הספל או הקפה?
קפה איכותי אפשר לשתות גם בספל פשוט, הוא לא משפיע על הטעם שלו. השאלה היא, מה עושה לכם את זה – הספל או הקפה?
כותרת המאמר הייתה יכולה להיות, מן הסתם, שאלה מעניינת בסקר או מחקר לו רצינו לדעת – מה גורם לאנשים ליהנות כשהם שותים את הקפה שלהם. אבל לא על זה באתי לכתוב לכם.
הספל או הקפה? – זו אכן שאלה עצומה מאוד. שאלה הטומנת בחובה אתגר לא פשוט, עמוק ושונה ממה שאנחנו מגדירים את 'מה שעושה לנו את זה?'
הספל או הקפה? – זה לדעת מה מעניין אותנו יותר – החיצוניות או הפנימיות?
מאמרים נוספים בנושא:
באותו בוקר…
באותו בוקר הורגשה תכונה מיוחדת במכון המחקרים הגדול שבקנדה. מהחניון נצצו מכוניות חדישות ומאובזרות, במסדרונות טיילו בחשיבות חליפות ממותגות לצד תיקי עור משובחים, וממגוון קשרי עניבות היוקרה הציצו להם ראשים של אנשים שמרגישים חשובים. כולם מיהרו אל חדר הישיבות, שם נערך כינוס חד שנתי בהנחייתו של הפרופסור העולמי. כל אחד מהמשתתפים היה גאה בזכות להיות נוכח באירוע מסוג זה.
מחוגי השעונים התרוצצו על לוח הספרות (מפירמות מובילות בלבד) ובישרו באלם קול על השעה תשע, שעת פתיחת הכינוס שקרבה. הדיוק, שהיה חלק מהרושם הכללי, האיץ בסוליות הנעליים המבריקות למהר ולפסוע במהירות ממותנת ומכובדת אל המקום.
בין הפוסעים בלט הפרופסור, מנהל מכון המחקר. גם הוא היה לבוש חליפה, היא הייתה מכובדת, לא מבריקה ולא ממותגת. חליפה. שום עט יוקרתי לא הציץ לו מהכיס והוא העז להחזיק את צרור הדפים שלו בתיקיית פלסטיק שקופה ופשוטה. הוא התקדם כמו כולם אל החדר וכבר מרחוק הבחין בתכונה חשודה, משהו בעמידה מאחורי הדלת לא היה נראה לו, הוא היטיב להכיר את חוקריו הצעירים, אותם מסכנים שמוכנים להזיל מכיסם הון בשביל קשקוש מטופש שרקום בשולי מכנס. בעל פה הוא היה מונה את כל גינוני היוקרה שהם סיגלו לעצמם אבל עכשיו… משהו נראה מוזר ואחר. כשהתקרב, גילה שדלת החדר נעולה.
אב הבית של המכון עמד שם סמוק ונבוך. הוא שלה מכיס מכנסיו צרור אחר צרור וניסה במתק מפתחות לשכנע את הדלת שתיפתח.
העמידה המאולצת מאחורי הדלת לא נעמה לאיש. סוף סוף גם חליפות יוקרה ממותגות במזג אוויר חם מכבידות. תיקי העור הועברו מיד ליד, ההצצות אל השעון נעשו חטופות יותר ויותר, ומדי פעם בדקו האנשים בסקרנות אחר "שיחות שלא נענו"… אט אט העזו האנשים להשתחרר מעניבות מחניקות, משקפיים שעוצבו רק לצורך מסגרת הוסרו, והתיקים נעזבו להם על השטיחים. משהו באווירה התפוגג. הרקע המאוד לא שגרתי החליף את המחקר ואת המעמד בשיחה יומיומית פשוטה, שמהר מאוד גלשה לתלונות על מרדף ההספקים המטורף ועל הלחץ שיש בעבודה, ובכלל, במגוון משימות החיים. הזמן המתארך מאחורי הדלת הנעולה הוסיף נופך לאנחות על החיים המורכבים ועל המתח הפיזי שהם משרים.
הפרופסור הזקן, שכבר סיים לסקור את עיתון הבוקר ולחזור בראשי פרקים על הרצאתו, עמד מן הצד והקשיב בחצי חיוך. כשראה לאן נושבת הרוח, הוא טרח לגשת אל המטבח הסמוך ולארגן לכולם מגש קפה של שחרית.
עוד ניסיון מוצלח של מפתח אחרון בצרור והדלת נענתה ונפתחה. אל החדר הממוזג זרמה חבורת המצליחנים שחזרה מהר מאוד לעטות את אווירת הדגם והמעמד. שוב נראו כרטיסי הביקור ומתח של תחרות נשב באוויר.
בינתיים, הגיע הפרופסור עם מגש קפה גדול, ענק ממש. חוץ מקנקן הקפה, היו שם כחמישים סוגי ספלים, היו ספלי חרסינה פשוטים, היו ספלים מהודרים, היו ספלי קריסטל, ספלי זכוכית ואפילו ספלי פלסטיק. ניכר היה שהפרופסור השקיע מחשבה בהכנת המגש הזה ולצורך כך אף רוקן מספר ארונות מטבח מאי שם.
שקט משונה השתרר בחדר. היה משהו מאוד מוזר בסיטואציה של פרופסור זקן ומלומד, שבמקום לפתוח בהרצאה עם מיטב הביטויים בלטינית הוא עומד והגיש קפה לחוקרים צעירים ועוד באוסף ספלים מגוון שכזה. החוקרים, שהיו כבר עייפים מההמתנה של הבוקר, פחדו שאולי הקפה הזה קשור איכשהו למחקר וממילא לדרג האישי שלהם, לכן ניגשו בזה אחר זה למזוג לעצמם קפה. כאשר ישבו כולם עם ספלים ריחניים ולגמו בניחותא מהקפה כשהם מברכים את המחווה, נעמד הפרופסור וביקש לשקף להם את שהתרחש בחדר בדקות האחרונות.
"אם שמתם לב, כל הספלים שנראים יקרים ושונים נלקחו על ידכם. את הפשוטים והזולים השארתם לי כאן על המגש. כן, זה אולי טבעי שלכל אחד יש חשק לקחת את הטוב ביותר לעצמו, אבל זה גם המקור לכל הלחץ ולכל הבעיות הנלוות עליהם התלוננתם הבוקר. הספל" המשיך הפרופסור כשהוא מרים את קולו, "לא מוסיף איכות כהוא זה לקפה שלכם, ובוודאי לא למותג של… לכולם יש בספלים אותו קפה! הספל הוא בסך הכל כלי שמחזיק את המשקה, ובמקרים מסוימים הוא אפילו מסתיר חלק נכבד ממנו…
"כולכם רציתם לשתות את הקפה, לא את הספל, אבל ב-מ-ו-ד-ע בחרתם את הספלים הטובים ביותר ואולי גם השבירים והיקרים, ואז גם התחלתם להציץ על הספלים שלקחו חבריכם. החיים שלכם זה הקפה המעורר, הממריץ, הריחני. כל השאר הם רק ספלים. העבודה, הכסף, המעמד בחברה, הדירה והמותגים, אלו רק כלים בשביל להחזיק ולעבור את החיים. אפשר לשתות קפה איכותי גם בספל פשוט.
לרוב, סוג הספל שיש לנו לא משביח וגם לא משנה את איכות הקפה – החיים שלנו. אם נתעסק בספלים לא נצליח להתמקד בקפה שקיבלנו – בחיים שלנו! קיבלתם קפה אישי ומהביל – אל תתנו להבלים ולספלים להרוס לכם אותו!!!"
אולי גם זה יעניין אתכם:
בטן מקרקרת
כאשר אדם חפץ להשביע את תאוותיו בריבוי ענייני העולם הזה, הרי ברור שאין לדבר הזה סוף! "העולם הזה הוא 'לא' והוא לא מושג" אומר רבי נתן מברסלב, הוא לא ניתן להשגה.
הבטן ממשיכה לקרקר גם אחרי הסעודה הדשנה והערבה ביותר. עוד מכונית מפוארת, עוד עט יקר ש'הופך אותך לאדם חשוב', עוד חליפה 'לאנשים שיודעים להתלבש', עוד חטיף שיהפוך אותך 'למנצח'… הכל בא עם הסיסמה: "לאנשים שיודעים…שחושבים…שמצליחים…" אבל האם ללא הסלוגנים האלה אדם לא יודע להתלבש? הוא לא חשוב בעיני הבורא? הוא לא נחשב לגיבור ומנצח כשהוא כובש את יצרו? רק החליפה, המכונית, או ה'לוּק' וספל הקפה – הם אלה שהופכים אותו לכזה?!?
ענייני החומר הם כמו נווה מים מתעתע במדבר. הדמיון מתעתע בנו ומדמה לנו מים אלה כמרווים. אבל האמת היא, שמים מהסוג הזה רק מגבירים את הצמא, ואפילו מחריפים אותו. "אבל עולם הבא הוא 'יש' ויש להשיגו", אומר רבי נתן. העולם הבא, הרוחניות, דווקא הדברים שאינם מוחשיים, אלה שאינם נמדדים על פי מותגים ותוויות, כבוד, יוקרה או מעמד חברתי. מדובר בדברים מופשטים שאותם בהחלט ניתן להשיג. הם קיימים והם מציאותיים.
זו דרכו של היצר הרע, לצבוע את התאוות ופיתויי העולם הזה בצבעים זוהרים ונוצצים, להראות לנו שהספל הוא העיקר ולא הקפה. החיצוני ולא התוכן, ובדרך זו להפוך את החיים לקשים ומעצבנים. למה? כי במרדף הזה, בשלב כלשהו, מתעייפים. אלא ששובע גופני הוא לא תרופה לריקנות רוחנית! חיצוניות לא יכולה למלא את הפנים, את הנפש! מעמד, יוקרה, כבוד, חליפות משובחות, שעונים או עטים, או כל דבר אחר ממשפחת המותגים והחיצוניות, הם תוצאה של בלבול ושל אי התמקדות במה שאנחנו באמת.
ענייני העולם הזה ופיתוייו דומים לרוח סערה הנושאת עמה אבק רב המטשטש לאדם את ראייתו. טשטוש זה מונע ממנו לראות את הדבר האמיתי. רוח ואבק שמעלימים מהאדם את המציאות הפנימית הרוחנית שלו, סערה פנימית שאינה מאפשרת לו ליישב את דעתו ולהתבונן בעיקר. "מה שהעולם (בני אדם) רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת" (התבודדות, שיחה אישית) אומר לנו רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, י).
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור