עד שמעצבנים אותנו
עד שמעצבנים אותנו: לזהות את הלחץ לפני שהוא הורג אותנו! איך? רגע לפני שיהיה מאוחר נעצור אפילו ביום עמוס במיוחד ונתבונן על הדרך בה אנו מגיבים.
"אני בן אדם ממש רגוע!! נכריז בקולי קולות ובכל הזדמנות לעצמנו ולסובבים אותנו… עד שמעצבנים אותנו!
"אני אדם רגוע ונינוח" צעק ליאור לעבר מירי, שלא נשארה חייבת וצעקה לו בחזרה, "כל היום רגועה עד שעצבנת אותי!!!"
את המונולוגים והדיאלוגים האלה אנחנו שומעים לא מעט. צד אחד אשם או אחראי להתפרצויות הזעם והכעס שלנו.
כשאנחנו לבד, עם עצמנו, אנחנו מרגישים רגועים למדי. רוב הזמן אפילו לא נשים לב לרמות המתח שלנו. נתנהל לצידם בתחושה שאנחנו אנשים שלווים, שלא יוצאים מדעתם…
עד מעצבנים אותנו!
כשהיינו לבד, לא הייתה לנו אפילו התפרצות אחת. פתאום, כשאנחנו באים במגע עם בני אדם יוצאים מאתנו עצבים חבויים שלא ידענו כלל על קיומם! תחושת הרוגע המדומה הזאת גורמת לנו לחשוב שאנשים בסביבתנו אחראים לכעס שהתעורר בנו כלפיהם.
הרי רק לפני כמה דקות היינו… רגועים? כן, בהחלט. לא היה שום ביטוי חיצוני שהעיד על איזשהו שקט פנימי שמא ואולי מסתתר בנו. אז ברור, האשמה היא לא בנו.
אבל איך אומרים? שיכור לא מוציא את מה שאין בו. הסביבה היא רק טריגר להתפרצות הר הגעש המבעבע בתוכנו. כל עוד אין התפרצות, ניתן לחשוב שמדובר בהר רגיל מוקף צמחיה הררית מרהיבה. אבל כשזה קורה, אנחנו מופתעים. מעצמנו, מהתגובה המשתלחת שלרוב אינה פרופורציונאלית בעליל.
והקורבן המסכן? ביום אחר רגוע שלנו לא רק שלא היה מצליח לעצבן אותנו, אלא אפילו היה זוכה להצחיק אותנו, פתאום נשטף שבלבה הרותחת ששפכנו עליו.
מאמרים נוספים בנושא:
למה זה קורה?
הפרשנות שלנו לסביבה, לאנשים, להתרחשויות ולאירועים שמקיפים אותנו, תלויה במצבנו הנפשי-רגשי וכמובן, הרוחני.
רוב הזמן, בגלל חוסר מודעות עצמית, אנחנו ערים למצב הנפשי שלנו בעקבות התגובות וההתנהגות שלנו כלפי אותם אנשים או אירועים שכביכול הטרידו את שלוותנו.
כדי לא להתעורר רגע אחד מאוחר מדי, אחרי שפגענו בבן משפחה קרוב, רבנו עם החבר, הסתכסכנו עם השכנים, צעקנו על הילדים ואיימנו בגירושים, כדאי לעצור לרגע, אפילו ביום עמוס במיוחד, ולהתבונן באופן בו הגוף שלנו מגיב.
אנחנו מעולים בלרמות את עצמנו בלומר, שמתח ולחץ הם מושגים שמשפיעים על אנשים אחרים ואין להם שום קשר אלינו. לכן, ההתבוננות העצמית חשובה כל כך כאשר הגוף שלנו הוא המדד האמין ביותר למצבנו הפנימי.
אז הנה בדיקה עצמית לגילוי מוקדם למתח מוגבר, רגע לפני שאתם הורגים מישהו!
שבו בנוח ושימו לב לגוף שלכם:
1. איך הרגליים שלכם מונחות?
אם הן זזות או קופצות – תנו לעצמכם 2 נקודות
אם הן שלובות או משוכלות – נקודה אחת
אם הן מונחות כשכפות הרגליים על הרצפה בנחת – 0 נקודות
2. מה קורה עם הכתפיים?
אם הן מורמות כלפי מעלה – תנו לעצמכם נקודה אחת
אם הן רפויות כלפי מטה – 0 נקודות
3. מה מצב הבטן שלכם?
אם היא מכווצת פנימה – תנו לעצמכם נקודה אחת
אם היא משוחררת ורפויה – 0 נקודות
4. מה מצב הנשימות שלכם?
אם אתם מתקשים לנשום עמוק ומרגישים כמו גוש בגרון – 3 נקודות
אם הנשימות שטחיות וקצרות – 2 נקודות
אם הן עמוקות ומרימות את בית החזה והכתפיים – נקודה אחת
אם הן עמוקות, ארוכות ונינוחות – 0 נקודות
5. נסו להניע את העורף שלכם:
אם הוא קשה, מכווץ או מוגבל בתנועה – תנו לעצמכם נקודה אחת
אם הוא רפוי ומשוחרר – 0 נקודות
6. בדקו את הלסת התחתונה שלכם:
אם היא נעולה וסוגרת את הפה – נקודה אחת
אם היא רפויה ומאפשרת לפה להשמט מעט – 0 נקודות
7. אם הצלחתם לשרוד את המבדק עד הנה, בלי לזוז באי שקט על הכיסא – 0 נקודות,
אם אתם מחכים שזה כבר ייגמר ותוכלו לקום כי יש לכם עוד הרבה מה לעשות – נקודה אחת.
עכשיו, חברו את תוצאות הניקוד שקיבלתם ובדקו היכן אתם נמצאים בטווח שבין 0 ל-10, כאשר 10 זה לחוצים מאוד ו-0 זה רגועים ושלווים.
טיפים לדרך!
מודעות עצמית תמנע הרבה אי נעימויות ועימותים ,ותאפשר לכם להתמודד עם המצב הנפשי שלכם מבעוד מועד.
תוכלו לעצור בזמן, לפני שהלו"ז היומי העמוס מכריע אתכם ורשימת המטלות מכבידה עליכם וגורמת לכם להתהלך עצבניים וכעוסים כל היום.
כדאי גם לזהות ימים מסוימים בחודש בהם אתם לחוצים וחסרי סבלנות יותר מהרגיל, וכך להימנע מפעילות יתר בימים אלה בחודשים הבאים.
בתקופות של משברים אישיים או קושי נפשי מיוחד, תוכלו להוריד משימות על ידי האצלת סמכויות לאחרים והתמקדות בדברים החשובים ביותר בלבד, לאחר שיצרתם לעצמכם רשימת סדר עדיפויות ברורה ומסודרת.
* * *
דנית מילנר, מטפלת גוף-נפש ברפואה טבעית. מתמחה בטיפול באמצעות: תזונה, צמחים, תוספי מזון, רפלקסולוגיה, עיסוי, יוגה, דמיון מודרך ונובע ואירידיולוגיה. שאלות ניתן להפנות למייל: danitmilner@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור