תסמונת האמא המנדנדת

שלום לך רחלי,
 
אני נשואה באושר ואמא לילד מקסים בן ארבע, ובעלי ואני היינו רוצים להרחיב את המשפחה. הבעיה היא שאמא שלי ממש מתנגדת לרעיון. ההיריון הקודם היה כרוך בהרבה סיבוכים ואמא שלי לא רוצה שאסכן את חיי ואעבור את זה שוב. לא יודעת מה לעשות…
 
מאיה.
 
שלום גם לך מאיה,
 
תגידי, אנחנו תאומות? הפרידו בינינו בלידה? כי פתאום כל כך הוקל לי לדעת שאמא שלי לא האמא היחידה שסובלת מתסמונת האמא המנדנת (בראשי תיבות תא"מ). כי איך אמרו הזקנים של פעם? מסכנות אוהבת חברה…
 
מאמרים נוספים בנושא:
חמות וכלה – יש סיכוי?
מסר הפרפר: בבקשה אל תפריעו!
שלום בית, השטן והערפד
 
עכשיו ברצינות, בואי נסתכל על העניין מהצד שלה. בהנחה שכבר ראית רופא והוא אישר לך להיכנס שוב לתהליך הזה, למרות שזה יהיה כרוך בסיכונים מסוימים (אבל בטח לא כאלה שמסכנים את חייך) עכשיו צריך להתמודד עם המניעה הגדולה: אמא. למרות שמאוד מאוד קשה לנו להאמין בזה, האימהות שלנו באמת רוצות את הטוב ביותר בשבילנו. ותהיי בטוחה וסמוכה, קשה מאוד להאמין שזו האמת עם כל הביקורת והנדנודים שלהן.
 
הדבר הראשון שהייתי ממליצה לך הוא: להניח לאמא שלך. את עדיין התינוקת שלה, והבריאות שלך קודמת לכל, אפילו לחיים שלה. תשתדלי לא להגיב (גם אם זה קשה, וזה קשה) תני לה להוציא את זה מהמערכת שלה ותודי לה על הדאגה שלה כלפייך. עשי כל שביכולתך לא להכניס את הנושא הזה לשיחות שלכן, ואל תהפכי כל שיחה לעיסוק סביב העניין הזה, זה מוביל לריבים לא מעטים והרבה מאוד טיעוני הגנה מצידך. ולעולם אל תגידי לה שהיא לא מבינה. אח… אם רק הייתי יכולה לתת את העצות האלה לעצמי לפני כמה שנים…
 
אני לא רופאה, אבל הייתי אמורה להיות, אז העובדה הזו הופכת אותי למומחית בכל הקשור לדברים שקשורים או קרובים לרפואה. האבחנה הגאונית שלי על תא"מ הייתה צריכה להפוך לסדרה בהמשכים פופולארית, או לפחות לעשות ממנה כסף מהיר וקל… תא"מ היא תוצאה של אי תקינות גנטית שפגעה ב-99.9% מהנשים. הגנים משתנים ברגע שאישה הופכת לאמא. אחד הסימפטומים של תופעה זו היא חוסר היכולת להודות שהיא טועה מלאת דאגות לילדים שלה בלי פורופרציות. זו תופעה חשוכת מרפא וכל ניסיון לדכא את הסימפטומים רק מחמירים את המצב. אולי יום אחד מישהו ימצא חיסון לתופעה הזו, מי יודע?…
 
לכן, כל השתדלות או מאמצים מצידך לשכנע אותה שאת יודעת מה את העושה, שלך יש יותר מידע ואינפורמציה מאשר לה, או שהיא פשוט טועה – לא ישנו את דעתה. היא בעיקר לא תוכל לשמוע את החלק האחרון שמזכיר לה שהיא טועה. המילה הזו לא עוברת את מחסומי הדם-המוחי בראש האימהות הסובלות מסינדרום זה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
כל יום מחדש
כאן בונים גן עדן
לומדים  לאהוב
 
עכשיו, נתמקד באבחנה שלך. את ובעלך הייתם מאוד שמחים להרחיב את המשפחה ולהביא לעולם עוד ילד, אבל אמא שלך מתנגדת. אממממ… סליחה, אבל מי שאל אותה?? כמה שותפים יש בחיי הנישואין שלך? האם אני מזהה כאן משולש אהבה? בפעם האחרונה ששמעתי על זה, החלטות החיים של בני הזוג צריכות להיעשות ולהתקבל רק על ידי בני הזוג! ולא על ידי בני הזוג ואמא או אבא.
 
מכאן אני מבינה שהתמונה הרבה יותר מורכבת. מאיה, אני חושבת שאת באמת תקועה בדבר הזה שנקרא משולש אהבה, רק שאני לא בטוחה שבעלך אוהב את חמותו יותר מאשתו. זה סוג אחר של משולש אהבה. למעשה, זה יותר כמו המשחק "למשוך בחבל" רק שכאן מדובר בחבל אנושי. מכירה את המשחק הזה, נכון? שתי חברות או קבוצות, תופסות את קצות החבל וכל קבוצה/יחיד מושכים לכיוון שלהם עם צחוק היסטרי ברקע, מושכים בכל הכוח, נגררים על הרצפה… עוד לא הבנתי מה הקטע של המשחק הסדיסטי הזה…
 
בכל אופן, הנה כמה שאלות שיעזרו לך להבהיר את מה שקורה שם. האם את מוצאת את עצמך לכודה בין שתי נקודות שונות של השקפה וראיית החיים – בעלך ואמא שלך? הם את חווה זמנים קשים כשאת עומדת מול אמא שלך ומגינה על בעלך? האם היא ביקורתית כלפי בעלך וכל מה שהוא עושה? האם את תמיד פונה אליה כדי לשמוע, ובהמשך לקבל, את דעתה על דברים שהם לא מעניינה? ובעיקר – האם בעלך מתלונן שאמא שלך מתערבת בחיים שלכם???
 
אני חייבת לומר שהייתי במצב דומה. הדבר הכי טוב שעשיתי כדי לפתור את הבעיה היה, פשוט, לעבור לגור בצד השני של כדור הארץ (גרתי במיאמי, היום אני בישראל). ברירה אחרת הייתה לי? לא.
 
מאיה, הגיע הזמן לחתוך את החבל. את חייבת ליצור מרחק מסוים בינך ובין אמא שלך. את זה רצוי מאוד לעשות בדרך הכי יפה ולא לפגוע בה. שמרי על הגבולות בשיחות שלכן, אל תיכנסי איתה לדברים אישיים, אל תבקשי את עצתה בעניינים ששייכים לזוגיות שלך או לבעלך, גם אל תתלונני בפניה על שום דבר. הנה לך דרך לשקט ושלווה פנימיים. ואני מניחה שגם לה. אם את גרה בקרבתה, הפחיתי את הביקורים. ואם כבר הלכת לבקר, ודאי שהביקורים יהיו קצרים, קולעים ומתוקים, כולל הביקורים שלה אצלך.
 
והנה עוד כלל חשוב: לעולם, אבל לעולם אל תתלונני בפניה על בעלך! זה כמו לתת תחמושת לאויב ואחר כך להתלונן על מתקפות טרור. תלונות או כל דבר שנאמר על בעלך בפניה או כל אדם אחר, זה פשוט למלא את מחסני הנשק של אותו אדם נגדך. כל מה שתאמרי יכול לשמש נשק טוב מול בעלך. ומילים, כמו שכולם יודעים, כואבות יותר ממכה.
 
תהיי חזקה, מאיה. אני בטוחה שברגע שתבהירי את העניינים, את הגבולות שאת צריכה להציב מול אמא שלך, משולש האהבה יהיה אמיתי ויתקיים לנצח. ובעזרת השם, עם עוד הרבה שמחה.