בית מלא נרות

רבי דב בער – המגיד ממעזריטש : בית מלא נרות

 בית מלא נרות

האחים רבי שמֶלקֶה ורבי פנחס היו תלמידי חכמים נודעים, עוד קודם שהפכו לחסידיו של המגיד ממֶזריטְש.

יום אחד, לאחר שהתפרסם המגיד ושמעו הטוב הגיע למרחקים, אמר ר' שמֶלקה לאחיו פנחס: "הנה שמעתי כי יש במֶזריטְש צדיק קדוש ורב גדול ומופלג בתורה. ממנו ודאי נוכל ללמוד כיצד לעבוד את השם באהבה וביראה. הבה ניסע אליו."

ענה לו ר' פנחס: "נסיעה כזו ודאי כרוכה בביטול תורה, שהרי לא נוכל ללמוד בזמן הנסיעה. וגם חושש אני שמא רב זה עוסק רק בתורת הנסתר, ומה אוכל ללמוד ממנו?"

אמר ר' שמֶלקֶה: "ואני שמעתי שמפארים את שמו כתלמיד חכם מופלג, הבקי בכל חלקי התורה." הסכים ר' פנחס, והשניים נסעו למֶזריטש.

אל העיר הם הגיעו ביום שישי, זמן קצר לפני כניסת השבת, ומיד באו לביתו של המגיד לקבל ממנו ברכת שלום. בירכם הרבי לשלום בחיפזון ומיד שלח אותם מפניו, כי היה טרוד בהכנת צורכי השבת.

הדבר חרה להם, כי רבנים נכבדים היו, ולא הבינו מדוע לא קיבל אותם בסבר פנים יפות כפי שראוי להם. עוד חשבו האחים בלבם כי אם איש אלוהים הוא הרבי, ראוי היה שירגיש בעצמו כי הם תלמידי חכמים גדולים, וייתן להם את הכבוד המגיע להם.

לאורך השבת אמר המגיד דברי תורה בסעודות השבת. ר' שמלקה ור' פנחס רגילים היו בדברי תורה מפולפלים ובדרשות הנוגעות לסוגיות התלמוד ופוסקי ההלכה. בעניינים כאלו יכולים היו להתפלפל עם הרבי ולהראות את כוחם. אך דרשותיו של המגיד לא נגעו בכל אלו. בָּזוּ האחים בלבם לתורתו של המגיד, כי לא הצליחו להבין מה טעמה של דרך זו בלימוד התורה ובעבודת השם.

החליטו האחים למהר ולשוב לביתם, ומיד לאחר צאת השבת באו שוב אל המגיד כדי להיפרד ממנו לשלום.

סירב המגיד לתת להם ברכת פרידה ואמר: "שובו אל האכסניה שלכם, והמתינו עד שאשלח אחריכם להיפרד מכם לשלום".

כך המתינו האחים עד ליום שלישי, ואז באו שוב לפני המגיד. הפעם נפרד מהם הרב לשלום. אחר כך אמר להם: "דבר אחד אבקש מכם, שתלכו גם אל תלמידי, רבי זוּשָא, להיפרד ממנו בברכת שלום."

באו ר' שמלקה ור' פנחס אל בית המדרש, ומצאו בו את רב' זושא. כשסיפרו לו על בקשתו של המגיד אמר להם ר' זושא:

"ודאי יודעים אתם מה דרשו בתלמוד על הפסוק 'וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא' (מלאכי ב, ז). על פסוק זה אמרו חכמים, כי רק אם הרב דומה בעיניך ל'מַלְאַךְ ה" עליך ללמוד ממנו. ואם לא כך – אל תלמד מרב זה (תלמוד בבלי, מועד קטן, דף יז עמוד א).

"על כך אני שואל," המשיך ר' זושא, "כיצד יכול אדם לדעת שרבו דומה למלאך? וכי ראה האדם מלאך קודם לכן, כדי שיוכל להשוות בינו לבין הרב?"

שתקו השניים ולא ידעו להשיב.

המשיך ר' זושא: "שִמעו אחיי מה פירוש הדבר – אם דרכו של הרב נסתרת ואינה מובנת – כשם שמלאך הוא נסתר ואינו מובן – מרב כזה תוכלו לבקש תורה."

כך אמר, ומיד פטר אותם ר' זושא מלפניו בברכת שלום.

אמרו האחים איש אל רעהו: "אכן, רוח אלוהים דיברה מפיו של האיש. אין ספק כי הרגיש המגיד שיש בלבנו עליו. ואפילו תלמידו, ר' זושא גילה ברוח הקודש את הדברים הצפונים בלבנו. נשב כאן עוד כמה שבועות עד שנראה מהי הדרך שלומדים כאן במזריטש, כיצד לאהוב ולירוא את השם."

כך הפכו האחים לתלמידיו הקרובים של המגיד, והם נשארו במחיצתו עוד ימים רבים.

לימים, אמר עליהם המגיד ממזריטש: "מצאתי בית מלא נרות, אלא שלא היו דלוקים. ברגע אחד נתתי בהם ניצוץ קטן, ומיד נדלקו כולם וגדל האור עד מאוד."

על חייו

רבי דב בער נולד לר' אברהם וחוה בעיירה לוקאטש שליד העיר רובנו באוקראינה. אביו היה מיוחס עד לר' יוחנן הסנדלר. התפרנס בדוחק כמלמד ילדים, ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע, בעל ה"פני יהושע".

בעצת רבו ה"פני יהושע" החליט להגיע למז'יבוז', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק של מייסד החסידות. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל, ואכן בשנת תק"א נולד בנם, ר' אברהם המלאך.

לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה המגיד מגדולי ממשיכי דרכו. בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב רבי דב בער במזריטש ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את תורת החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה.

"כי הכל גילוי אלוקותו"

יסוד שיטתו של רבי דב בער: הבנת כל המציאות כהתפשטות והתלבשות השכינה. כך מובא בספר "מגיד דבריו ליעקב": "כל חלקי המציאות הם חלקי אלוק, ובהם מתגלה האלוקות בתמונות לאין קץ ותכלית, ובכולם פועל אלוקים בחוקי נצח בלי הרף ובלי הפסק: הוא נשמת הגשמים החושבים, וגשם הנשמות המתגשמות, אלוקים הוא הסיבה היושבת פנימה בכל מציאות, ולא סיבה הפועלת מחוצה לה. הבריאה היא התפשטות השפע האלוקי, כי האין-סוף מקיף בהווייתו את הכל, והארה תמידית יוצאת ממנו ומתפשטת בכל האצילות.

"כמו שהיתה לפני הבריאה כל המציאות כולה במחשבה ובהכנה בטבע האין-סוף, כך נמצאה עתה השפעה אלוקית בכל דבר ועצם, והוא הוא כוח המחיה והמקיים אותו. תבל מלאה הדרת השכינה, ולית אתר פנוי מניה. באופן זה הנה אחדות גמורה נמצאה בטבע כל המציאות, כי הכל נובע השפע ממקור אחד. "בכל מקום", אומר רבי דב בער, "התפשטה מלכותו אפילו בקליפות. כל דבר, אפילו ארציות וחומריות הוא כבודו יתברך, ואין בעולם שום דבר זולתו. כאמור אפס בלתך. כי הכל גילויי אלוקותו"

אמרות מפורסמות בשמו:

1. "דע מה למעלה ממך – דע שכל הנעשה למעלה בעולמות העליונים, הכול הוא ממך, על ידי עבודת האדם".

2. "כל מנעול יש לו מפתח המכוון לו ופותחו. אבל יש גנבים חזקים היודעים לפתוח בלי מפתח: הם שוברים את המנעול. כך ניתן לפענח כל סוד של העולם על ידי ההשתקעות המיוחדת המכוונת לו. אבל הקדוש ברוך הוא אוהב את הגנב השובר את המנעול. הרי זה האדם השובר את ליבו למען השם".

3. "שלושה דברים תלמד מפי התינוק: הוא שמח ואינו זקוק לשום מניע, אינו יושב בטל אפילו רגע אחד, ומה שחסר לו הוא יודע לבקש בתוקף.

4. "עתה, בגלות, שורה רוח הקודש על אדם ביתר קלות מאשר בימים שבית המקדש היה קיים. משל למלך שהורד ממלכותו וגורש מארצו והיה נודד ממקום למקום. אם היה בא לבית עניים, אף כי נתנו לו מאכלים גרועים ומשכב גרוע, אלא שקיבלו את פניו כפני מלך, היה חש רווחה בליבו, ונהג עם אנשי הבית כמו שהיה נוהג בחצר עם האנשים המקורבים לו ביותר. כך עושה גם הבורא יתברך כשהוא בגלות".

5. "כשם שהשמן גנוז בתוך הזית, כך גנוזה התשובה בתוך העבירה".

מתלמידיו המובהקים:

רבי אהרון הגדול מקרלין, רבי מנחם מנדל מויטבסק, רבי אלימלך מליז'נסק , רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי יעקב יצחק הורוביץ החוזה מלובלין, רבי אריה לייב הסבא משפולי, רבי זושא מאניפולי, רבי אברהם מקליסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב , רבי נחום מטשרנוביל, רבי שלמה מקרלין , רבי פנחס הלוי הורוביץ , רבי שמלקא מניקלשבורג, רבי עוזיאל מייזליש, רבי שלמה לוצקר – המגיד מלוצק

וכפי שאני ב"ה נוהגת לסיים מאמאר על צדיקים : המגיד הקדוש הסתלק בי"ט כסלו, וכפי שאומר מו"ר הרב שלום ארוש שליט"א, הילולת צדיק היא שלושה ימים לפני ושלושה ימים אחרי, לכן גם היום עוד ניתן להדליק נר לעילוי נשמתו הקדושה, לשים פרוטה לצדקה ולקרא פרקי תהילים, אם אפשרי אז גם סעודה לכבודו אפשרי אפילו לאכול כריך או סעודת אמנים (מגע אש).

בקשו מהצדיק שיהיה מליץ יושר בעד כל עם ישראל לגאולה שלמה באהבה ברחמים וללא ייסורים – משיח עכשיו! מבטיחה לכם , באמונה שלמה, שהצדיק אינו נשאר חייב לאף אחד.