ברוכים הבאים לארץ החלומות

ארץ הדמיונות

פעם כשהיו בעיות בארץ היו ישראלים שהשתעשעו בחלומות לטוס לחול או לרדת מהארץ. הם חשבו לעצמם ששם, בעולם הגדול, אין פיגועים, שם יש עבודה ופרנסה בשפע, ושם הכול בחינם. כולנו אוהבים לחלום על ארץ דמיונית שיש בה רק רווחה בלי צרות ובלי בעיות, בלי מחלות ובלי מגפות. אבל כולנו יודעים שלכל מקום יש את הצרות והבעיות שלו.

היום המציאות שונה. היום אין לאן לברוח מהקורונה ומכל השיגעון ששוטף את העולם. קשה אפילו לחלום או לדמיין את המקום המושלם לברוח אליו. המציאות השתנתה, אבל האדם לא השתנה. הרצון של האדם לברוח אל מחוזות הדמיון בחיפוש אחר מפלט מהמציאות הקשה – נשאר כשהיה. לכן אנו רואים נהירה של רבבות אנשים למדינה מוסלמית מדברית בתקוות שווא למציאת שלווה וקורת רוח.

אז היום ברצוני להפנות את כל מבקשי השלווה והחופש אל המקום האמתי שעונה על מבוקשם. אל המקום האמתי שבו אין שום צרות ובעיות, אל המקום שבו יש רק שקט ביטחון ושלוות אמת. וגם אם לא כולכם יודעים איך להגיע לאותו המקום, אני מוכן גם להראות לכם את הדרך.

וֵולְקַם טוּ גּוֹשֶׁן לַנְד

המקום הזה נקרא "ארץ גושן". חבל ארץ קסום בארץ מצריים העתיקה. זה היה מקום מגורם של בני ישראל. וכמו שאצלנו פרצה מגפה משום מקום והביאה עלינו שנת בלהות – כך גם אז במצריים, גם בסיוטים שלהם  הם לא העלו על דעתם איזו שנה מחכה להם. שנה של עֶשֶׂר מכות שזעזעו את כל מצריים, מכות שהרסו להם את הכלכלה ואת הבריאות ואת כל הביטחון האישי. שנה מטורפת.

מצרים הייתה המקום הלא נכון להיות בו באותה שנה. אבל למרבה ההפתעה, היו כאלה שאותה שנה גרועה ומסויטת עשתה להם רק טוב. לא זו בלבד שהכול "עבר לידם" כאילו זה לא נוגע אליהם בכלל, אלא זה גם שיפר להם את כל התחומים בחייהם. היו אלה היהודים בארץ גושן…

התורה מספרת לנו בכמה מקומות על ההבדלה הברורה והחדה בין המצרים לבין היהודים: "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב, למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ. ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה." וגם בהמשך כתוב: "רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל לא היה ברד". חכמים מרחיבים מאות בתיאור ההבדלה הברורה שהייתה גם בכל שאר המכות, הדוגמה הבולטת ביותר היא במכת דם שאפילו אם מצרי ויהודי שתו מכוס אחת – זה שתה מים וזה דם.

רבותי, ההיסטוריה חוזרת

אז תשאלו: איך ההיסטוריה הזאת עוזרת לי כאן ועכשיו? איך טסים לארץ גושן כאשר אין טיסות, ויש חובת בידוד בכל מקום? בשביל מה אתה מספר לנו את כל זה?

והתשובה היא שהתורה היא נצחית, היא לא היסטוריה; וארץ גושן זה לא רק מקום פיזי, אלא זה מקום רוחני שלא צריך לטוס אליו. בכל מקום שבו אתה נמצא אתה יכול להחליט אם אתה במצריים או בארץ גושן. זה תלוי רק בך.

מצרים זה כל העולם הזה שהוא מקום צר לנשמה שלנו, שאוהבת חופש ואוהבת לעסוק בתכליתה. אם היא נכנעת לעולם הזה ומתחברת אליו – היא משתעבדת למצרים. כי במצרים גם המצרים עצמם היו עבדים, כפי שקראנו בפרשת ויגש שלמעשה היו כולם עבדים לפרעה. אך כשיהודי משתעבד לעולם הזה הוא נהיה עבד לעבדים שזו הדיוטה התחתונה ביותר.

אבל כמו שכתוב באותה פרשה, יוסף הצדיק לא רצה שיהיה קשר בין בני יעקב לבין התרבות במצרים, ולכן בודד את בני  ישראל ושם אותם בארץ גושן, ושם יהודה יצר עבורם בתי מדרשות שבהם יתחברו עם זהותם ותרבותם המקורית והנצחית – ובכך למעשה הוא לא רק שמר על עם ישראל מההשפעה של התרבות המצרית, אלא שמר עליהם מכל אותה עבדות ושעבוד לעולם הזה.

וכאשר נפטר הדור הראשון וחלה התרופפות בחומת ההבדלה, ובני ישראל לא היו מחוברים לתרבותם – הם אוטומטית נשלטו על ידי המצרים והפכו לעבדים. וגם אז, כל מי שהמשיך לשמור על הגחלת והיה נאמן לבתי המדרשות שהקים יהודה – לא חלה עליו גזרת השעבוד ולכן שבט לוי היו חופשיים גם בשיא תקופת העבדות.

אך כאשר משה רבינו הגיע והזכיר לעם ישראל את צוואתו ואת דרכו של יוסף, והזכיר להם את מקורם ואת אלוקיהם – הם התחילו להשתחרר מהתרבות המצרית, וברגע שרק החליטו להתנתק מתרבות מצריים – הם כבר היו לגמרי מחוץ לעולם המצרי. מצרים כולה עלתה בלהבות והתפתלה בכאבים ודיממה מבחינה כלכלית בריאותית וחברתית, ואילו היהודים פרחו ושגשגו, הם יצאו לגמרי מהעבדות והשליטה המצרית, וכבר במכת דם התעשרו עושר רב רק ממכירת מים בארץ שכולה מים!

בארץ ההשגחה

מה המסר של כל זה אלינו, בפרט בתקופה זו?

כאן בעולמנו מתנהלות שתי מציאויות מקבילות שאין שום קשר ביניהן:

מציאות אחת של ארץ מצרים כלומר שליטה מוחלטת של כוחות הטבע שהם לכאורה קובעים הכול. כך רוב העולם רואים את העולם הזה. זה עולם שבו האדם הוא כגרגר אבק מול הקוסמוס, מציאותו מוטלת בספק וכל חיידק ווירוס מאיימים על קיומו. איזו משמעות יש לחיים כאלה? משמעות של עבדות נרצעת למציאות אכזרית.

אבל ישנה גם מציאות אחרת. ישנם אנשים שחיים במערכת קיום שונה לחלוטין, חיים במציאות של אמונה והשגחה. עולם של תורה ואמונה שחי ונושם ומתקיים בלי קשר לחוקי הטבע. עולם שבו הורים מגדלים ילדים ומחתנים אותם בלי שעבוד לעבודה מצאת החמה ועד צאת הנשמה. תשאל כל אברך איך הוא חי – זה לא על פי חוקי הטבע ולא על פי הכללים של עולם הטבע המוכרים לרוב העולם.

הבחירה להחליט איפה אתה חי – נתונה בידיים שלך בלבד. אם אתה מאמין בטבע – ה' נותן אותך בשליטת הטבע, בשליטת הסטטיסטיקה, בשליטת הנגיפים. אבל אם אתה מאמין באמת בה', אתה עולה מעל כל חוקי הטבע, מעל כל חוקי הרפואה, ואתה נכנס לעולם מופלא של השגחה פרטית, עולם שבו אין שום דאגה ושום צרה וחוסר, עולם של ביטחון אמתי, אתה מרגיש מוגן ורגוע באמת, כי אתה בידיים הטובות ביותר ויקרה לך אך ורק הטוב יותר לתיקון שלך ולנשמה שלך ולמילוי תפקידך ותכליתך בעולם הזה!

ביציאת מצרים לא יצאנו רק מצריים הפיזית, ולא השתחררנו רק מהשעבוד הפיזי. אלא ביציאת מצרים ה' הכניס אותנו לעולם המופלא של ההשגחה, לארץ החלומות האמתית, לארץ המושלמת של האמונה שהיא ורק היא המתכון ליציאה מהעבדות לחיים של משמעות.