שלוש נקודות החיבור
"אם אלוקים בירך אותנו עם ילדים הוא יעזור לנו לגדל אותם" הסברתי לה, "זה העניין של שלוש נקודות החיבור, השותפות. אנחנו לא לבד בעסק הזה!..."
אחת המטופלות שלי היא אישה מארצות הברית שמאוד רוצה ילד, אבל בעלה לא מוכן. אומנם יש להם ילד בן חמש, אך בעלה רוצה לחכות עד שחשבון הבנק יגדל יותר לפני שילד מספר שתיים יכנס למשפחה.
בעלה, איש עסקים מצליח. היא, עובדת במשרה חלקית. מהשקפת העולם שלה, כסף הוא לא הבעיה והמניעה.
אז מה כן?
בנקודה זו אני נזכרת באותם ימים כשבעלי ואני טסנו לארצות הברית לבקר את אמא שלו, שהייתה בשלב הסופני של המחלה האיומה – מחלת הסרטן. לקחנו איתנו את שלושת הילדים שלנו שהיו בגילאי ארבע, שנתיים ושלושה שבועות, כדי שסבתא לילי תראה אותם בפעם האחרונה בחייה.
שישה שבועות היינו שם. בעלי היה רוב היום בבית החולים ואילו הילדים ואני נשארנו בבית בו הוא גדל.
פרט לסיבה שהביאה אותנו לשם, חוויית השהות במקום שאנחנו לא רגילים אליו הייתה די נעימה. היה לי בית גדול רק לעצמי, הרבה אוכל והילדים צפו בסרטים מצוירים בכל פעם שהייתי זקוקה להפסקה.
תוך זמן קצר שמתי לב שברחוב הזה אין ילדים. כשיצאתי עם הילדים לטייל, אנשים עצרו ברחוב והתפעלו מהם ואני הייתי כל כך גאה בילדים שלי. נראה שכולם התרשמו מהעובדה שאני אמא שמטופלת בשלושה ילדים ועוד בגילאים צפופים כאלה. "איך אתם מסתדרים?" הם רצו לגלות את הסוד. היו גם אנשים, לפי המבטים שלהם, שפשוט חשבו שאנחנו מטורפים…
בוקר אחד, אחת השכנות הגיעה לשאול מה שלום חמותי. היא הייתה אישה יפה, קצת יותר מבוגרת ממני והיא לא הפסיקה להסתכל על התינוק שלי. "אני יכולה להחזיק אותו קצת?" היא ביקשה פתאום. ואני העברתי את הילד אליה בשמחה.
היא החזיקה אותו בעדינות, ליטפה את פניו הרכות ופתאום החלה לשפוך את ליבה בפני. "אני כל כך רוצה תינוק, אבל בעלי לא מוכן. 'את יודעת כמה כסף צריך לשלם לקולג' בימינו?' הוא תמיד שואל אותי כשאני מעלה את העניין, 'את יודעת כמה כסף צריך כדי לגדל היום ילדים?'…" כמה דמעות סוררות פרצו את הסכר וגלשו על הלחיים שלה.
מאמרים נוספים בנושא:
היא הסתכלה בהתפעלות על שני הילדים הגדולים יותר שהצטרפו למפגש. "וואו!" היא אמרה נפעמת, "את כזו ברת מזל! שלושה ילדים?!?"
הסברתי לה שאנחנו אנשים שמאמינים בבורא עולם, "ואם אלוקים בירך אותנו עם ילדים – הוא יעזור לנו לגדל אותם" הסברתי לה, "את מבינה, זה העניין של שלוש נקודות החיבור – השותפות. אנחנו לא לבד בעסק הזה".
"איזו חשיבה מקסימה. אבל אני לא יודעת אם זה יעבוד אצלנו. בעלי הוא אדם מאוד פרקטי" אמרה כשמבט רציני על פניה, "הוא צריך קודם כל שיהיה לו מספיק כסף בחשבון הבנק. חביבתי, את באמת ברת מזל" היא אמרה כשהכאב ניכר על פניה. "באמת ברת מזל".
כל כך ריחמתי עליה. רק מעצם המחשבה שצריך לחכות שיהיה ביטחון כלכלי מושלם ורק אז להביא ילד לעולם הזדעזעתי. וזה משהו שיכול לקרות עוד הרבה זמן! אבל עם אמונה גדולה וחזקה בבורא עולם אפשר לשחרר, בין אם אדם לא מרגיש שהוא מוכן ולמרות כל הספקות של "האם יש לי מספיק?". אנחנו נעשה את המוטל עלינו, ונהיה אחראיים כמובן, ולא נחיה במצב של "השהייה" עד שהכל יהיה כביכול 'מושלם' כדי לעשות את הצעד הבא.
אני לא מפחדת מהעתיד. אני גם לא צריכה תוכנית חסינה ללא תקלות.
באותו רגע כל כך הערכתי את האמונה של בעלי. בפעמים שאמרתי לו "אנחנו מצפים לעוד ילד" הוא תמיד שמח, למרות שכסף אצלנו היה באמת עניין. באותם ימים, הוא עבד כמורה וכתב ספרי ילדים. גרנו בישוב מרוחק בו החיים לא היו יקרים מי יודע מה. ובכל פעם שהייתי צריכה כסף, עזרתי לשכנות או לחברות וניקיתי בתים ועבדתי בגן ילדים. לא היה קל, אבל הצלחנו להסתדר. לא הרמנו ידיים ובטח שלא התייאשנו. זה לא היה כיף וגם לא רומנטי, אבל לא עצרנו שום דבר. כי עניות, לא בהכרח גורמת לאדם לצמוח ברוחניות שלו אבל היא בהחלט יכולה!
ולגדל ילדים בלי כסף זה משהו שיכול לעזור לבנות את הילדים על הצד הטוב ביותר, אם מתמודדים עם זה נכון.
הרב שלום ארוש מלמד אותנו בספרו הנפלא – חינוך באהבה, שעלינו להיות מאוד זהירים כשאנו מדברים עם בן/בת הזוג על נושא הכסף בבית, במיוחד כשהילדים בסביבה. אם מתלוננים או מתווכחים על נושאים כלכליים בנוכחותם – זה משהו מאוד הרסני ומשפיע קשה על נפשם. גם לתת להם להרגיש שאנו עצובים או מודאגים מהחשבונות וממה ואיך יהיה – זה משהו שיכול לגרום להם לאבד את הביטחון העצמי שלהם, ומצד שני – לעודד רצון חולני לכסף. הם יכולים לדחות חיים עם רוחניות אם זה יעמוד בקו אחד עם סבל כלכלי. כמובן, שהמשוואה הזו אינה נכונה והיא על פי זווית הראיה שלהם בלבד.
הרב מסביר שאנחנו צריכים להוות לילדים דוגמה של שמחה בחלקנו, וללמד אותם לדעת להמתין בסבלנות עד שיקבלו את מה שהם רוצים. וכמובן, להעריך את הברכות ששום כסף בעולם לא יכול לקנות!
ועוד משהו, ללמוד ולשתף את הערך הגדול שעומד מאחורי פעולה זו. אף אחד לא עני כדי לתת, אפילו במעט.
כדי להיות דוגמה מוצלחת לנקודות הללו אנחנו צריכים לעבוד עליהן בעצמנו, ולהרגיש אותן. זה לא קל, אני יודעת. הרבה מאוד תלוי בעבר שלנו ובדרגה הרוחנית בה אנחנו נמצאים. אבל זו זווית ראיה ששווה מיליונים!
בורא עולם, ברחמיו וחסדיו המרובים, עזר לנו מאוד והמצב הכלכלי שלנו השתפר להפליא. יש לנו כבר כמה ילדים נשואים וכך גם לחברים שלנו, שגם הם ממש לא עשירים. זכינו שחווינו את נס ההתערבות השמימית בחיינו, ובגדול!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור