תשובה: זירת היאבקות

תשובה: זירת היאבקות – חלק 1

תהליך התשובה דומה לתחרות היאבקות. כדי להתכונן כראוי, כלומר להתאמן, לקראת התחרות, תוודא שבפינה שלך בזירה נמצאים אנשים טובים. מכיוון שאתה נלחם בצד הטוב, יש לך אלפי מעריצים שקשורים אליך. המלווה היחיד שלך בזירה הוא הרצון שלך להילחם. בכל אופן, ברגע שנכנסת לזירה והפעמון מצלצל, אתה נמצא שם לבד. רק אתה והיריב שלך. אין שם אף אחד שיגן עליך מהיריב שכל רצונו הוא רק למעוך לך את הפנים.

כאשר אנו נלחמים בנטיות שלנו בזמן שאנו עושים מעשים לא טובים (להם אחראי היצר הרע), אסור לנו לשכוח שיש לנו הרבה דברים בפינה שלנו בזירה, אמנם בתוך הזירה אנו לבד אבל אסור לנו לשכוח שיש לנו פינה בה מחכים לנו. כי יש מי שרוצה לעזור, יש מי שמוכן לעשות הרבה מאוד בשבילנו. למשל, יש לנו רבנים שמלמדים אותנו יום ולילה. הם פרסמו כרכים על גבי כרכים מעבודתם וניסיונם רב השנים בהם אנו יכולים להיעזר בקרב מול התשוקות והתאוות שלנו. אנו לומדים שיש ביכולתנו לשמור עצמנו מכל מיני צרות ומקורותיהן. ויש לנו גם בתוכנו ממש מושגים בסיסיים של מה טוב ומה לא. גם אם לא למדנו מהם החוקים להתנהגות הולמת, לכולנו יש נקודות אור מוסריות שבאופן אינסטינקטיבי מראות לנו, בעזרת האור שלהן, מתי המעשים שלנו מקרינים מה נכון ומה לא. וחשוב מכל, השם בצד שלנו. הוא תמיד איתנו, מעודד אותנו לנצח את כל השדונים הפנימיים שבתוכנו ולאורך כל התהליך הזה, להביא את הנשמות שלנו קרוב יותר אליו.

היריב שלנו בזירה הם התאוות שלנו. הם תמיד שם, מחכות לרגע בו יצליחו לפתות אותנו למעשים לא ראויים. כולנו מתעסקים בקרב רוחני מתמשך עד המוות. בכל סיבוב בקרב הזה, הסיכויים גדולים. אבל אל תמעיטו בערכו של המאבק של הכוחות המטפיזיים, כי אם זה קורה, שהם מתגברים, אז זה מסיבה פשוטה, בגלל שאתם לא רואים עד כמה רציני הנושא הזה. נבראנו בעולם הזה כדי לקרב את נשמותינו לבורא עולם. היצר הרע וחילותיו, שבתוכנו, מפקד על המשימה על הצד הטוב ביותר (מבחינתו) ומוודא שזה לא יקרה. בכל יום, אנו נלחמים במאות קרבות כדי לחזק את הנשמה שלנו ולהגביר את כוחה על הגוף, להביא אור לעולם, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

הקרבות הללו אינם הקרבות הסופר-מרגשים שאתם רואים ב-WWE. הם מאוד מעודנים (ואולי גם מבוימים). בכל פעם שאתם מדברים על מישהו ויש לכם פתאום דחף לרכל עליו, דעו שהקרב רק מתחיל. בכל פעם שאתם רוצים להישאר במיטה במקום לקום ולהתפלל או פשוט לקום ולהתחיל את היום, הקרב רק מתחיל. בכל פעם שאתם הולכים ברחוב ולתוך טווח הראיה שלכם נכנס מראה של אישה שנראית טוב, וכל מה שאתם רוצים זה פשוט להסיט מעט את הראש כדי לחטוף איזה מבט או שניים מהמראה המפתה במקום להתמקד במשהו אחר, כמו קצה האף שלכם – הקרב רק מתחיל. הסיכויים הרוחניים של כל אחד מן הקונפליקטים איתם אנו מתמודדים הם עניין של חיים ומוות. יתירה מזו, כפי שהרב אליעזר רפאל ברוידא אומר לא פעם, הגוף יכול להתקיים בעולם הזה 70-80 שנה (כנאמר במזמור תהלים פ"א), אבל הנשמה נצחית. כל נזק שייגרם לגוף הוא זמני, מכיוון שהגוף הפיזי שלנו הוא זמני. פעולת החטאים, לצורך ההמחשה, הם כמו לכלכך מישהו. ולא רק, זה כמו להכתים את העיניים שבורא עולם נתן לנו, אם אנו מודעים או לא אבל אנחנו מרעילים את עצמנו ומכתימים את נשמתנו. והנשמה, כאמור, נצחית.

אפילו ברמה הפיזית חטאים הנובעים מטבע שכזה מסוכנים מאוד. לדבר על דברים רוויי תאווה, לבדוק כל הזמן את ההופעה החיצונית של הסובבים אותנו, וכן כל הפעולות שהדברים האלה מובילים אותנו – לכל אלה יש השלכה והשפעה על מצבנו הבריאותי. רבי משה בן מימון, הידוע כרמב"ם, מעריך ש-990 מתוך 1000 מקרים של מחלות קשות נובעים מהוצאת זרע לבטלה. הרמב"ם ידוע כאחד מן הרופאים הגדולים מלפני 1000 שנים.

אז כמו שאתם רואים, כשזה מגיע להחלטות שאנו עושים לגבי ההתמודדות שלנו בתחום המיני בחיי היומיום שלנו – ההחלטות שלנו הם עניין של חיים ומוות. לא רק חיים ומוות לעצמנו, אלא גם ברמה הרוחנית והגשמית של הקרובים אלינו והתלויים באיזון הפעולות היומיומיות שלנו.

כיום, כולנו חיים חיי בדידות. אנו יכולים לתקשר עם העולם שבחוץ באמצעות הטלוויזיה, אינטרנט והסלולארי, מבלי לצאת מפתח דלת ביתנו. סגנון חיים כזה מחזק את ההשערה שכל הפעולות שלנו רק פוגעות ומשפיעות בנו ובאנשים הקרובים אלינו. גם כשאנו עושים מעשים חיוביים, כמו לימוד תורה וחזרה בתשובה, אנו לוקחים סיכון כאשר אנחנו חושבים שההשפעה של מעשה אדיר שכזה היא די מצומצמת וממוקדת, שהיא לא יכולה להשפיע על דברים ותחומים אחרים בחיינו.

אנו צריכים להבין ש"ישראל ערבין זה לזה". זה אומר שלכל מצווה יש השפעה חיובית על כל יהודי, ואילו כל חטא מסכן את כולנו.

כאשר אנו חוטאים, באופן אוטומטי אנו מרגישים שהפגיעה נעשית רק ביקום הקטן שלנו ולא יותר מזה. אבל למה שלא נרגיש כך? כאשר אנו מתגברים על הפיתוי, אנו נאבקים לבד. כאשר משהו רע קורה למישהו אחר, אנו קוראים על זה. הדבר הכי טוב שאנו מצליחים לעשות הוא להזדהות עם האדם הזה. כאשר משהו קורה לנו, אנו מרגישים את זה באופן אישי. שוני זה גורם לנו להאמין שהמעשים שלנו משפיעים רק על הקיום הפרטי שלנו.

אבל זה לא העיקרון והערך היהודי. זהו טבע הרסני מאוד. לכל הפחות, הוא מפחית מהיכולת הפרטית שלנו להפוך את העולם למקום טוב יותר.

זה גם מרמז על כך גם כשאנו עושים משהו טוב ונכון בעצמנו. למשל, כאשר אנו כנים. או כשאנו מרסנים את החושים שלנו. לנו נראה שבמעשים שלנו איננו גורמים לשינוי. ויש לזה הסבר: העולם מסביבנו משתף פעולה עם החלקים הגשמיים שבתוכנו, כדי לשטות בנו עם המחשבה שלצעוד בוושינגטון זה מה שישנה את העולם, אבל לא התפילה. לא כנות. לא ריסון תאוות. הוא מאכיל אותנו באשליה ההרסנית שהמחאה על סך 25,000$ לאוניצ"ף תציל חיים, ואילו הימנעות ממראה לא הולם באינטרנט לא תועיל ולא תעשה שום דבר. מעשה כזה, כך אנו חושבים, לא מציל חיים.

השקר הזה נובע מהמיתוס המערבי. הוא לא יכול להיות חלק מן האמת. הוא רק מעצים את כוחות האופל והחושך שסביבנו, שהם היריבים שלנו בזירה. הדרך הקלה ביותר להצדיק את מעשינו היא לשכנע את עצמנו שאף אחד לא נפגע או מושפע מהם. אם אתה מצליח לשכנע את עצמך שאף אחד לא נפגע מהמעשים שלך, תשתכנע בקלות רבה שאין מי שמסתכל עליך כשאתה עושה אותם.

עלינו לזכור שיש על פני האדמה מיליוני אחים ואחיות שלנו שנפגעים מהמעשים שלנו. מיליארדי אנשים לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ מושפעים מהמעשים הרוחניים של עם ישראל.

על פי היהדות, למעשה קטן של תשובה יש את הכוח לשנות את העולם, בדיוק כפי שהמחאה לארגון מסוים יכולה לשנות ולעזור.

אנו יכולים להניא עצמנו מאמונה זו על ידי מה שאני מכנה – הרעיון המופרך של פעולת הכלום. כאשר אתה מתגבר על פיתוי, מה באמת אתה עושה? באופן מוחשי-פיזי, אתה לא עושה דבר. כלום. על פני השטח, פעולת ההתנגדות לחטא היא באמת פעולה של התגברות על התשוקה לעשות משהו, אפילו אם זה משהו לא טוב. ההתגברות על תאוות ופיתויים היא פעולה של כלום. אתה לא רואה אותה בעיניים שלך.

השקר מעוות ומסלף את המציאות השקרית כאשר אנו מניחים שאם אנו לא עושים דבר, אז שום דבר לא קורה. שטויות. על פי דבריו של הרב ברוידא, ישנם שלושה עקרונות לאמונה היהודית. אחד, הכל מאת השם. השני, כל מה שהשם עושה הוא טוב. השלישי, כל מה שהשם עושה הוא רק לטובתנו – גם אם איננו מבינים ורואים זאת. עלינו מוטל לגלות מהו המסר של השם בכל מה שקורה לנו.

כאשר אנו מציגים פעולה של 'כלום', ומתנגדים לדחף לפעול ולעשות משהו (שלילי), אז משהו אכן קורה, והשכר עליו יכול להיות מידי. למשל, לקום ביום למחרת ולגלות שאשתך מכינה לך ארוחת בוקר שלא חלמת עליה. זה גם יכול להיות שכר לטווח הארוך, למשל משהו שתראה בעוד עשר שנים, או ברכה לילדך. זה יכול להיות משהו מאוד נפלא, נפלא יותר ממה שאנו, בני אדם בשר ודם, מסוגלים להבין, שכר שיחכה לנו בעולם הבא.

אתם חושבים שאף אחד לא יודע לְמה בדיוק התנגדתם עכשיו? אתם חושבים ששום דבר לא נרשם לכם שם בשמים לטובתכם? או לטובת עם ישראל? אתם חושבים שהחדגוניות של החיים ממשיכה בדיוק כמו הרגע שחלף? לא. בפעולת ההתנגדות לפיתויים אתם מושכים אורות נפלאים ועצומים לעולם. אתם לא פועלים בתוך ואקום. אנחנו אף פעם לא פועלים בתוך ואקום!