כא בסיון תשע"ט / יום שני 24 יוני 2019 | פרשת השבוע: קרח
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   הכרות ונישואין     הורים וילדים     משפחה ובריאות     ברסלב ילדים             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
הורים וילדים  
 
דף ראשימשפחה וזוגיותהורים וילדיםלתת לעצמי
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

לתת לעצמי    

לתת לעצמי



העשור הרביעי בחייה של שרון רוטר הביא בשורה חדשה שמשנה את כל המשוואה שליוותה אותה בעשורים הקודמים: הגיע הזמן והגיל להתחיל לתת ולעשות בשביל עצמי!

 



גיל ארבעים הביא עמו בשורה חדשה לחיי, שאפשר לסכם אותה במשפט אחד: "למעני, למעני אעשה".

 

זה נשמע פשוט ומובן מאליו, אבל זה ממש לא.

 

ישנן שנים שזה כמעט בלתי אפשרי, למשל, כשיש שלושה ילדים מתחת לגיל שש בבית… איפה תמצאי רגע לתת לעצמך בין ההחתלות, המקלחות, משחקי הפאזל וארוחות ערב? כל יציאה מהבית הופכת מסורבלת - איך תצאי לעשות ספורט ותטריחי את אמא שלך או תיקחי בבייביסיטר? זה לא בדיוק נוח או מתאים תמיד. זוהי תקופה הישרדותית בה אין כמעט את הפריווילגיה או את הזמן לתת לעצמך.

 

אבל כשהילדים גדלים ויכולים לעזור קצת בנטל, פתאום נפתחת דלת שמאוד כדאי להשאיר אותה פתוחה. כי אנחנו כל כך רגילות לוותר על עצמנו, לשים את עצמנו אחרונות, לוותר על מקלחות וזמן שירותים, לוותר על יציאות עם חברות ועם הבעל, לוותר על תחביבים ועל ספורט - וכשהרווח הזה מגיע פתאום, כבר שכחנו איך לתת לעצמנו.

 

לתת לעצמי, זה אומר קודם כל לראות את עצמי, את הצרכים שלי, להיזכר באהבות שלי, במה שעושה לי טוב. זה מאוד קשה לנו הנשים שרגילות לתת כל הזמן לאחרים. אפילו ההליכה לקוסמטיקאית לעשות לק ג'ל יכולה להיחשב כ"התייפות לכבוד בעלי" או "שאהיה מכובדת במשרד".

 

כשאני רוצה להעניק לעצמי אני מיד מרגישה אשמה, שאני אגואיסטית, שאני עלולה להגיע למקום מוגזם שבו יהיה לי אכפת רק מעצמי. אבל מה שאני לא לוקחת בחשבון הוא, שהמציאות שלי לא באמת יכולה לאפשר לי להגיע למקום הזה.

 

מאמרים נוספים בנושא:

משבר גיל הארבעים

משבר, זה טוב או רע?

מראה קטנה שלי

האויב הזקן

זקנה של שש בש

צעיר וזקן מול חידת החיים

צעירים לנצח

הכובע של מירי

חלון יפה

לאמץ את ג'וי

מה השאלה, בוחרים בשמחה!

 

למה? כי אישה בנויה באופן שבו היא אוהבת להעניק. וכשיש לה בעל וילדים היא לא יכולה להיות מרוכזת בעצמה כל היום, גם אם היא מאוד רוצה. הבית, הבעל והילדים דורשים את שלהם, אז גם אם 'חתכת' בערב להליכה של שעה, זה לא אומר שכשתחזרי הביתה תכנסי למקלחת ותלכי ישר למיטה עם בקבוק חם, כי ודאי מישהו יצטרך אותך ותצטרכי להיות שם בשבילו (גם אם זה רק חיבוק).

 

אנחנו שם בשבילם - זוהי ברירת המחדל שלנו, השאלה היא האם אנחנו שם בשבילנו?

 

זה לא תמיד חייב להתבטא במעשיות או חומריות, זה יכול להתבטא בכל מיני אספקטים. לדוגמה, בחינוך ילדים: לפעמים מגיע מצב בו שלושה ילדים במקביל באים אלי בטענות, בוכים ורוטנים - כל אחד בעניינו, ואני מוצאת את עצמי מנסה להבין ולהכיל עד שיש איזה רגע, כשכלום לא עוזר, הראש עומד להתפוצץ, והם רק מאשימים ומתלוננים, שאני תופסת את עצמי ואומרת, "די! עד כאן! למעני למעני אעשה".

 

אז, או שאני 'נובחת' עליהם חזרה שאני לא באמת חייבת למלא את כל צרכיהם, שיגידו תודה ויתאפסו על עצמם. או, אם זה לא עוזר, אני פשוט יוצאת לסיבוב של עשר דקות מחוץ לבית. כשאני חוזרת הם כבר מתנהגים כמו ילדים טובים ירושלים.

 

 

העשור הרביעי הביא בשורה חדשה לחיי שמסתכמת במשפט אחד: "למעני, למעני אעשה!"...

 

לתת לעצמי, זה לדעת את הגבול שלך לפני הרגע שאין ממנו חזרה. זה להאמין בעצמך, בנתינה שלך, בכך שאת עושה את מיטב יכולתך.

 

לתת לעצמי,  זה לתת מרחב ולאפשר לקב"ה להתערב בחיי ולהשלים את כל מה שכוחי ועוצם ידי לא יכולים להשלים, לעשות עד שידי משגת ומשם לתת לבורא לנקות את החמץ.

 

לתת לעצמי, זה להכיר בחלק שלי שהוא אלוק ממעל ולאפשר לו לפרוח, להתבטא, להזין אותו ולדעת שזה לא אומר שאני מושלמת כמו הבורא, זה רק אומר שאני חייבת לטפח אותי, גם אם זה בא על חשבון אחרים לפעמים.

 

אמא שמחה זה בית וילדים שמחים. אמא מותשת זה בדרך כלל עצבים ומרירות.

 

להשקיע בעצמי, זה להשקיע בבית המקדש המעט שלי, בבית המקדש המעט שלו.

 

לתת לעצמי, זה דבר בסיסי בעיקר כדי שאוכל לתת לאחרים.

 

 

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של שרון רוטר
   חזור לדף הבית של הורים וילדים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
אמא חיילת               לוח הקסם               האם אפשר אחרת?!
 
 אמא חיילת  לוח הקסם  האם אפשר אחרת?!


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
     
  •  
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים