דין אכסנאי ובני ישיבה,נר חנוכה בערב שבת ועוד

 

 

א. בחורי ישיבה הלנים בחדרי הפנימיה של הישיבה, אינם צריכים להשתתף בפרוטות, וכן אינם צריכים להדליק נר חנוכה בפני עצמם, אפילו אם יש להם חדרים בפני עצמם. וגם אם ירצו להחמיר על עצמם ולהיות מהדרים להדליק בחדריהם, אינם רשאים לברך על ההדלקה, משום איסור ברכה לבטלה, אלא ידליקו בלי ברכה. ואף בני ישיבה שבאו מחו"ל, ללמוד כאן באר"י, והוריהם בחו"ל, אין להם לברך על הדלקת נרות החנוכה, אף על פי שלפי חשבון השעות הוריהם ידליקו רק בעוד מספר שעות. וטוב שידליקו בלא ברכה בחדריהם. (יחו"ד ו/מג)

ב. חיילי צבא נשואים, הנמצאים בקוי החזית, יוצאים ידי חובת נרות חנוכה בהדלקת נר חנוכה שמדליקות נשותיהם בביתם. וכן חיילים רווקים הסמוכים על שולחן הוריהם בביתם, בזמן חופשתם, יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה, בהדלקת הנרות שמדליקים עליהם הוריהם. ואם ירצו להחמיר על עצמם להיות מהדרים, ולהדליק במקום הימצאם בקו החזית, ידליקו בלי ברכה, ותבוא עליהם ברכה. (יבי"א ה/יז סק"ד. יחו"ד ב/לב)

ג. חתן שבא להתארח מספר ימים אצל חמיו, ואוכל ושותה ולן אצלו, יוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בהדלקת חמיו, ואינו רשאי להדליק עם ברכה בחדרו המיוחד לו ללינה, והוא הדין לבן נשוי המתארח אצל אביו. וכל שכן אם החתן או הבן סמוכים תדיר על שלחנו. ואף אם יתכוונו בפירוש שלא לצאת ידי חובה בהדלקת הנרות של בעל הבית, אינם רשאים לברך בחדרם. והוא הדין למי שמתארח אצל חבירו בימי החנוכה, ולן בביתו לילה אחד או יותר, ואוכל ושותה על חשבון בעל הבית. ואינו עושה עמו חשבון כלל, אינו צריך להשתתף עמו בפרוטות, שהרי הוא יוצא בהדלקת בעל הבית. והוא הדין אם הוא משלם לבעל הבית איזה סכום מסויים, אך בעל הבית אינו עושה עמו חשבון מדויק על כל ההוצאות שמוציא עליו, שגם בזה אינו צריך להשתתף בפרוטות עם בעל הבית, ויוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית. (יבי"א ה/יז סק"ד. יחו"ד ו/מג)

ד. הנותר בשמן ביום השמיני, מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, אין להשתמש בו לצורך חול. ואם נתערב בשמן אחר, ואין ששים כדי לבטלו, מותר להוסיף עליו שמן התר עד שיהיה ששים, ולבטלו בידים. (יבי"א ד/נב סק"ו)

ה. אונן פטור מכל המצוות, ולכן אינו מדליק נר חנוכה. אבל אם דרים עמו בבית בני ביתו, כגון אשתו ובניו הגדולים ידליקו הם ויברכו. (שארית יוסף חלק ב’ עמוד רי)

 

 

 

 

ו. בערב שבת מדליקים נר חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת, ודי בהדלקת נר אחד של חנוכה תחילה, ובעודו ממשיך להדליק שאר הנרות, תוכל האשה לברך ולהדליק נרות שבת, ואינה צריכה להמתין עד שיסיים הדלקת כל הנרות. ויזהר לתת הנרות במקום מתאים מערב שבת, באופן שלא תכבה אותם הרוח בליל שבת בעת פתיחת וסגירת הדלת, ונוהגים שלא לומר "במה מדליקין" בערב שבת חנוכה. (ילקוט יוסף חלק ה’ עמוד רלה)

ז. בער"ש צריך לתת שמן בנרות החנוכה שעור שידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים של ליל שבת, ולכן לא יקדימו ההדלקה (בנרות שבת) בער"ש חנוכה, כמו שיש נוהגים בכל ערבי שבתות, אלא ידליקו נרות חנוכה כרבע שעה לפני השקיעה, לאחר שיתנו שמן בנרות חנוכה שעור שידלקו לכל הפחות שעה אחת. ואם אין הנרות יכולים להכיל שמן כל כך, או שהנר שעוה קטן, ולא יספיק לדלוק כשיעור שעה, יש אומרים שאין יוצאים בזה ידי חובה, וגם יש בזה חשש ברכה לבטלה, ולכן צריך שלפחות באחד מהנרות יהיה השיעור הנ"ל, ואם אי אפשר בלאו הכי, ידליק בלי ברכה, ורק אם יש לו על כל פנים נר אחד שידלק כשיעור שעה אחת, ידליק בברכה.

ח. נכון להתפלל מנחה בכל יום לפני הדלקת נרות חנוכה, ואפילו בער"ש, כדי שידליקו נרות חנוכה אחר מנחה, מפני שתפילת המנחה כנגד קרבן תמיד של בין הערבים, ונרות חנוכה הם זכר לנס שנעשה בנרות המנורה של בית המקדש, שמדליקים אותם תמיד אחר קרבן תמיד של בין הערביים. אולם כל זה אם הוא מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה מבעוד יום בער"ש, שאז יתפלל אתם מנחה ואחר כך ילך לביתו להדליק נרות חנוכה. אבל אם אין נמצא בנקל מנין שמתפללים מבעוד יום, לא יתפלל מנחה ביחידות כדי להקדימה להדלקת נרות חנוכה, אלא ידליק נרות חנוכה תחילה, ואחר כך ילך לבית הכנסת להתפלל מנחה בציבור. [ולפיכך גבאי בית הכנסת החוששים שיבואו כמה מהיחידים להתפלל ביחידות, אם יקדימו את תפילת מנחה מבעוד יום, עדיף להנהיג להתפלל מנחה כדרכם מידי ער"ש]. (יבי"א ה/מד. יחו"ד א/עד)

ט. מי שאין לו אלא נר אחד בלבד, וכגון שנמצא בבית האסורים, והוא בערב שבת של חנוכה, ידליק הנר לשם חנוכה עם הברכות, ואת אור החשמל ידליק לצורך נר שבת, ורשאי אף לברך על הדלקת החשמל להדליק נר של שבת. ואם יש לו שתי נרות, ידליק נר אחד לנר חנוכה, ונר אחד לשבת, אף אם הוא בליל שני והלאה של חנוכה.

 

 

 

י. במוצ"ש אין מבדילין בנר חנוכה, שאין נהנים מאורו, ואין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו.

יא. פשט המנהג להדליק נר חנוכה בבית הכנסת, קודם שהשליח ציבור מבדיל על הכוס, אבל המבדיל בביתו, להוציא את בני ביתו ידי חובתן, יש לו להקדים ההבדלה לפני הדלקת נר חנוכה. (יחו"ד א/עה)

יב. הנוהגים בכל מוצאי שבת שלא לעשות מלאכה עד שיעור שעה וחמש, כשיטת רבינו תם, ומרן השולחן ערוך, גם במוצאי שבת חנוכה לא ישנו מנהגם, בדבר הדלקת נרות חנוכה. (יבי"א ב/כא)

יג. בזמן הזה שמדליקים בפנים, ואין לו נר אחר, יש אומרים שאפשר להקל לברך בורא מאורי האש על נר חנוכה, בשעת הדחק. (שו"ת יביע אומר חלק ד’ סימן כד אות ה’)

 

 

 

 

יד. בערבית ליל חנוכה, אומרים "על הנסים" בתפילה, אף על פי שלא הספיקו להדליק נר חנוכה, ואפילו מתפללים לפני שקיעת החמה, שעדיין לא הדליקו נרות חנוכה בבית הכנסת, מכל מקום צריך לומר על הנסים בהודאה. וכן בכל התפילות של חנוכה צריך לומר על הנסים. ויש לומר "ועל הנסים" עם וא"ו. (ילקוט יוסף חלק ה’ עמוד רלח)

טו. אם טעה ולא אמר "על הנסים" בתפילה, אם נזכר באותה ברכה, קודם שיאמר "השם" בחתימת הברכה (של "הטוב שמך ולך נאה להודות"), כגון שאמר "ברוך אתה" ונזכר, חוזר ואומר מודים אנחנו לך על הנסים וכו’, וממשיך ועל כולם וכו’. ואם לא נזכר עד שהזכיר שם ה’ (כדי לחתום הטוב שמך וכו’) אינו חוזר. ויסיים החתימה "הטוב שמך ולך נאה להודות", ואינו רשאי לומר שם "למדני חקיך" שיראה כאומר פסוק. (יחו"ד ה/מט)

טז. אם טעה בהלכה, ואחר שסיים התפילה חזר להתפלל מפני ששכח "על הנסים", ושוב נזכר שלפי הדין אינו צריך לחזור, צריך להפסיק מיד, אפילו באמצע הברכה. ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואינו מועיל שיסיים תפילתו על דעת תפילת נדבה. אבל בערבית ימשיך בתפילתו, ויכוין בדעתו שתהיה תפילה זו לנדבה, ויחדש בה דבר. (יבי"א א/כב סקט"ו)

יז. נכון שהשוכח "על הנסים" ונזכר אחר חתימת הברכה, שיאמרנו בסוף התפילה כשמסיים "אלהי נצור", ויאמר מודים אנחנו לך על הנסים וכו’, עד ונודה לשמך הגדול סלה. אבל אינו רשאי לאמרו בין ברכת הטוב שמך ולך נאה להודות, לברכת שים שלום, משום הפסק. (יבי"א עכב. יחו"ד ה/מט)