מעל הכוכבים והמזלות

הטבע קורא תיגר – תחזיר, תתפרץ.
אך כאשר בורא עולם רואה שאדם
מתעלה מעל טבעו, שמונהג על ידי
מזלות וכוכבים, כל מה שנשאר לו הוא
רק לצחוק כל הדרך לבנק…

מי שנוהג לפי הטבע, נשלט על ידו.

הקב"ה מתגלה לאברהם (פרשת לך לך) ואומר לו: "לך לך מארצך". מפרש רש"י: "צא מההצטגננות שלך".

אברהם אבינו ראה בכוכבים שהוא לא יזכה לחבוק ילדים משל עצמו. ואכן, על פי דרך הטבע לא יכלו אברהם ושרה להביא ילדים לעולם. אך אז התגלה השם לאברהם ואמר לו: "הפסק לחזות את עתידך בכוכבים, כי לא הם אלה אשר אוחזים במושכות השליטה עליך. אתה לא מונהג בדרך הטבע. וכמו שנאמר: 'לאברם אין ילדים, אך לאברהם יש. לשרי אין כוח הולדה, אך לשרה יש גם יש'". הקדוש ברוך הוא הוסיף להם את האותיות משמו הקדוש: י' , ה'. ועל כן עם ישראל מעל הכוכבים ומונהגים על ידי השגחתו הבלעדית של השם יתברך.

כל יהודי באשר הוא צריך ללכת בדרך הישר, לשמור ולקיים תורה ומצוות, ולגרום נחת לבוראו, ובכך זוכה לעלות מעל הכוכבים והמזלות. כל מעשה טוב יכול לשנות את הטבע, וחס וחלילה להיפך, אם סוטה אדם מדרך האמת הצרופה, הרי שהוא עובר להיות מונהג באופן ישיר על פי דרך הטבע. וזה מובן מאוד. אם אדם עושה מה שנראה לו טבעי לעשות, או שהוא מחליק עם הטבע שלו, אז הטבע שולט עליו.

למשל, אדם שלא שולט בכעסו וטוען שאין ברירה כי זהו טבעו – להיות קפדן, עם אופי זה ירד לעולם ואיתו ישאר לעד… אכן, במצב כזה ישאר כעסן לעולם, וישנם סיכויים רבים שלחץ דמו יעלה וינסק לגבהים, משום שלפי דרך הטבע בעל חימה ואדם עצבני צפויים פי כמה וכמה ללחץ דם גבוה ולהתקפי לב מאשר אנשים רגועים.

דוגמא נוספת: אדם שעובד הרבה, כמו שאומרים: "מצאת החמה ועד צאת הנשמה", בטענה שאין אפשרות אחרת, שזהו חוק טבע שאם עובדים אז מתפרנסים, וכשלא עושים כך אין הפרוטה מצויה. אותו אחד הופך בלי לשים לב לקרבן עבודה של הטבע. נוכל לראות אנשים מסוגו שרוב הזמן עובדים ודווקא להם חסר כסף, ואז הם מוסיפים שעות עבודה ומתפלאים להיווכח… שעדיין חסר להם. כך נוצר מן גלגל מטורף שאף פעם לא יעצור.

אותם אנשים בכלל לא מצליחים להבין את אותם אברכי כולל, מלאי חכמה ואושר רב, המלווה בסיפוק עצום מלימוד התורה. כיצד הם חיים? איך הם גומרים את החודש? לרוב בלי חובות? אנשים שחיים על פי דרך הטבע לעולם לא יבינו מדוע הם – שמרוויחים כמה אלפים בחודש – נשארים בסופו של דבר עם אובר בבנק ופניהם תדיר כבושות בקרקע מרוב דאגה לעתיד. אם זה עקב הדולר שירד, או בגלל המניות שנמצאות בשפל. ואילו האברכים שמרוויחים אלף שמונה מאות לחודש, ואולי עוד כמה גרושים מן הצד, חיים בשלווה ובנחת ויש להם זמן לעזור ולהיות עם המשפחה.

התשובה לכך היא אחת: מי שנוהג לפי הטבע, נשלט על ידו. ומי שמאמין בהשם ובהשגחתו ומחפש לשמחו בכל רגע, זוכה לראות ניסים מעל לדרך הטבע. ובאלף שקלים שלו השם מכניס ברכה מרובה, ואז יש לו פחות הוצאות ונחסכים לו טיפולי שיניים או צינור שמתפוצץ וכו'.

לאור כל הכתוב לעיל, בל נחשוב שצריך לשבת בחיבוק ידיים, שהרי כל בן אדם לפי דרגתו צריך לעמול ולעשות השתדלות מסוימת. שלא כמו אותו טיפש שנקלע לשטפון באמריקה, בהתחלה הוא עדיין יכל ללכת, אך המים המשיכו לטפס ולעלות והוא נכנס לבניין ועלה לקומה הראשונה. הביאו לו סירת הצלה, אך הוא אמר: אני חפץ שרק השם יציל אותי. המים המשיכו לעלות והאיש טיפס במעלה הבניין. הביאו לו מנוף ולאחר מכן, מסוק. אך האיש לא אבה לכלום. וכל הזמן אמר: אני מאמין בהשם שיוציא אותי מפה. בסופו של דבר טבע המסכן במים השוצפים שכיסוהו…

רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבינו נחמן מברסלב זי"ע, כתב (בליקוטי הלכות) על כך שהשם יתברך מוריד שפע לעולם וההשתדלות מהווה ככלי. נדרשת השתדלות קטנה בכדי לקבל את השפע. אך הצדיקים הגדולים, ביטחונם כה רב, עד שהם אינם זקוקים להשתדלות ככלי משום שביטחונם הוא הכלי להורדת השפע.

ככל שאדם מאמין יותר שהקב"ה מפרנס אותו, ומה שהוא עושה זו רק השתדלות, כך פרנסתו תגיע יותר בקלות והוא לא יצטרך לעבוד קשה.

וממשיך רבי נתן ואומר: רוב עובדי הכוכבים והמזלות מאמינים שהקב"ה ברא את העולם ולא מתכחשים לכך, אך הם טוענים שהוא כל כך גבוה ומושל רק על העליונים ומקום משכנו הוא בשמים בלבד. אך אנו יודעים שלא כן, השם יתברך ממשיך להנהיג את העולם, על כל פרטיו ודואג לכל בריה ובריה באשר היא. זוהי, אם כן, הסיבה שבשלה הגויים מונהגים בדרך הטבע ונשלטים על ידי הכוכבים והמזלות.

מסופר על המשגיח מקמניץ, שפעם שהה בשוויץ למטרת איסוף כסף לישיבתו, והיה מתפלל בבית כנסת מסוים עם עוד כמה משולחים כמותו. אותו משגיח הקפיד מאוד לא להתפלל אחרי זמן תפילה. ויום אחד הוא שם לב, שאם יתפלל בבית הכנסת בו היה רגיל להיות, יתכן מאד שיפספס את זמן התפילה, עקב השעות שהשתנו. לכן הלך לבית כנסת אחר ובו התפלל שחרית. לאחר כמה שעות פגש אותו משולח ואמר לו שעקב אי הגעתו הפסיד הרבה כסף. כי באותו בוקר שהה במקום נגיד מצרפת וחילק לכל אחד מאה פרנק. וסיים אותו משולח: "אני בלי הביטחון, הרווחתי מאה פרנק. ואילו אתה, עם כל ביטחונך הפסדת אותם".

הגיעה שעת צהריים, והמשגיח נכנס לתפילת מנחה בבית הכנסת הרגיל, ולהפתעתו ראה את הנגיד מצרפת. הוא ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שלו וקיבל אף הוא מאה פרנק. לאחר מכן ישב המשגיח ולמד בין מנחה לערבית, כשלפתע ניגש אליו הנגיד ונתן לו שלוש מאות פרנק נוספים, באמרו כי שאל את גבאי המקום לגבי ישרותו ונענה שאכן, המשגיח הזה הינו אדם ישר. ובערב, שוב בא אליו הנגיד ואמר שהגיע מצרפת עם סכום מסוים שהפריש לצדקה, ומחר הוא חוזר לביתו. על כן הוא מעניק לו בזאת את כל מה שנשאר. קרי: אלף פרנק!! אותו משולח עמד נדהם והודה למשגיח: "אכן, בזכות ביטחונך קיבלת סכום שכזה. אילו היית מגיע בבוקר לא היה הנגיד שואל עליך, שכן היית אחד מכולם. אך מכיוון שהקפדת על זמן קריאת שמע, זכית לכזה נס מאת הקב"ה. שלא על פי דרך הטבע".

זהו עצם העניין. כאשר אדם משקיע את כל מחשבתו באיך לגרום נחת רוח לבוראו, אז השם יתברך מסובב בשבילו ניסים.

רבות מסופר על פעמים בהן עשו אנשים מעשים שהיו כמעט מעבר ליכולתם, כמו לא לענות לפגיעה ואף לדון לכף זכות, שזה ממש נגד הטבע, הקורא תיגר להחזיר או להתפרץ. וכאשר בורא עולם רואה שאדם מתעלה כך מעל לטבעו, הוא מחזיר לו שפע, טובה וברכה ומבטל מעליו גזירות קשות.

וזה מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו: התעלה על עצמך, יהודים נשלטים מעל חוקי הטבע, בתנאי שהם עושים רצונו של מקום. עם ישראל בלבד זכו לקריעת ים סוף ורק קומץ מכבים צדיקים ניצחו צבא שלם של רומאים. רק בניו האהובים של הקב"ה זוכים לחוש כל העת באהבתו יתברך. בתפילה שנזכה להיות מונהגים על ידי אבינו מלכנו בלבד, שיקרב לנו את הגאולה במהרה בימנו, אמן!