מלכת הכביסה

החלטתי, מכיוון שאני מאוד אוהבת תכשיטים, שיהיה זה רעיון מקסים ואדיר לעצב לעצמי את התכשיטים שלי. העיצוב האחרון שעיצבתי יצא כזה גאוני שאני כבר ממליצה על עצמי כמועמדת לפרס נובל. היצירה, אם אתם שואלים, מורכבת מטבעת עם יהלום נדיר, אבל כזה שכל אחד יכול לאפשר לעצמו (איך, אל תשאלו אותי…). אבל יותר מהפרס, זה הדבר המדהים שהטבעת הזאת עושה.

ובכן, הפטנט של טבעת היהלום הזו הופך אותי לבלתי נראית. חכו רגע! יש עוד. לא רק שהיא מאפשרת לי לחמוק מהבית מבלי שאף אחד יבחין, אלא היא גם פותרת את כל בעיות הכביסה שלי בבית! איכשהו, עם איזו נוסחת קסם שאני אפילו לא יודעת, הבגדים מתכבסים ומתקפלים מעצמם כשהטבעת על היד שלי. הטבעת הזו גם מעניקה לי שליטה על כל העולם.

אני מלכת הכביסה!!!!! מישהו יכול לשים ברקע את הצחוק המרושע של ד"ר יצר בבקשה…

רק מה, הטבעת אבדה לי ואני לא מוצאת אותה. אני בטוחה שכמה שדונים פרצו לבית שלי ולקחו אותה להר האבדון, כי רק שדונים רעים אוהבים לגרום סבל לאנשים…

אז באותו יום, כשהוכרחתי לחזור לשגרת הכביסה, ביקשתי ממיסטר דרלינג (בעלי האהוב) להביא את הכביסה שנמצאת במייבש, כי הייתי צריכה סוודר לאחד הילדים. הייתי עסוקה בלהכין להם אוכל ולצעוק להם שיקומו כבר מהמיטה ויתארגנו, אתם יודעים, כל הכיף הזה שהורים חווים בבקרים… שגרת הבוקר שלנו היא משהו כמו המלחמה משר הטבעות, חמשת היצורים יוצאים לקרב בלתי מתפשר עם אמא המרושעת כדי לבטל את השליטה שלה על היבשת האמצעית, או אם תרצו – הבית.

באמצע כל השיגעון הזה, בעלי מגיע לסלון עם גיגית מלאה בגדים. אני שולפת במהירות את הסוודר ליצור. אבל מסתבר שהיצור בכלל בחדר ולידי עמד יצור אחר. מיד אני מחפשת עוד סוודר ומעבירה אותו ליצור הנכון, רק שהפעם הסוודר הוא הלא נכון.

סוף סוף זה קורה, כולם בחוץ. זה הרגע בו אני משחררת אנחת רווחה ומתחילה לטפל בבית.

מאמרים נוספים בנושא:

יהלומים שלי

בלוז לכביסה

אוהבים כביסה

רק בן אדם?!?

המריצה

בחיים יש גם הפתעות
הברכה הגדולה

היהלומים האמיתיים

לבן ומבריק
בעמק היהלומים

כשהגרוע מכל קורה

וידוי של בעל

הבעל שאני צריך להיות

שעה תמימה עברה עד הגעתי לגיגית הכביסה שחיכתה לי בסבלנות רבה שאקפל את תכולתה. שלפתי מגבת ושמתי לב שהיא לחה. אמממ…. זה מוזר. משכתי את הסוודר של התינוק, ידעתי שיש עליו כתם מהארוחה של אתמול. הכתם נעלם, אבל הסוודר היה די מקומט. משכתי את הבגדים בזה אחר זה וקיפלתי תוך שאני תוהה ביני לבין עצמי למה הכל נראה קצת שונה. שכנעתי את עצמי שהבעיה אצלי, לא המייבש. אבל אז, הגעתי לתחתית הגיגית.

הגרביים הסתכלו עליי וחייכו. הנחתי שהם שמחים לנשום שוב. נדמה לי אפילו ששמעתי אותם צוחקים עלי כשהוצאתי את כל הערימה והתחלתי להתאים ביניהם. לכולם בבית יש גרביים שחורות ומכל הגדלים, מה שהופך את משימת ההתאמה לקשה עוד יותר… החשדות שמשהו לא בסדר עם הכביסה רק גברו, ובשלב הזה כבר התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר עם מכונת הכביסה שלי. וכנגד שיקול הדעת הטוב ביותר שלי, הרחתי את הגרביים. "ריבונו של עולםםםםםם!!!" ניסיתי להניח את כוס הקפה על השולחן. לא, זה לא יכול להיות, הוא עשה את זה שוב?!?

קראתי-צעקתי למר נפלא שיבוא. "מאיפה הוצאת את הבגדים האלה?" מיד האשמתי אותו. "מהמייבש!" הוא ענה מופתע מהשאלה שלי. כן, זה קורה שוב. "ואיזה מבין השניים הוא המייבש?" שאלתי, יודעת את התשובה. "זה שמצד שמאל" הייתה לו החוצפה לעצבן אותי? "זאת מכונת הכביסה…. (וכאן ברשותכם מחקתי כמה מילים שלא היו עושות טוב לעורכת…)!" הסברתי בחינניות.

"למה כביסה יבשה נמצאת בכלל במכונה?" אבא שבשמים, הוא שאל ולא הצליח להבין למה.

'כדי לאתגר את המוח שלך' רציתי לענות לו. אלא שאז פתחתי בהסבר מזורז וקל להבנה – "אני מחכה שהמכונה תתמלא ואז אפעיל אותה!"

ושלא תיטעו, בעלי הוא אדם חכם בצורה לא רגילה. הוא מסוגל לטפל ב-30 פרויקטים בבת אחת כשכולם מסודרים בראש שלו עד לפרטים הקטנים. הוא חושב מהר, הוא חד כתער ויש לו טונות של היגיון בריא. אלוקים, אני מקווה שהוא לא יקרא את זה. האגו של הגברים מסוכן מאוד כשהוא מתנפח.

אבל אל תדאגו, יש לי את הדרכים שלי להוריד את האוויר ומהר. אז נכון שהוא חכם בצורה לא רגילה, אבל עד שזה מגיע לכל מה שקשור לבית. אני יודעת שהוא לא הגבר היחיד עלי אדמות שהמוח שלו נמס ברגע שהוא נכנס בשער המיסטי אל המימד התשיעי המופלא אם כי המבלבל, כשזה מגיע לבית שלו. גברים… אתם יודעות, אנחנו צריכות לרחם עליהם. כי איך יכול להיות שגבר יהיה חכם בתחום מסוים וההיפך המוחלט בתחום אחר? כלומר, האם זה באמת קשה לדעת דברים בסיסיים בטיפול בבית, כמו להכין מקרוני? מה כבר יקרה אם אבקש מבעלי שיכבס את הבגדים – מההתחלה ועד הסוף? ובכן, הוא ישלח את הכביסה למכבסה ושהם ישברו את הראש. אולי אני צריכה לאמץ את הרעיון?…

נדמה לי, שגברים מקבלים החלטות חצי הגיוניות כדי לנצל את תאי המוח שלהם על דברים כמו עבודה ועבודה ועבודה… בעוד הם בוחרים לכבות אותם לחלוטין כשהם צריכים לעזור קצת בבית או לעשות קניות.

ככלל, אנו בני האדם לא כל כך שונים. ואני בהחלט מתכוונת גם לנשים. לצערנו, רובנו – גברים ונשים – בוחרים להשתמש ביכולות העצומות של המוח על דברים חסרי משמעות, כמו הרכילות האחרונה על כל מיני סלבס או במחשבות קדחתניות על 'איפה אוכלים הערב?'

המוח – המתנה המדהימה שהקב"ה נתן לנו, העיניים, הגוף, הרגשות… מה אנחנו עושים איתם? כמה מרווח זמן ומוח אנחנו מבזבזים על שטויות? אתם מבינים, נכון? אך בעיקר, השורה התחתונה היא – האם אנו חיים את חיינו כדי להשיג את המטרות שלשמן נוצרנו, או שמא מה שהשגנו הוא בדיוק ההיפך?

הימים הם ימי התעלות אדירים, וכדאי לנצל את הזמן לחשבון נפש ולמחשבה על המתנות היקרות שקיבלנו מאבא שבשמים ועל הדרך בה אנו משתמשים בהן.

ואם כבר שאלתם אותי מה יקל עלינו לעשות את זה, אז אני ממליצה על שני דיסקים נפלאים של הרב שלום ארוש – הדרך אל האושר ומוח נקי. לי הם עשו ממש טוב!