מחוברת

זה מפליא אותי כל פעם מחדש. מאיפה יש לנו את הכוח לנשום עמוק, לעצום את העיניים, לפקוח אותן להרגיש חדשים כמו תינוקות? טליה לוי, מחוברת עם תשובות.

3 דק' קריאה

טליה לוי

פורסם בתאריך 17.03.21

כמה פעמים יוצא לנו לחשוב על דברים מהותיים, דברים שעושים לנו את החיים. כמו מה? כמו מהו הכוח הפנימי שעוזר לנו לקום כשאנחנו נופלים? מהי התקווה, אפילו הקטנה, מול ייאוש מוחשי בחיינו? ובכלל, מהיכן לוקחים נשימה עמוקה, עוצמים עיניים ושפוקחים אותן שוב מרגישים בכוחות מחודשים?
 
התשובה שעולה לי תמיד בראש, זו שמהדהדת חזק בתוכי, היא  – מהחיבור הפנימי.
 
כן, כשאני מחוברת פנימה, למקום אמיתי וחזק בנפש שלי, ולא משנה מה יקרה, אני יודעת שאני חזקה.
 
אז עכשיו אתם בטח רוצים לדעת מה זה המקום הפנימי הזה? איך מכירים אותו ואיך מתחברים אליו?
 
מאמרים נוספים בנושא:
שיחה עם  אלוקים
אחרת, אך מחוברת
אני פה, זמינה מקשיבה ומחוברת!
 
בגדול, התשובה היא הנשמה שלנו. החלק האלוקי שקיבלנו מבורא עולם, ממש חתיכה ממנו שנמצאת בתוכנו. והחלק הזה מקבל את החיות שלו מהמקור שלו – בורא עולם בכבודו ובעצמו.
 
"אלוקי, נשמה שנפחתי בי… כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך…"
 
כשקשה לנו, כשאנחנו בצרה, כשכואב והמוצא לא נראה באופק – עינינו נשואות אל האלוקים.
 
הימים הם ימי חודש כסלו, חודש של גאולה וניסים, של אור וחום, של ניצחון הרוח על החומר. כן, כנגד כל הסיכויים, כנגד הטומאה, ניצחה הקדושה.
 
זה היה כשהיוונים נכנסו להיכל הקודש וטימאו את כל השמנים שבהיכל, שבירושלים והסביבה, כך לא דלקה המנורה. חז"ל מדייקים בלשונם ומדגישים, "טימאו כל השמנים שבהיכל", הם לא שפכו את השמן לארץ, לא לכלכלו אותו בבוץ. השמן נשאר בתוך הכדים מוכן ומזומן להדלקה. מבחינה טכנית, היה אפשר להבעיר עם השמן הזה את האש, אלא שהוא כבר לא היה ראוי להדליק איתו את המנורה הקדושה. הוא חולל ביד גסה, נטמא בזדון וברשעות. היוונים רצו שהמנורה הקדושה תדלק, אבל שמן טמא.
 
זאת המלחמה שלנו עם היוונים – על הגישה שלנו לחיים.
 
הם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". לא היה אכפת להם שילמדו תורה, כ'יצירה רוחנית' כמובן, כשירה, פילוסופיה וחכמה. מה שהפריע להם יותר מכל הוא, שהתורה עבורנו היא תורת חיים! שהחיבור שלנו לתורה ולמצוות הוא ממקום פנימי של חיבור לאלוקים, חיבור של עצומה וכוח אדירים.
 
המנורה, אותה אנו מדליקים בשמן טהור, מסמלת את טהרת אורח החיים היהודי. ובנקודה עיקרית זו היוונים ביקשו לפגוע. הם היו חכמים, הבינו ששם, במקום של החיבור הזה, בקשה הפנימי – זו נקודת הכוח שלנו.
 
הצער הגדול שיהודים רבים הפכו למתייוונים אז, ולצערנו גם היום. למה? כי הם לא הבינו את הנקודה העיקרית של היהדות, כי מה רע במעט תרבות יוונית? עד שקמו מעטים, החשמונאים, ונלחמו כדי להציל את הרוח של עם ישראל.
 
המלחמה לא הסתיימה אז, היא עדיין קיימת בתוך כל אחד מאיתנו פנימה. אנחנו נדרשים תמיד להאיר ולפעול מתוך שמן טהור, מתוך כד השמן הפנימי שלנו. כד שמן כזה שלא נגמר. ושהכד הוא "פך שמן טהור" הוא מתמלא ונותן לנו כוחות מחודשים להאיר, לקום ולנצח.
 
השבוע יחול יום יט בכסלו, חג הגאולה של האדמו"ר הזקן – "בעל התניא" וה"שולחן ערוך". ביום זה השתחרר אדמו"ר הזקן מהכלא ברוסיה. יום זה נחגג בשמחה ובהפצה גדולה בכל העולם, והוא אף נקרא ראש השנה לחסידות חב"ד ואפילו מאחלים בו "גוט יום טוב".
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
והנר, הוא עדיין בוער
נשק  אחר
נס או מאמץ אנושי?
 
ומה הייתה סיבת מאסרו של הצדיק? באותה תקופה היו יהודים שהתנגדו לשיטת החסידות ותלמידי רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זיע"א. מצד אחד, תלמידי הצדיק חיזקו את עם ישראל, הפיצו את החסידות ועוד. ומצד שני, להבדיל, באותם ימים פרחה תנועת ההשכלה שהפיצה בדיוק את ההיפך. המתנגדים הלכו והלשינו בפני השלטונות הרוסיים על אדמו"ר הזקן שהוא מורד במלכות. במהלך החקירות, נשאל האדמו"ר שאלות קשות ומכשילות, ואחת מהן היא "האם אתה מאנשי הבעל שם טוב?" אם הרבי היה עונה "לא" היו משחררים אותו מיד, אך הוא אמר את האמת, הוא לא רצה להיפרד מרבו – רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע אפילו לא לרגע אחד, אפילו לא למראית עין, אפילו לא במחיר החופש שלו!
 
זה להיות מחובר לכוח המשלח. האדמו"ר היה מחובר לכח המשלח שלו, למקור שהדריך ולימד אותו (וידוע שהבעל שם טוב הקדוש התעניין ונתן הוראות מדויקות בדבר חינוכו של אדמו"ר הזקן, עד שגדל והיה מתאים להיות תלמידו. כך זכה שנשמותיהן הקדושות של הבעל שם טוב הקדוש ותלמידו המגיד ממזעריטש היו במחיצתו בזמן שהותו בכלא). ניצחונו הגדול היה שכאשר יצא מהכלא התורה שלו הופצה בעוצמה גדולה בעולם כולו.
 
לא בכדי חג הגאולה חל בחודש כסלו. זה מחזק ומדגיש את העניין של החיבור למשלח, וזה מה שנותן כוחות ועוצמה. ויהי רצון שנזכה לאור הגאולה במהרה בימינו, אמן.
 
 
* * *
טליה לוי (B.A בחינוך) עוסקת בתחום כבר 12 שנה. מדריכת כלות מוסמכת. ניסיון רב בתחום הכתיבה והחריזה, עוסקת במודעות נפשית ורגשית על פי תורת החסידות. נשואה ואמא לארבעה, ב"ה. ליצירת קשר: talyalevi226@gmail.com

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה