לחלום בגדול ולהגשים בצעדים קטנים!

לחלום בגדול.

זה מותר ואפילו רצוי.

אבל, והכי בטוח, כדאי לעשות את זה בצעדים קטנים.

אנחנו מכירים את הדרכים הרגילות והמקובלות להגשמת החלומות, לרוב הן נעשות על ידי השתדלויות שלנו. אבל יש גם דרך אחרת, להאמין שקורים לנו ניסים.

לא רק בחג החנוכה שחווינו לא מזמן קרו ניסים. לא רק עם כל נר שהדלקנו הרגשנו איך האור המיוחד הזה מתפשט והתחזקנו להאמין עוד יותר שהם אכן התרחשו. אלא, דווקא היום, אחרי ימי האור והנפלאות, בימים של חודש טבת, שבט וכל חודש ויום בחיינו, הם מתרחשים – הניסים!

והם קורים לנו בכל תחומי החיים, אפילו הקטנים שבהם. תסתכלו על הדברים שמעסיקים אתכם בימים אלה, תראו איך דברים מסתדרים ובאים על מקומם. זה יכול להיות עם הפרנסה, הדיאטה, חינוך הילדים, זוגיות, לימודים ועוד.

גורם חוסר הידיעה משחק פה תפקיד חשוב – כשלא יודעים איך יסתיימו הקשיים, הניסיונות והאתגרים. מרחב החיים בו מתנהלים דברים בחוסר ודאות וחוסר ידיעה גורם לבלבולים, להיסח הדעת. אבל האמונה אומרת שדברים אכן יסתדרו, שבהחלט יכול לקרות נס.

יש ניסים שהם מעל הטבע – שהם מבורא עולם. ויש ניסים שאנחנו עושים לעצמנו. ועל אלה אני רוצה לשים את הדגש במאמר זה.

התבוננות על החיים יכולה לעזור לנו להבין שיש לנו את היכולת לגרום לניסים להיות נוכחיים בחיינו. אתם מוזמנים לקחת מחברת ועט ולהכין את הרשימה האישית שלכם.

ישנם מספר תנאים הנדרשים כדי שנראה ניסים במרחב החיים הפרטי שלנו:

הראשון – שאיפה, מטרה, חזון, יעד ובירור. טוב להחזיק במחשבה את השאיפה ולתת לעצמנו תזכורת יומית. התמקדות במטרה מחוללת ניסים! ישנן כמה דרכים לאזכר את עצמנו: תזכורת בנייד, שעון מעורר, פתק על הכרית/מקרר וכדומה.

השני – האמונה בעצמי. האמונה שאגיע ליעד במוקדם או במאוחר, אבל זה יקרה. כאן רצוי מאוד לאפשר לעצמנו להתנסות בדברים חדשים, זה מגדיל את האמונה וההכרות עם היכולות שלנו. למשל, נאפשר לעצמנו להכיר גישת אוכל שונה, עבודה שונה ממה שעשינו עד היום ושתיתן לנו סיפוק, ביטוי של כישרון חבוי ועוד.

לכולנו יש "יועץ פנימי רע" שמשפיע עלינו ודוחף אותנו כל הזמן לזרועות הייאוש, לוותר על המטרה והשאיפות של חיינו. אסור לאפשר לו להצליח. לכן עלינו רק להתחזק ולהאמין בעצמנו! זו התגובה הכי טובה לעצותיו של היועץ הזה.

מאמרים נוספים בנושא:

ניסים קורים כשלא מחכים להם

הנס של רבי נחמן
נס בניס
ניסים קטנים

מעל לכל היגיון

ניסים כל השנה

על נעליים והרגלים

הרגלים, חובה לשנות!

הרגלים, זה קודם בראש!

להזיז את הגבינה

שינויים ותופעות לוואי

רוצה שינוי

אף פעם אל תגיד אף פעם

השלישי – השקעה מעשית, השתדלות, יישום ועשייה משמעותית יומיומית. התרגלנו לוותר ברגעים שקשה לנו. למשל, כשקשה בדיאטה, אנחנו מפסיקים ו'מפצים' את עצמנו עם ג'אנק פוד, מתוקים ועוד. כדי שיקרה נס, עלינו להתחייב לעצמנו להיות נאמנים לשאיפה שלנו באופן מעשי גם כשקשה לנו.

הרביעי – הכוח הגדול של המילה הקטנה. למילים יש כוח, על זה אין ויכוח. לכן, ככל שנדבר לעצמנו ב"שפת ההצלחה" – נרגיש את ההשפעה הטובה עלינו. במקום לומר, 'אני לא יכול', 'זה לא הולך לי' ועוד, נאמר לעצמנו מילים מחזקות – 'אני יכול!', 'אגיע ליעד!', 'אני אוהב/ת את התהליך/הדרך שאני חווה עכשיו!' וכן הלאה.

החמישי – סבלנות לתהליך ולעצמנו. אין דבר כזה כאן ועכשיו. אין פעולת אינסטנט שתהיה יציבה וקיימת לעתיד. צריך וחשוב מאוד לאהוב את הדרך על כל צעדיה ושלביה. וכן, גם כשיש צעד לאחור או ירידה מהפסגות לעמקים – נשתדל להיות במקומות האלה לזמן קצר ככל האפשר, לא למשוך את עצמנו עוד יותר למטה, לא לרחם על עצמנו, לא לשבת שם ממורמרים ומלאי רחמים עצמיים עם רגשות אשמה או הלקאה עצמית. ממש לא. נשנס מותניים, נפשיל שרוולים ונתחיל לטפס למעלה שוב!

השישי – אחריות. לקיחת אחריות לא רק על ההצלחות, כי אם גם על הכישלונות והנפילות. אף אחד הרי לא מכניס לנו אוכל לפה. אף אחד לא מונע מאיתנו לצעוד במסע שאנו רוצים לצעוד בו – לימודים, תהליך הרזיה וכדומה. רק אנחנו מפריעים לעצמנו. למשל, 'מישהו שם לידי שוקולד, אז מה כבר יכולתי לעשות?! אכלתי…' האם השוקולד נפתח לבדו ויצא מן האריזה וקפץ לפה שלנו? לא. הידיים שלנו הם אלה שעשו את הפעולות הנצרכות עד שהוא הגיע לפה.

אין מקום לתירוצים וברור שאין להאשים אף אחד! פשוט, יש לקחת אחריות ולהימנע מדברים שמפריעים לנו להצליח ולהתקדם.

השביעי – סילוק הרגלים ישנים והחלפתם בחדשים. זהו אחד המשאבים החשובים להתקדמות. אם היינו רגילים לעשות משהו שאנו יודעים שהוא מזיק ומחליפים אותו במשהו טוב יותר, בריא יותר, חינוכי יותר וכן הלאה – נצליח להשליך מעלינו את ההרגל הישן.

נכון, אנחנו מפחדים לעשות שינויים ולשחרר את ההרגלים הלא טובים. קשה לצאת מהאזור המוכר שכביכול נוח – אזור הנוחות, כפי שנוהגים לכנות. הפחד הזה נותן לנו תחושה שאנו מוותרים. אבל העשייה החדשה תגלה לנו שהפחד היה דמיון ותו לא, ואין קשר בינו לבין המציאות אפילו לא כבחוט השערה.

השמיני – אין תלונה, יש אהבה! עשו הכל באהבה ובהסכמה, גם אם העשייה הזו נראית מלאכותית בהתחלה. אל תתלוננו שזה קשה, בלתי אפשרי או כל תירוץ אחר. פשוט, תתאהבו בכל מה שאתם עושים. תגידו תודה על כל התגברות שלכם אפילו הקטנה ביותר. בטאו את הקושי במטרה למצוא פתרון, אבל לעולם אל תתלוננו!

מה כן תעשו? בקשו עזרה. התפללו על זה. כי אם לא עושים את הפעולות הללו, למה שנקבל? עם הזמן נגלה שכל תשובה היא חיובית. נהפוך כל כאב וקושי לתפילה. כל מה שנראה לא מושג – יהפוך לנס אפשרי ומושג בהחלט!

מדובר כאן בקוקטייל של אנרגיה המביאה ניסים ועשייה מבורכת. כי כדי ליצור ניסים מקסימים כאלה, מהמעשים שלנו, אנחנו צריכים להתבונן ולתת את הדעת על כמה דברים:

איזה דבר נפלא או נס אנחנו מאחלים לעצמנו?

מה עלי לעשות כדי שהנס יתרחש (היום, מחר, עוד חודש/שנה וכו')? רשמו לעצכם תכנית עבודה לטווח הרחוק.

לאילו גבולות אנחנו מתחייבים? (בכל תחום בחיינו).

ניסים אכן קורים. אפשר לעשות אותם עם פעולות קטנות, בצעדים קטנים ולהגשים את החלומות הכי גדולים. לא חייבים לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהם יקרו לנו משמים. ברגע שאנחנו עושים את הצעד הראשון כאן למטה, משמים יעזרו לנו וישפיעו עלינו שפע של עזרה בהמשך הדרך, וזה בהחלט נס מעל הטבע!

הגיע הזמן שנגשים לעצמנו את החלומות ונעשה לעצמנו נס אמיתי, לא רק כזה ששותים.

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com