ניסוי הסטודנטים המבוהלים
לאחר שחלפו רק שעות מעטות, צף הכל במהרה בעיני רוחם של הסטודנטים. תוצאות הפלט הדהימו את החוקרים. אותה תוצאה, פלט לא רגוע, משתולל. קווי הרישום שלו עלו וירדו בפראות...
לאחר שחלפו רק שעות מעטות, צף
הכל במהרה בעיני רוחם של הסטודנטים.
תוצאות הפלט הדהימו את החוקרים.
אותה תוצאה, פלט לא רגוע, משתולל.
קווי הרישום שלו עלו וירדו בפראות…
מחשבה בודדת חולפת במוח – פרק 3
הדרכה בתרגיל מהיר
השורות הבאות הן חלק מראיון שערכה הגב’ חיה הרצברג (עבור עיתון "משפחה") שבו תיארה את חייה של גב’ קולט אלבוקר מוסקט ואת שיטתה בדמיון מודרך שהקנתה לה מהלכים רחבים בעולם. אנו מביאים כאן את עיקרי שיטתה ומדלגים על הפרטים הביוגרפים שלה.
"הריהי מנתחת בלא אזמל, פסיכולוגית ללא ספה, מאבחנת ללא הצילומים והמכשירים. קולט – לדברי תלמידיה הוותיקים – ניחנה בכושר ‘לראות’. היא ‘רואה’ אנשים במהירות, מרגע אחד היא קולטת מהי הנקודה הכאובה, מהיכן התחיל הכל. מה שתפתח ממה, ולמה, אין זאת אומרת שהיא מרחיבה על כך את הדיבור. נהפוך הוא: קולט לעולם אינה עוסקת בעבר, רק בהווה, ובעתיד, וכמובן, בעתיד טוב יותר. קולט מטפלת רק באמצעות המחשבה, הדמיון וכוח הריפוי הפנימי שכל גוף מצויד בו.
עד היום היא עוזרת לאנשים מדי יום. בבוקר – מתקיימים בביתה שיעורים לתלמידים ותיקים וחדשים, רבים מהם אנשי מקצוע. אחר הצהריים, מדי יום ביומו, היא מקיימת ‘בית פתוח’. מעלתה הגדולה של קולט – אומרת תמר ברגמן, תלמידתה – שתמיד היא כאן. היא פשוט נמצאת תמיד, לרשות כל מי שנזקק לה.
ובלילות, אחרי שנועלת קולט את דלתה ואחרוני התלמידים עוזבים את ביתה – אז מתחילים הטלפונים. תלמידיה מארצות הברית, מצרפת וממקומות נוספים בעולם מתקשרים ודורשים בעצתה. קולט ממעטת לישון. עד השעות המאוחרות היא קשובה, ומייעצת. ולכולם – בהתאם לדרכה ולשיטתה: בקצרה, בחדות, בלי לדשדש כה וכה בביצת הרחמים העצמיים".
לפני שנים אחדות באה אליה נירה, לדרוש בעצתה. פניה של נירה היו אפורים כשהגיעה אליה לראשונה, וחרוצים באין סוף קמטוטים. עיניה היו כבויות. לפני שבאה לקולט, עברה נירה צנתור שנכשל. הרופאים אמרו שהיא זקוקה לניתוח לב פתוח, ונירה הייתה מתוחה, עצבנית וסבלה מחולשה מתמדת. קולט הדריכה אותה לבצע תרגיל כזה: "עצמי את עיניך. את רואה את עצמך שוכבת על החול, על שפת הים. את חופנת חול בידך הימנית ונותנת לו להחליק אט אט בין האצבעות עד שנשאר גרגיר חול אחד. הוא נהפך לספירלה קטנה, מבריקה, בצבע זהב. את לוקחת את הספירלה ומעבירה אותה על ליבך. הלב פועם, רגוע וצעיר".
מחשבה מחוללת פלאות
בפעם אחרת אמרה כך: "את מטאטאה את הכניסה לביתך מעלי שלכת. את מתכופפת ומרימה עלה מת. את מחזיקה אותו בכפות ידייך ורואה כיצד העלה מוריק. מתמלא עסיס, את פותחת את רוכסן מפתח הלב, ושמה את העלה על הלב. העסיס הרענן עובר אל הלב. את מסירה את העלה מן הלב וסוגרת את רוכסן מפתח הלב".
היו אנשים אחרים עם בעיות לב, אנשים שנקלעו למתיחות בגלל היתקלות עם אנשים שאיתם היו מתעמתים, היתקלויות אלה גרמו להם למתח פנימי רב שסיכן אותם. להם המליצה קולט לערוך פיוס שתחילתו בדמיון: "אתה עומד פנים מול פנים עם אדם שבחרת. שניכם פותחים את רוכסן מפתח הלב. שניכם מוציאים את הלבבות שלכם ומביאים אותה זה אל זה. הם נוגעים זה בזה, לב בלב. כשהם פועמים בהרמוניה זה עם זה אתם מחזירים את הלבבות למקומותיהם…"
למחשבה, אומרת קולט, כוח עצום לחולל פלאות! אדם יכול לכווץ את עצמו לממדיו של גרגר חול, ולגדול ממנו לכל דבר ולכל גודל שירצה. אלא שאין את נפשה לחטט בעבר. כאשר באים אליה אנשים לדרוש בעצתה, הרי ראשית לכל היא – אל"ף: מעמידה אותם במבחן. בי"ת: אם עמדו בו, היא מדריכה אותם בתרגול מהיר, חד, כמו אבחת סכין אחת. פעמים רבות די בזאת – המיקוד החד עוזר למתמודד לראות לפניו דרך חדשה פרושה, דרך ללכת בה ולא להיכשל עוד. לפעמים שבים האנשים אל קולט, לאחר שעשו תחילתה של עבודה, והיא מדריכה אותם עוד. וכאשר נדרש טיפול מעמיק יותר, היא מפנה את הפונים אל אחד מתלמידיה בעלי המקצוע.
פסיכולוגים רבים נעזרים בשיטתה הטובה, החסכונית והיעילה. בארצות הברית חי פסיכולוג מפורסם, תלמיד ותיק של קולט ששמו ג’רלד אפשטיין. ד"ר אפשטיין הוציא ספרים אחדי וגם הקים את "מכון ג’רלד אפשטיין", שבו מטפלים באנשים בשיטה שאותה המציאה ופיתחה קולט.
"אדם יכול לעשות תרגילים גם עם עצמו?" אני שואלת את קולט במרפסת הקטנטנה, על ספסל האבן המרופד בכריות נעימות. "בהחלט", משיבה קולט באנגלית נוקשה, "אדם יכול לעזור לעצמו. לפני כל תרגיל, טוב לשבת ולנשוף שלוש פעמים עמוקות, ואז לראות את המראה הנחוץ, המרפא. קצר, כמה שיותר קצר, יותר טוב. המחשבה לא מספיקה לנדוד, יש לדברים קצרים עוצמה חזקה. לצאת מן הגוף, לטייל במקום אחר, לעשות את הדבר הנדרש – ולחזור. כל אדם יכול לעזור לעצמו, אחרי שמבינים את העיקרון, ואין עוד צורך במורה פרטית".
בעבר היו לקולט קשרים הדוקים עם העדה החרדית בירושלים. כשעלתה כבר המתינו לה כאן תלמידיה ששמעו את שמעה באלג’יר ובצרפת. היא טיפלה בעולים חדשים, בישראלים ובאנשי המעברות. גם ראשי הישוב הישן בירושלים שמעו עליה ושלחו אליה אנשים שחלו ולא הצליחו להירפא. היא גירשה שדים ודיבוקים שאנשים דימו כי השתלטו עליהם ותמיד הייתה מזהירה את האדם מראש: כשתבוא יהיה עליך לעשות תרגילי דמיון מודרך. כל מה שיעלה בפגישות יעלה מתוכך, יהיה עליך להסיק את המסקנות! ואנשים ראו, פתאום, דברים שמעולם לא שיערו כי הם קיימים בתוכם. ועם כל הכאב והסבל, הייתה ההתמודדות כעת בריאה יותר.
כאשר ביקרתי אצל קולט, ביקשתי ממנה לתת לי תרגיל אחד של דמיון מודרך. היא הדריכה אותי בתרגיל ניקוי בסיסי: "עצמי את עינייך", אמרה קולט, "נשמי שלוש פעמים עמוקות, ראי את עצמך במטבח. קחי כוס זכוכית ושטפי אותה שתהיה מבריקה. הניחי את הכוס בכיור מלאה מים. צאי מן המטבח ושטפי את פניך במים, חושי את הניקיון, את הרעננות, חזרי אל המטבח, קחי את הכוס, ברכי ושתי. הרגישי את המים בתוכך – זורמים לכל מקום, מנקים, מרווים, מחיים. החזירי את הכוס אל הכיור, פקחי את עינייך".
תרגיל נוסף: "עצמי את עינייך, ונשפי שלוש פעמים עמוקות. צאי מן הבית שלך, ולכי עד שתגיעי לשער סגור. פתחי את השער והיכנסי לתוך גן גדול. בין העצים זורם נחל. עמדי ליד הנחל, הקשיבי לעצמים, לזרם המים, לציוץ הציפורים. שטפי את פנייך במי הנחל, חושי את ניקיון המים על פנייך. שתי ממימי הנחל. עכשיו צאי מן הגן, סגרי את השער, חזרי לבית, פקחי את עינייך".
תרגילי דמיון מודרך אינם חדשים לי, כבר עשיתי בהם שימוש לא פעם בעבר. אבל כאן בשיטתה של קולט אבולקר מוסקט פגשתי את התרגילים הקצרים, תרגילי זמן ההווה רבי העוצמה. נפרדתי מתמר, נפרדתי מקולט, חזרתי אל ביתי ותרגילים קצרים רבים עד אינסוף ליוו אותי.
ניסוי הסטודנטים המבוהלים
הרשימה הבאה הינה רשימה על דמיון. על דמיון מודרך. רשימה, על השפעתו האדירה של כוח זה על אישיותנו, על התנהגותנו ואפילו – על בריאותנו. במאמרה של גב’ חיה הרצברג, קראנו מעט על השימוש בדמיון. היא העלתה את דמותה המרתקת של גב’ קולט אלבוקר מוסקט העוסקת בהצלחה ניכרת בריפוי באמצעות הדמיון המודרך. אנו מבקשים, ברשימה זו, להרחיב מעט את הידיעה בנושא חשוב ובסיסי זה שחיינו תלויים בו.
כדי שתבינו מה ברצוננו להסביר, קראו על הניסוי הבא שערכו חוקרים אמריקניים:
הם הושיבו קבוצת סטודנטים וחיברו לפינות שונות בגולגולתם אלקטרודות. אלקטרודות אלו היו תקועות במכשיר הקרוי אנצפלוגרף – מכשיר המודד את גלי המוח כשם שהאלקטרוקרדיוגרם מודד את פעימות הלב. על הסטודנטים השלווים נפלה פתאום חרדה עמוקה. בלא שציפו לכך נפתחה הדלת ומבעדה התפרצו לעברם מספר כלבי רוטוויילר אימתניים. ליבם של הסטודנטים, הקשורים למכשיר הבודק את תגובותיהם, עמד להתפקע מפחד. אולם, ממש רגע לפני שהכלבים עזי הנפש עמדו להתנפל עליהם, הוצאו הכלבים במהירות מן החדר.
לסטודנטים הייתה רווחה. אבל, לא לזמן רב. עורכי הניסוי לא הותירו להם זמן להתאושש. נשים מחופשות כמכשפות קלאסיות, נכנסו לחדר ובזעקות אימה התקרבו אל הסטודנטים, כדי לנעוץ בהם את ציפורניהן הארוכות והחדות. ובעוד הם מנסים להשיב את רוחם מן ההתקפה השנייה עליהם, התקפת המכשפות, נצמדו בקדמת החדר צלפים שפתחו עליהם באש רובים. הכדורים שרקו מספר סנטימטרים מראשם.
אפשר לשער את הפחד ואת ההתרגשות שאחזו בהם. לאחר שנרגעו מעט, בדקו החוקרים את הפלט של האנצפלוגרף. הפלט הראה על מצבי גלי המוח בשעה שחווה את אותה חוויה קשה משולשת זו. הגרף של הקו הרשום לא היה קו רציף ארוך כי אם עלה וירד בלא הרף בשעת האירוע. גלי המוח שנרשמו על פלט האנצפלוגרף הצביעו על פחדים ועל התרגשות שעה שחוו את החוויה המוזרה והמפחידה.
המסקנה הייתה ברורה ופשוטה. המוח מגיב לחוויה רגשית עזה. חוויה כעין זו משפיעה על האדם, חודרת עמוק אל תת המודע ונטבעת שם באישיותו של האדם. (אגב, כידוע, תת המודע קובע מי אנחנו ומה אנחנו, כפי שעוד קבע לפני דורות ולפני הנחת המדע גאון המוסר רבי ישראל מסלנט, בדברו על הכוחות הבהירים באדם ועל הכוחות הכהים).
וכאן, אנו מגיעים לעיקרו של הניסוי המעניין. אחד החוקרים טען ובצדק את הטענה הבאה: התהליך שאותו צפינו היכן התרחש? במוחו של המתנסה! בעיני רוחו קלט את מראה הכלבים המאיים עליו ותמונה זו גרמה לו את ההתרגשות הקשה שתוצאותיה היו השינוי בגלי המוח. הכלבים רק עוררו את ההתרגשות – אבל ההתרגשות עצמה והפחד התחוללו עמוק בתוכו. יוצא, שהכלבים הם רק הגורם לסערה האמיתית המתחוללת ולא בחוץ.
כדי לבדוק מסקנה זו, נערכו החוקרים לקראת הניסוי הבא: הם חיברו את הסטודנטים פעם נוספת לאלקטרודות האנצפלוגרף. הפעם ביקשו מהם להיזכר בחוויות הקשות שאותן חוו אך לפני שעות מספר. להיזכר, בעיני הדמיון במה שעבר עליהם בצורה חיה ומלאה. לחשוב על הפחד ועל ההתרגשות שנלוו להם. לחשוב על כך עד שמה שקרה להם יחיה בחווייתם הפנימית, יעמוד בזיכרונם חי לנגד עיניהם. הסטודנטים ערכו את הניסוי הזה, ולאחר שחלפו רק שעות מעטות, צף הכל במהרה בעיני רוחם. תוצאות הפלט של האנצפלוגרף הדהימו את החוקרים. אותה תוצאה, פלט לא רגוע, משתולל. קווי הרישום שלו עלו וירדו בפראות.
המסקנה הייתה מהפכנית: מערכת העצבים של האדם מגיבה באותה צורה על חוויה אמיתית ועל חוויה מדומיינת. היא אינה יכולה להבחין בין השתיים. כלומר, יכול האדם לדמיין מצבים שונים והוא יגיב עליהם בהתאם. יותר נכון, יפעל בהתאם. אם ידמיין מצבים של הצלחה ובריאות, תושפע מכך מערכת העצבים ותפעל בהתאם וכן, חלילה, להיפך. ניסוי זה הינו אפוא מולדת הדמיון המודרך, על כל השיטות שהתפתחו ממנו.
המשך במאמר הבא ב"ה.
(באדיבות מגזין "משפחה", מתוך המוסף החינוכי "לעצמי" – מסע הנשמה אל חינוכה העצמי והעצמתה האישית, מאת המחבר)
א' כסלו התשע"ה
11/23/2014
ספר מקולט אבולקר מוסקט בס"ד,אשמח אם משהו יודע האם קולט אבולקר מוסקט חיברה ספרים,מה הן המקורות שלה,מעין היא יונקת הידע שלה.אשמח לקבל תגובה או מידע.
א' כסלו התשע"ה
11/23/2014
בס"ד,אשמח אם משהו יודע האם קולט אבולקר מוסקט חיברה ספרים,מה הן המקורות שלה,מעין היא יונקת הידע שלה.אשמח לקבל תגובה או מידע.
א' כסלו התשע"ה
11/23/2014
בס"ד,אשמח אם משהו יודע האם קולט אבולקר מוסקט חיברה ספרים,מה הן המקורות שלה,מעין היא יונקת הידע שלה.אשמח לקבל תגובה או מידע.