קדימה צעד!

בעבר לא מחטטים, כי בזמן הזה
אתה יכול להמשיך קדימה. אין צורך
לעשות ‘חשבון נפש’ כל היום, לרדוף
ולייסר את עצמך. חשבון נפש עושים
שעה אחת ביום, לא כל היום!

בגן החכמה – פרק אחרון, 85

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

כאשר אדם הולך על הפסים שלו באמונה ובלי להסתכל לצדדים, בודאי הוא מקדים תפילה לכל דבר, שהרי הוא רוצה להתקדם קדימה והוא מבקש לדעת כיצד יתקדם נכון לצעד הבא, מהי העצה הנכונה ולאיזה כיוון לפנות. לכן, הוא מבקש עזרה משמים וכך הוא זוכה למלא את חייו בתפילה, ליישב את דעתו על כל תנועה ותנועה שלו.

כמובן, שכל מחשבה שבאה לו מאחור, כלומר מהעבר, מיד הוא דוחה אותה. כי זה קל וברור לו שזה מה שהוא צריך לעשות, מכיוון שהוא חי על המסלול עם הפנים קדימה! הוא יודע שמה שעבר – עבר! ולא שייך כלל למסלול שלו, כי אם יסתכל אחורה הוא ירד מהפסים.

כל הייאוש שיש לבני אדם, חלישות הדעת והעצבות – הכל בא בגלל שהוא מסתכל על העבר. למשל, אדם שקם מאוחר, הוא כבר שבור. הוא לא מפסיק לרדוף את עצמו על כך שהתעורר מאוחר, וממילא הוא כבר לא עושה כלום באותו יום והעצבות והייאוש משתלטים עליו. זה נקרא מצב של מחשבה לאחור – שמורידה אותו מהפסים, מכיוון שהוא כבר לא מסוגל להתרכז יותר בהמשך הדרך אלא אחוז רק בעבר.

אך אם היה חי עם משל המסילה בודאי היה יודע: קמתי מאוחר? עשיתי עבירה? זה שייך לעבר! עכשיו אני מסתכל קדימה. ובשעת ההתבודדות, אעשה חשבון נפש ואתפלל על קימה מוקדמת ואעשה תשובה.

העצה הזאת של חשבון נפש, יש לעשותה שעה אחת ביום בלבד, לא כל היום כולו! אולם רוב האנשים טועים ועוסקים בזה כל היום כולו, במין "חשבון נפש" עקום שכזה שהוא בכלל לא חשבון נפש, מכיוון שלא נעשה בישוב הדעת אלא ברדיפה עצמית מטורפת. כי רק שעה אחת ישנה על המסלול היומי בה מותר להסתכל לאחור בישוב הדעת ולחזור למסלול! כלומר, לתקן את העבר על ידי תשובה ולהכין את העתיד על ידי תפילה ותחנונים.

לתקן את העבר – לקחת את כל היום האחרון ולעשות חשבון נפש, ולהשתדל בכל כוחו לעשות תשובה על כל דבר ודבר שלא היה כרצון השם, לאחר מכן – לא לחשוב על העבר כלל! פשוט חבל על הזמן שמחטטים בעבר, כי בזמן שאפשר להתקדם קדימה, כמו שהעיד רבי נחמן מברסלב על עצמו – ברגע שעבר הדבר מיד היה מעביר אותו מדעתו לגמרי ויותר לא היה עולה על דעתו לעולם! זו העצה הנצרכת ביותר כדי שאדם יתחזק ויהיה רגיל להעביר את הדברים מדעתו לגמרי.

להתפלל על העתיד – להתפלל על כל פרט ופרט בחיים, הן בשעת ההתבודדות והן כל היום כולו, לפני כל פעולה – להתפלל ולבקש מבורא עולם שיהיה בעזרו וייתן לו את העצה הנכונה.

תהיה מציאותי!

דבר חשוב שצריך לדעת הוא, שאף לאחר שאדם פעל כך, כפי שלמדנו, ולא הסתכל לצדדים כלל – ובודאי לא על העבר, עשה שעת התבודדות וחזר לפסים – הוא רואה שבסיכומו של יום יצאה לו נעל משולשת… הכל עקום… והוא בא בטענה: ‘הנה, עשיתי את מה שכתוב כאן, הלכתי על הפסים שלי, אז למה הכל נראה כך?’, קל וחומר כאשר הוא במסלול הזה ימים ושנים, ושוב יוצאת לו נעל משולשת, והוא שוב קם מאוחר, ושוב ושוב טועה את אותן טעויות ונופל באותן נפילות, והוא עדיין שואל: ‘מה לא בסדר כאן?’

התשובה לכך היא – שהכל בסדר! תמשיך ללכת קדימה! תמשיך להסתכל הלאה!

הרי אמרו חז"ל: הבא להיטהר אומרים לו: המתן! כל הטהרה של האדם היא אותה ההמתנה שבה הוא עובד ומשתדל ומתפלל, ובקושי יש לו זמן להכניס לפיו חתיכת לחם, ואחרי הכל – יוצא לו נעל משולשת… והדבר הזה נמשך ימים ושנים, והוא צריך לשמוח בעבודה שלו! ממש כמו התם, לרקוד עם הנעל המשולשת והעקומה שלו ולדעת: רק כאשר משמים יחליטו לתת לך להתקדם ולראות תוצאות לעבודתך – רק אז זה יקרה. כי עד שלא החליטו כך, תעשה מה שתעשה, תצא לך שוב נעל משולשת. לכן, תהיה מודע למציאות שכזו, ואת שלך תעשה בשמחה.

כי עצם העובדה שאתה עובד – זו כבר התוצאה הטובה ויש לך לשמוח בה, ממש כמו התם שאמר: מה אכפת לי רווח כזה מיד ליד?… כך גם אתה צריך לדעת: מה אכפת לי רווח כזה? למה לחשוב שאין תוצאות לעבודתי? יש, ועוד איך יש. והן העובדה שאני ממשיך לעבוד.

לכן, גם לאחר כל ההשתדלויות והמאמצים שלך – תצא לך נעל משולשת. אתה צריך לשמוח בה ולדעת, ממש שנייה אחת לאחר מכן, שזה רצון השם וזה הכי טוב בשבילי! ולשמוח בחלקך כי אז הרצון יתעורר עוד ועוד. כי כל מה שעל האדם לדעת הוא, שעיקר הבחירה היא הידיעה שהכל ברצון השם, ואותה התעוררות שאדם זוכה בגלל מה שעבר עליו – בעקבות הבנת הרמזים של השם שרמז לו בניסיון/נפילה וכן הלאה, שעליו להתעורר לרצונות וכיסופים ומעשים – משמע, לפעול על הבא, על הקדימה.

אם כן, אדם שהולך על הפסים זוכה לא להסתכל על אחרים, וזו כבר התקדמות עצומה. וכל מה שנותר לו זה רק להסתכל קדימה ולא לרדוף את עצמו. כאן חשוב מאוד לגלות ערנות כדי לא ליפול להאשמות עצמיות אפילו לרגע, אלא מיד להאמין שכל מה שעובר עליו זה רצון השם, להתבונן מה השם רומז לו ולהתעורר לרצונות ולמעשים להבא.

כל זה נכלל במשל הפסים.

ה"פסים", פירושם: התיקון שלך.

ללכת על ה"פסים": לחיות את ההשגחה הפרטית שיש על כל אדם ואדם בשלמות, או במילים אחרות, לשמוח בחלקך.

אדם שילך עם משל הפסים וישים לנגד עיניו את דמותו של התם הקדוש, מובטח לו שחייו ייראו אחרת והוא יזכה ללכת בנתיב ובמסלול המיוחדים לו, וכך יגיע ליעוד והשליחות שלו בשלמות. והכל מתוך שמחה עצומה, כי בודאי יזכה לאחוז במנהגו של התם שעליו נאמר:

ומנהגו היה שהיה תמיד בשמחה גדולה מאוד והיה רק מלא בשמחה תמיד!

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)