אדם מנצח במלחמת היצר רע, רק אז ראוי לכם לספר ביציאת מצרים ובניסים ובנפלאות? באה ההגדה ואומרת לנו: לא, ממש לא! אלא, 'לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך'! כלומר, כאשר אדם בבחינת 'מצה ומרור', כשהוא נלחם ביצר הרע ובכל זאת אוכל מרורים, נכשל ונופל, גם אז הוא צריך להתחזק באמונה ולספר ביציאת מצרים, לשמוח בעצם המלחמה שלו ולהודות לבורא גם על הכישלונות וגם על תקופות החושך והמרירות בחייו, ולהודות על הטוב ועל הרע.
זו הסיבה שבהגדה לא נמצא רק את סיפורי ההצלחה וההצלות של עם ישראל, אלא גם ובעיקר את הירידות, החושך והעבדות, כמו שכתוב בגמרא – שבהגדה 'מתחיל בגנות': "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", וכן "עבדים היינו"… הסבל של עם ישראל מתואר בהגדה באריכות, מכיוון שאנו צריכים לשמוח בכל מצב – גם בירידות ובכישלונות שאנו חווים בחיים.
הקב"ה אומר לכל אדם בזמן ירידה וקושי: "עכשיו אני רוצה שתספר את סיפור יציאת מצרים, דווקא בלילה, כשיש מצה ומרור מונחים לפניך. ואם תשאל למה? אז זאת התשובה שלי אליך: העבודה החשובה והכי רצויה ומקובלת בעיניי היא הדבקות והקשר שלך איתי בזמנים החשוכים האלה בחייך – הירידות והכישלונות. שהרי, את ההצלחות אני נותן לך, לכן זו לא חכמה גדולה לעבוד אותי כאשר אתה אפוף באור והצלחה. אלא, החכמה הגדולה והמבחן האמיתי שלך הוא – האם אתה באמת רוצה לעשות את רצוני ולעבוד אותי דווקא כשקשה לך? כי אם לא ידעת, דווקא בזמני האלה אתה מתחזק באמונה, ואז אתה מודה לי ומספר את ניסיי ונפלאותיי ועשה את מה שבכוחך לעשות. בזה אני רואה שאתה נאמן לי!"
אין רשעים בישראל
דבר נוסף שראיתי בשם בי אהרן מבעלז זיע"א, בעניין הבן הרשע שבהגדה.
כידוע, התורה מצווה עלינו לספר את סיפור יציאת מצרים לארבעת סוגי הבנים: החכם, הרשע, התם, והבן שאינו יודע לשאול. מסביר רבי אהרן, שהבן הרשע אינו באמת רע, כי המילה 'רשע' מורכבת מהמילה 'רע' ובאמצע יש את האות שִי"ן, כי הבן הרשע נראה רע אבל זה רק בחיצוניות שלו, כי בפנימיות שלו הוא טוב! הוא בנם של שלושת האבות המרומזים באות שי"ן, כמובא בזוהר הקדוש שהאות שי"ן רומזת לשלושת האבות.
ולכן, מה אנו מצווים לעשות לבן הרשע? אומר בעל ההגדה: "אף אתה הכהה את שיניו", "שִיניו" זה רמז לאות שִי"ן של הרשע. כלומר, צריכים להוציא מתוכו את השי"ן הנסתרת בו ולגלות אותה! ברגע שאתה תראה שיש בתוכו הרבה טוב ותגלה לו את הטוב שיש בו – גם הוא יראה את הטוב שבו ויפסיק להיות רשע.
זה מוסר השכל גדול להורים ולכל אדם: צריך תמיד לחפש ולראות רק את הטוב שבכל יהודי. וגם יהודי שנראה הכי גרוע בעולם, עלינו להאמין שבפנימיותו מאיר האור של שלושת האבות ושהוא יכול להגיע לכל המעלות שבעולם. ואומר רבי נחמן מברסלב באופן חד משמעי: ברגע שדנים את האדם לכף זכות ומוצאים בו את הטוב הגנוז, מעלים אותו באמת מכף חובה לכף זכות והוא יוצא לגמרי מכל הרע והרשעות שלו.
בדמייך חיי
זה היה הסוד של יציאת מצרים – שעם ישראל היו משוקעים במ"ט שערי טומאה ובעבודה זרה, בבחינת הבן הרשע, אך הקב"ה נתן להם שתי מצוות: דם פסח ודם מילה וראה בהם רק את הטוב, כמו שכתוב: "וראה ה' את הדם… ופסח ה' על הפתח". ועל ידי המצוות הללו גילה הבורא לעם ישראל את הפנימיות שלהם – שבתוכם הם קשורים אליו, שזה בחינת דם ה'ברית', מלשון קשר. וכן, הראה להם שבפנימיותם הם קרובים אליו ואין שום אפשרות שיתרחקו ממנו, בבחינת 'קרבן פסח', מלשון קרבה לרחמיו, כי 'קרבן' מלשון קרבה, ו'פסח' מלשון רחמים, כמו שמתרגם אונקלוס את המלים 'זבח פסח' – 'דבח חייס' – מלשון שהקב"ה חס וריחם עלינו.
ועל ידי שהקב"ה הוציא וגילה את הטוב שלנו, הוא הוציא אותנו מהרשעות – זה בחינת 'יציאת מצרים', לצאת ממצרי היצר הרע. לכן הקב"ה אומר: "ואומר לך בדמייך חיי" – שעל ידי הדמים, שהם הנקודה הטובה של עם ישראל – עם ישראל יוצאים ממיתה לחיים, כי הרשעים בחייהם קרויים מתים, ועל ידי שמגלים את הטוב שברשע הוא יוצא לגמרי מרשעותו והופך ממת לחי.
אלו הן רק שתי נקודות אור מתוקות שהקב"ה האיר לי, ובהן אפשר להשתמש כרעיונות נפלאים מתוך ההגדה להתחזק בהן ולדבוק בהן כל השנה.
יהי רצון שנזכה לאור הנפלא של ליל הסדר, לשמחה ולאהבה עצומה.
חג שמח וכשר לכל בית ישראל!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור