ברט והבהמה

התאבדות נראתה לו כאופציה
היחידה. המשאלה לסיים את העינוי
הזה שלטה במחשבות שלו ללא
הרף, עד לרגע בו ראה את התמונה…
 
 
עשר שנים עברו מאז שברט דיבר עם הוריו. את הקשר איתם הוא ניתק בעקבות ויכוח קטן שהתפתח למשהו בסדר גודל של מלחמה משפחתית. במשך השנים, ברט חשב כמה פעמים להתפייס איתם, אבל הגאווה שלו לא נתנה לו לעשות את זה. אחרי הכל, הוא היה שמח גם בלעדיהם, כך הוא חשב. אך כשהוריו של ברט נהרגו בתאונת דרכים, אז הוכרח להתמודד עם רגשותיו באמת.
 
כשאדם כועס, אומר רבי נחמן מברסלב, מידת הדין (שמתלבשת במחלות, חולקים וכו') תובעת את האדם ומבקשת להיפרע ממנו. ומכיוון שברט סירב להביט מעבר לפני השטח כדי להבין את המשמעות של כל מה שקרה, השם שלח לו פתרון "על פני השטח" בצורת מחלת פסוריאזיס בדרגה הקשה ביותר, שאפילו רופא מומחה מבית החולים במנהטן לא ראה דבר כזה מעולם! כל סנטימטר בגופו של ברט, פרט לפנים שלו, היה מכוסה במחלה האיומה הזו. העור שלו ממש נסדק (לכן גם היה מדמם ומדולק רוב הזמן). הסבל, כאמור, היה בלתי נסבל. כתוצאה, ברט נעשה רגיש לכל מגע, אפילו לקל ביותר – הוא לא יכול היה להתקלח, להתלבש וכדומה, מבלי שכאבים איומים יתלוו לפעולות הפשוטות שאנו עושים בהינף יד. ככל שהדיכאון של ברט החריף, הרצון שלו לחיות נחלש יותר ויותר. התאבדות נראתה לו כאופציה היחידה ואת רוב זמנו הוא בילה במיטה. הוא הפך לאדם פסיכוטי והתפלל לרגע בו יחזיר את נשמתו לבורא. המשאלה לסיים את העינוי הזה שלטה במחשבות שלו ללא הרף.
 
התורה מלמדת אותנו שלכל בעיותיו של האדם – מחלות ומידות שליליות (כמו כעס) יש שורש בקדושה, והן חלק מהתוכנית האלוקית הבאה לסייע לאדם להתקדם ברוחניות שלו, ולהשיג את המטרה, התכלית והייעוד שלו בחייו. כשפגשתי את ברט לראשונה, גיליתי, כמו אצל הרבה אנשים פסיכוטיים שטיפלתי בהם, שיש לו יכולות מיוחדות. הרעיון המפחיד וההזיות הקשות מהן סבל, כתוצאה ממצבו, הן בעצם כוח עצום. אורו המרפא של השם תמיד נמצא שם, נסתר מעין כל, אפילו במקומות הכי חשוכים.
 
שאלתי את ברט אם הוא חווה משהו רוחני יוצא דופן במהלך חייו, והוא סיפר לי על שני מקרים. במקרה הראשון, הוא שחה בים כשלפתע הים החל לסעור ולגעוש. הגלים האדירים זרקו אותו לכל עבר כמו עלה נידף ברוח. הם העלו אותו למעלה והורידו אותו לעומק הים. הוא הרגיש שהגוף שלו כמעט ונחצה לשניים. חסר אוויר ונשימה, הוא הבין שזה הסוף. הוא עמד למות בתוך הים הסוער. אבל לפתע, הרגיש באותם רגעים מעין רוגע ושלווה לא מוכרים. הוא כבר לא דאג או חשש ממה יקרה ואיך. האוויר בריאות הולך ונגמר והוא פשוט החליט לחכות ולא לעשות שום דבר. ואז, הים רגע ושקט וברט שחה לחוף – ולא מת.
 
במקרה השני, ברט עבד באחד הנמלים בארצות הברית כסבל. באחד הימים, סמוך מאוד למקום בו עבד, הייתה ערימה ענקית של צמיגים כבדים מאוד. תוך כדי העמסה והעברה של מטען, הוא לא שם לב למכשיר כלשהו שהיה צמוד לאותה ערימה והוא התנגש בו. התנגשות זו גרמה לכל הצמיגים ליפול ולהתגלגל לכיוון שלו. ושוב, ברט הרגיש את עזרתו של "כוח חיצוני" שהוציא אותו ברגע האחרון מתוך מפולת הצמיגים בזריזות שלא ידע מהיכן באה. הוא סיפר לי שהוא לא אתלט וגם לא אדם זריז והוא בכלל לא מבין איך הוא יצא חי מכל הסיפור הזה.
 
למרות שברט חווה התנסויות על-טבעיות היה עליו לעבוד על מידת הכעס. זה היה בשבילו כמו לשבור מחסום כלשהו ולכפר על מה שקרה עם הוריו המנוחים. לצורך הטיפול, התחלנו להשתמש במגוון דרכים של מדיטציה. ברט חש שוב את הרוגע שהיה לו בשני המקרים הנ"ל. הוא למד איך לחוות שוב את הרוגע והשלווה ולומר זאת לעצמו בקול רם. הוא ראה בחזיונו צבא "טוב" של תאים לבנים רודפים אחרי "אויב זר" – תאי הפסוריאזיס. התאים הלבנים מקיפים והורגים אותם, ולפני שהם מוציאים אותם מהגוף הם חובטים בהם מכה חזקה מאוד, עד שהם 'עפים' מהגוף. ואז, הרגיש מעין חום מיוחד שעוטף את כל גופו. הייתה זו השמש המרגיעה שריפאה את גופו. הרבה זמן עבדנו על החיזיון הזה. בשלב מתקדם יותר, ברט חלם על משחה שעושה פלאות וניסים. אותה משחה נשלחה לו משמים ונמרחה על גופו בעדינות על ידי מלאכים עם פנים מאירות ואוהבות.
 
ברט התחיל להרגיש טוב יותר. הסימפטומים של המחלה פחתו בהדרגה, וההשגחה האלוקית התערבה לטובתו. רבי נחמן מברסלב אומר שכאשר אדם כועס, צלם האלוקים שלו נעלם מפניו. כבר אין לו פנים של אדם… אלא פנים של בהמה. ברט נבהל מאוד כאשר ראה תמונה ישנה שלו. משהו בפנים שלו גרם לו להרגיש כך, וזה מאוד קומם אותו. באותו יום שהוא סיפר על זה הוא פרץ בבכי כמו ילד קטן. היה זה הרגע בו הוא התחבר לרגשות שנשפכו ממנו החוצה כמו נהר. הוא בכה וביקש מההורים שלו שימחלו לו, כמו ילד קטן שמבקש שיחזיקו אותו עוד רגע אחד בידיים ולא יעזבו אותו. הוא התוודה על כל הרגשות השליליים שהיו בליבו והוציא אותם החוצה. הוא ראה את כל הטעויות שעשה בחייו, ובמקביל – הודה עליהן והתחרט על כל אחת ואחת מהן. ואת כולן הוא השליך לים הסוער שכתש ובלע אותן עמוק עמוק בתוכו. צלם האלוקים שב לפניו של ברט והוא החלים לחלוטין!!! במפגשים האחרונים שלנו ברט התוודה בפניי ואמר, בפעם הראשונה בחייו, שהוא היה אלכוהוליסט רוב חייו ואף פעם לא ניסה להפסיק לשתות את הטיפה המרה. אבל בסופו של דבר, בגיל 57! ברט החליט שהוא נגמל מהאלכוהול.
 
רק הקדוש-ברוך-הוא, יתברך שמו, בהשגחה המדויקת והנפלאה שלו, יכול בתזמון המושלם שלו להביא לידיו של ברט את אותה תמונה שצולמה כשהוא היה שיכור! השם ידע שאותו רגע של אמת, לברט, יתממש כשהוא יסתכל ישר על "פני הבהמה".
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט וחסיד ברסלב. את רוב שעות יומו מעביר בבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א.