אמת ואמונה

 

עיקר מעלת ההסתכלות וראיית פני הצדיק, שזוכין על ידי זה לכל התיקונים המבוארים, הוא רק כשהוא באמת ובאמונה, שאז נקרא ראייה, כי כשרואה פני הצדיק ואינו מאמין בו, אין זה נקרא ראייה כלל, כי באמת אינו רואה את הצדיק כלל, מאחר שלפי דעתו אינו צדיק, כי אינו מאמין בו, נמצא שאינו רואה את הצדיק כלל.

 

 

היגיעה בעצמה והיסורים והבלבולים שיש לו  מזה מחמת שרוצה וחפץ לקדש עצמו רק שאין מניחין אותו. זה בעצמו הוא בחינת קורבנות בחינת: כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טיבחה. על כן על האדם לעשות את שלו תמיד, ליגע עצמו בעבודת ה’ בכל מה שיוכל. ואת כל אשר תמצא ידך לעשות עשה, אף על פי שקשה עליו מאוד ונדמה לו שאין מניחין אותו כלל ומרחיקין אותו מאוד מאוד ואינו זוכה לעשות כראוי שום דבר שבקדושה וכו’. אף על פי כן עליו לעשות מה שיוכל וה’ הטוב בעיניו יעשה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.