חגיגה של דאגות

זה 'דלק', אסטרטגיות וסטטיסטיקה. בראש הרשימה מככבים בני המשפחה שנמצאים במרכזה של חגיגת הדאגות עם כל התפאורה. כן, יש גם בלונים ועוגה... דאגות, למה זה טוב?

3 דק' קריאה

שרון רוטר

פורסם בתאריך 17.03.21

זה 'דלק', אסטרטגיות וסטטיסטיקה.
בראש הרשימה מככבים בני המשפחה
שנמצאים במרכזה של חגיגת הדאגות
עם כל התפאורה. כן, יש גם בלונים
ועוגה… דאגות, למה זה טוב?
 
 
מסתבר, שמעצם היותי אישה יהודיה (ואולי זו רק נטיית אופי, או בשם אחר – 'פולניה') אני "מבלה" את זמני בדאגות. זה קורה ברוב השעות שאני ערה ואולי גם חלק מהלילה. כמעט על כל דבר אני דואגת – על הפרנסה, על הבריאות, על החינוך, על שלום ואחדות, על המשפחה, על עם ישראל ועל… על הכל, אתם רואים. בראש הרשימה מככבים, כמובן, בני המשפחה שנמצאים במרכזה של חגיגת דאגות שלמה עם כל התפאורה – בלונים, קישוטים ואפילו עוגה… בכל אופן, כבר השכלתי להבין ש"אם אני דואגת משמע אני קיימת", ואפשר לומר את זה גם הפוך – כשאני לא דואגת אז אני כאילו לא קיימת. כל כך התרגלתי להתנהל על הדלק של הדאגות, עד שלפעמים נראה לי שאני כאילו מתענגת עליהן ממש. זה התפקיד שלי והמהות שלי בחיים, לדאוג לכולם ו-ש-ה-כ-ל יהיה בסדר.
 
זו מטלה כבדה וקשה על כתפיי הצנומות, כזאת שכבר התרגלתי לשאת. הבעיה היא ש"ההנאה" שאני שואבת מכך גורמת לי, בסופו של דבר, יותר צער וסבל מכל דבר אחר. להיות אדם דאגן, משמע, להיות טרוד במחשבות על תסריטים אפשריים ומציאת פיתרונות הולמים. זה אסטרטגיות וסטטיסטיקה ולקיחת אחריות גדולה מאוד. מצד אחד, יש לזה מעלה גדולה של מידת אהרון הכהן ושל רצון להשכין שלום כללי בעולם. אך האמת המרה היא, שרוב הדאגות שלנו הן בעצם דמיונות גדולים, תסריטים שאינם מתממשים במציאות, ואלה שכן בכלל לא יכולנו לצפות.
 
לדאוג, משמע, לחשוב שהכל זה כוחי ועוצם ידי. אני אחראית למציאות שלי ושל סביבתי. אם אני דואגת אז אני כאילו פועלת בעניין. ברצינות ובחשיבות עצמית אני שוברת את הראש כדי למצוא רווחה והצלה, כי הדאגה שלי היא שתביא לפתרון ולהקלה במצב.
 
לדאוג, זה בעצם להיות קטני אמונה. הרי השם יתברך הוא כל יכול, והוא זה שמסובב את הסיבה ופותר את פתרונה. כל מה שהוא עושה – זה בדיוק לטובתנו, וכמובן סותר את הצורך לדאוג.
 
אז החלטתי שנמאס לי מכל הדאגות המיותרות האלה. בשורה התחתונה, כל הדאגות שלי לא עוזרות לאף אחד. אדרבה, הן אפילו מפריעות ומכבידות עלי ועל סביבתי. אפשר ורצוי לפעול בעולם הזה גם בלי דאגות. במקום לדאוג, אני "מפילה" את הדאגות האינסופיות שלי על אבא, זה ששומר ומגן עלי מכל רע, על השם יתברך. כי אם היינו קצת יותר כמו תינוקות, שלא דואגים מאין ישלמו את שכר הדירה בחודש הבא, או איך יעברו את החורף בלי נזלת, או מי ייקח ויחזיר אותם למעון, אז לא היינו מטרידים את עצמנו כלל במחשבות מיותרות. כך אני שואפת להתהלך בעולם כל רגע ורגע. כמו תינוקת שאבא שלה שבשמים ממלא את כל צרכיה, והיא מצידה חיה בהווה, ברגע הזה מתוך קבלה שלמה ובשמחה תמידית.
 
לפעמים, כשאני רוצה משהו שהוא מעבר לתקציב שלי, אני יכולה לסמוך על אמא או אבא שיעזרו לי לממש את הרצון הזה. כמובן שהרצון צריך להיות בתקציב סביר וכזה שמעודד את גדילתי ובנייתי. כך גם אבא שבשמים, שהוא כל יכול, נוהג איתנו. יש לו את כל הכסף שבעולם ואת כל האפשרויות לספק לנו את מה שאנו צריכים. אז אל תדאיגו את עצמכם בשאלות על כמה ואיך זה יגיע. אל תנסו אפילו לדמיין איך זה יקרה, כי גם זה מיותר ומעייף.
 
תרוקנו את המוח ופשוט תבקשו, תתפללו, תתחננו.
 
תגידו לו במילים שלכם, "אבא אני צריך כסף. יש לי הוצאות כפי שאתה יודע, ויש לי צער גדול שאני לא מצליח לספק את כל צורכי משפחתי. אתה ציווית אותי להתחתן ולהביא ילדים. אתה הבאת אותי לעולם. תעזור לי אבא'לה, כי הכל בשבילך ולמענך. אני מצידי לא צריך שום דבר לעצמי. אני רק רוצה למען החג להיות יפה, מחודש, מהודר. הילדים צריכים בגדים לחג ואני רוצה לשמח את האישה בתכשיט חדש, לא משהו מפואר, רק זוג עגילים ואלי גם שרשרת מזהב. ההוצאות גדלו עכשיו וחרגתי מהתקציב למען הנסיעה לאומן שמתקרבת וראש השנה שבפתח. אתה יודע שאין לי מאיפה לכסות את החריגות האלה. אני לא רוצה לדאוג ולהיות בצער, ואני בטוח שלא התכוונת שאסבול מכך. תוציא אותי ממצרים, מהגלות הארוכה, כי המשיח כבר כאן. אני לא רוצה יותר לדאוג על הפרנסה. אני עושה את מיטב ההשתדלות שלי ואתה אחראי לספק את כל צורכנו להתקיים כמשפחה יהודית. אני לא רוצה לבכות על הממשלה והמדינה והמיסים והדלק. די. מספיק להאשים את כל העולם ולפנות אחד נגד השני. אנחנו רוצים אחדות ורווחה. זה הכל בשבילך, אבא. להתכונן לימי הגאולה והמשיח. אנא הרווח לנו מכל צרותינו. תן לנו שפע ורווחה, לכל עם ישראל ושנזכה להגיע ליום הדין ולעשרת ימי תשובה בלי סבל, צער ודאגות מיותרות. בקיצור, אבא, אני משאיר את העניין בידיך הנאמנות ולטיפולך המידי. בתודה מראש, אוהב אותך עד אין קץ, הבן שלך הנאמן…."
 
זהו, לא צריך יותר מזה, כי אחרי צעקה גדולה כזאת תבוא לכולנו ישועה מהירה כהרף עין.
 
שנה טובה בלי דאגות, סבל וצער. שנה של יציאה מהגלות לעבר גילויו של משיח. שנזכה להתהלך בעולם הזה דבוקים בבורא בכל רגע ורגע. ושיתקיים בנו "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".
 
ישועות וברכות וחתימה טובה לכל עם ישראל.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה