אפצ’י חברתי
קיימים שלושה הבדלים, לפחות, בין אפצ'י פיזי שמפיץ חיידקים ברדיוס מסוים, לאפצ'י חברתי-רוחני-מקוון שיכול לזהם עולם שלם. איך זה עובד?
אף אחד לא אוהב את אותו אדם חסר התחשבות שכאשר הוא מתעטש בציבור – אז לא מספיק שהוא עושה את זה בקול הוא גם לא שם יד על האף וחושף את הסובבים אותו, והסביבה כולה, לענן חיידקים, מעל 100,000 מיקרואורגניזם מדבקים, שמכיל חיידקים ווירוסים מהסוג המאוד לא ידידותי לסביבה ולאנושות…
ולמרות הסכנה, ההלכה היהודית דורשת מאיתנו לדון כל אדם לכף זכות ולחפש דווקא את הגורם המקל. במקרה הנ"ל, אנחנו יכולים לומר שאולי המתעטש לא היה מודע לסכנות שהוא מפזר על הנמצאים ברדיוס הפגיע. וגם אם הוא היה מודע, אפשר לומר שהמתעטש הוא חצי אוטונומי. כלומר, שזה לא ממש בשליטתו. אז אם הוא התעטש לפני שהוא הבין בכלל שזה מה שקורה לו, בלי שליטה ויכולת לשים יד על האף, או טישו, יש מקום בהחלט למחול לו.
אנחנו בהחלט יכולים להסיק שלמתעטש לא הייתה שום כוונה לזהם את האטמוספירה. ולאלה שעדיין מתעקשים ואומרים שהוא עבר על מצוות שבין אדם לחברו – טעות בידיכם. בית דין של מעלה יצעק מיד – זכאי!
אך שונה הוא הדין כשמישהו עושה אפצי' חברתי.
אפצ'י חברתי?
זה דומה למתעטש הקודם, רק עם שלושה הבדלים משמעותיים:
הראשון – אפצ'י חברתי מפזר רעל וארס מקצות האצבעות, בשונה מההתעטשות הרגילה שמפיצה חיידקים מהפה והאף.
השני – אפצ'י חברתי נעשה מרצון, בעוד האפצ'י הרגיל לא.
השלישי – המתעטש החברתי תמיד יימצא אשם בבית דין של מעלה.
מאמרים נוספים בנושא:
כמו המתעטש הפיזי שאין לו שמץ של מושג כמה חיידקים ווירוסים הוא מפיץ באוויר, המתעטש החברתי שמאבד שליטה מוחלטת מפיץ חיידקים מילוליים ברגע שהוא לוחץ על כפתורי "שלח" או "שתף".
וברגע שהוא פוגע בכפתור "שלח" האפצ'י כבר לא בשליטתו. ואלה חדשות רעות. למה?
בהלכות לשון הרע, אנו למדים שהדרך היחידה לכפר על העוון הזה היא על ידי שאדם מבקש סליחה ממי שהוא פגע בו, ועל ידי שהולך לכל אדם עליו הוא ריכל, שיקר ואמר דברים נבזיים ומרושעים שציערו אותו – ומבקש סליחה. לאף אחד אין את כל העובדות ללמה אנשים עושים את מה שהם עושים – בונוסים הכרחיים שמסייעים לנו לדון אדם לכף זכות.
בינתיים, המסר נשלח במייל או בכל רשת חברתית ומשותף עם אלפי אנשים, שהרבה מהם מסתתרים אחרי זהויות בדויות.
בהלכות של יום כיפור נאמר לנו שהקב"ה לא מוחל למי שעובר על עניינים שבין אדם לחברו. לכן, הפוגע חייב לפייס ולבקש את מחילתו של הנפגע, כי יום כיפור לא מכפר על דברים שבין אדם לחברו!
וחטאים שאין להם כפרה, אפילו לא ביום הכי קדוש בשנה, הופכים לדינים קשים שמשתקפים בחזרה על כדור הארץ והופכים לכל סוגי הבעיות שיש בחיים, בעיקר בחולי ואובדן כלכלי. הם גם גורמים לחסימה במציאת הזיווג, פגיעה בשפע השמימי של האדם או בפריון.
ואף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לזה.
כל מי שרוצה לשמור על בריאות פיזית-ריגשית-רוחנית ושמחה – צריך ויכול בהחלט להימנע מהתעטשות חברתית. אם אתם צריכים להעביר מסר כתוב, השתמשו במתנה המתוקה הזו רק לדברים הכרחיים, למשפטים מחזקים או חייכנים שעושים טוב בלב כשמקבלים אותם.
אם לדבר על אחרים זו סכנה איומה ואסורה, קל וחומר לכתוב על אחרים שזה גרוע פי אלפים. הזיהום הרוחני הוא עצום וגדול מאוד ובלתי נשלט.
זה הזמן לתקן את כל הטעויות והאפצ'ים החברתיים בחייכם. ואחרי שתעשו את זה, חכו וראו איך כל המחסומים הרוחניים פשוט נעלמים והשפע בכל תחומי החיים יזרום כמו נהרות בחייכם.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור